ארה"ב מבקשת לחלט 61 מיליון דולר: חשד שכספי נפט איראני הולבנו דרך חשבונות בבינאנס
משרד המשפטים האמריקאי טוען כי שתי חברות סיניות השתמשו בחשבונות בבינאנס כדי להעביר הכנסות ממכירת נפט איראני בשוק השחור, במסגרת רשת ארנקים דיגיטליים שטיפלה ביותר מ-1.5 מיליארד דולר. התביעה אינה מופנית נגד בינאנס עצמה, שמסרה כי לא נטען נגדה לעבירה וכי
היא משתפת פעולה עם הרשויות
משרד המשפטים האמריקאי מבקש לחלט כ-61 מיליון דולר שלטענתו קשורים להכנסות ממכירת נפט איראני בשוק השחור, לאחר שהכספים עברו דרך חשבונות קריפטו בבינאנס ורשת של ארנקים דיגיטליים. לפי התביעה, הכספים נועדו לעבור בחזרה לגורמים הקשורים לממשלת איראן ולשלוחותיה.
התביעה מתמקדת בעסקאות שבוצעו במאי וביוני אשתקד, ובהמשך הוקפאו על ידי הרשויות. לפי משרד המשפטים, אותן עסקאות היו חלק ממערך רחב בהרבה של ארנקים שקיבלו והפיצו יותר מ-1.5 מיליארד דולר שמקורם, לפי הנטען, במכירות בלתי חוקיות של נפט איראני.
שתי חברות סיניות במוקד
לפי התביעה, שתי חברות סיניות - הקסה ווייל טריידינג ובלסד טראסט - היו מעורבות בהעברת הכספים. עם זאת, ההליך המשפטי הוגש נגד הכספים שבארנקים הדיגיטליים ולא נגד החברות עצמן. התובעים טוענים כי חשבונות מסחר בקריפטו בבינאנס שימשו לביצוע עסקאות ששיקפו הכנסות ממכירת נפט איראני לקונים בסין. לפי הנטען, הכספים הועברו בהמשך לגורמים הקשורים לממשלת איראן, לסוכניה ולשלוחותיה.
משרד המשפטים הוסיף כי לפחות חלק מהכספים שימשו למימון טרור. עם זאת, בתביעה לא פורט אילו פעילויות טרור מומנו לכאורה, ולא נמסרו פרטים על זהות הגורמים שקיבלו את הכספים.
בינאנס: אין טענה לעבירה מצדנו
בינאנס מסרה כי ההליך אינו מופנה נגדה וכי כתב התביעה אינו מייחס לה עבירה. לדבריה, החברה מפעילה מדיניות של אפס סובלנות להפרות סנקציות ולפעילות בלתי חוקית, ולא אפשרה עסקאות עם גורמים הנתונים לסנקציות.
החברה הוסיפה כי תמשיך לשתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק. בינאנס.קום אינה פועלת בארה"ב, והלקוחות האמריקאים מקבלים שירות באמצעות ישות נפרדת - בינאנס.US.
המקרה מגיע שלוש שנים לאחר שבינאנס הודתה בארה"ב באישומים פליליים הקשורים להפרות של חוקי מניעת הלבנת הון ושילמה קנס של 4.3 מיליארד דולר. מייסד החברה צ'אנגפנג ז'או הודה אף הוא בכשלי פיקוח בתחום הלבנת ההון ונידון לארבעה חודשי מאסר פדרלי.
החברה עדיין כפופה לפיקוח במסגרת הסדר הטיעון עם משרד המשפטים ומשרד האוצר האמריקאי, כאשר תקופת הפיקוח אמורה להימשך עד 2028.
הקשר הפוליטי והקריפטו
ז'או זכה לחנינה מהנשיא דונלד טראמפ באוקטובר אשתקד, בתקופה שבה הממשל שינה את הגישה הרגולטורית כלפי תחום הקריפטו וקידם יחס תומך יותר לתעשייה.
במקביל, קרן מאבו דאבי רכשה בשנה שעברה נתח של 2 מיליארד דולר בבינאנס מידי ז'או. התשלום בוצע כולו באמצעות USD1, מטבע יציב שמונפק בידי וורלד ליברטי פייננשל, חברת קריפטו שבשליטת משפחת טראמפ.
ההליך הנוכחי אינו טוען שבינאנס עצמה היתה חלק מהתוכנית להלבנת הכספים, אך הוא שוב ממקם את הפלטפורמה במרכז פרשה שבה נעשה, לפי הרשויות, שימוש במערכת הקריפטו כדי לעקוף מגבלות פיננסיות. עבור הרגולטורים, זהו מקרה נוסף שממחיש עד כמה ארנקים דיגיטליים וזירות מסחר יכולים לשמש להעברת הון חוצה גבולות גם תחת משטרי סנקציות.
