500 שקל יותר בנטו, פחות בפנסיה: ההצעה לבטל את חובת הפקדות העובד עד גיל 40

המועצה הלאומית לכלכלה מציעה לפטור עובדים עד גיל 40 מהפקדת חלקם לפנסיה, ולהשאיר את הכסף בשכר החודשי שלהם. לפי ההערכה שמלווה את ההצעה, מדובר בתוספת ממוצעת של כ-500 שקל לנטו בחודש לעובד צעיר, בתקופה שבה משקי בית צעירים מתמודדים בין היתר עם הוצאות דיור וגידול ילדים ולעיתים גם עם החזרי הלוואות. הפקדות המעסיק יימשכו, ומי שירצה להמשיך להפקיד גם את חלקו יוכל לעשות זאת. מדובר בנייר עמדה ובהצעה לשינוי המדיניות, ולא בהחלטה שנכנסה לתוקף.

את הנייר פרסמו ראש המועצה, פרופ' אבי שמחון, ואברהם זופניק, על בסיס מחקר שחיברו זופניק, פרופ' רמי יוסף וד"ר שנהב מלול. הרעיון הוא לשנות את חלוקת ההכנסה לאורך החיים: להשאיר יותר כסף בשנים הצעירות, כשהשכר עדיין נמוך יחסית וההוצאות גדולות, בתמורה לקצבה נמוכה יותר בפרישה.

ההצעה מצטרפת לדיון על האפשרות שחלק מהישראלים חוסכים יותר מהנדרש לפנסיה. כבר במאמר על החיסכון המצטבר והקצבה הצפויה לעובדים צעירים נבחן כיצד הפקדות לאורך שנים, ירידה בדמי הניהול ותשואות מצטברות משפרות את התמונה לעומת דורות שלא חסכו ברציפות. כעת מוצע לתרגם את הדיון הזה לשינוי בתלוש השכר.

מה יישאר בפנסיה, ומה יעבור לנטו?

במבנה ההפקדות הבסיסי שעליו מתבססת ההצעה, העובד מפריש 6% מהשכר המבוטח, המעסיק מוסיף 6.5% לתגמולים ועוד 6% לפיצויים. ההצעה מבטלת עד גיל 40 את חובת ההפקדה של העובד בלבד. שני חלקי המעסיק, שמסתכמים ב-12.5%, ימשיכו לעבור לחיסכון, והחל מגיל 40 תחזור חובת ההפקדה המלאה.

לכן גם לפי ההצעה, צעירים ימשיכו לצבור חיסכון פנסיוני. השינוי הוא בכמות הכסף שתיכנס אליו ובברירת המחדל: במקום שהפקדת העובד תהיה חובה, הוא יצטרך לבחור להמשיך בה. התוספת של 500 שקל לנטו היא אומדן ממוצע; הסכום בפועל יהיה תלוי בשכר המבוטח ובהשפעת המס.

לפי המחקר, במצב הקיים ההכנסה הממוצעת הצפויה בפרישה, כולל קצבת אזרח ותיק, מגיעה לכ-109% מהשכר נטו ערב הפרישה. בעקבות השינוי היא צפויה לרדת לכ-97%. אומדן הקצבה החודשית הממוצעת ברוטו יורד מכ-17 אלף שקל לכ-14.9 אלף שקל, פער של כ-2,100 שקל בחודש.

אלה תחזיות שמבוססות על הנחות המחקר, ולא תיאור של הקצבה שכל עובד יקבל. גם יחס גבוה בין הקצבה לשכר אינו אומר בהכרח שההכנסה מספיקה: אצל מי שמשתכר מעט, קצבה שדומה לשכרו עדיין יכולה להיות נמוכה ביחס להוצאות המחיה.

ההקלה מגיעה עכשיו, המחיר נמשך לאורך הפרישה

אחת ההנחות המשמעותיות בחישוב היא עבודה עד גיל 70. מי שיפסיק לעבוד קודם יצבור פחות במשך שנות העבודה, ובמקביל יצטרך לפרוס את החיסכון על פני תקופת פרישה ארוכה יותר. לכן הנתון שלפיו ההכנסה בפרישה תגיע לכ-97% מהשכר נטו ערב הפרישה אינו בהכרח מייצג עובד שיפרוש מוקדם יותר. לפני שמסיקים שהפגיעה ברמת החיים תהיה מוגבלת, צריך לראות כיצד המספרים משתנים בגילי פרישה מוקדמים יותר ובתקופות של אבטלה או עבודה חלקית.

להפקדות בגיל צעיר יש גם יתרון שקשה להשלים בהמשך: הן מושקעות במשך עשרות שנים וצוברות תשואה גם על התשואות שכבר נצברו. כסף שלא הופקד בגיל 25 אינו שקול לאותו סכום שלא הופקד בגיל 60. אין בכך לבדו הוכחה שההצעה אינה כדאית, אבל זו עלות שצריכה להופיע בבירור בחישוב.

• הפנסיה שלכם גדולה מדי - עכשיו, גם באוצר "מודים", ואיך זה יוביל להעלאת הצריכה והצמיחה?
• מה שהתרוקנות הקרן עושה לשוק האג"ח

מנגד, גם למחסור בכסף בהווה יש מחיר. עובד שמשלם ריבית גבוהה על מינוס או על הלוואה צרכנית עשוי להפיק תועלת ממשית מהקטנת החוב. אצל זוג עובדים, תוספת ממוצעת של כאלף שקל בחודש יכולה להקל על התקציב. אם הכסף יופנה לצריכה, הוא עשוי גם לתמוך בעסקים, אך לא כל התוספת תהפוך לצמיחה: חלק ייחסך, חלק יופנה ליבוא, ובענפים שבהם ההיצע מוגבל עלול להיווצר לחץ על המחירים.

הבחירה בברירת מחדל ללא הפקדת עובד היא חלק מרכזי בהצעה. עובד שלא יבדוק את התלוש ולא יפעל להמשך החיסכון יקבל יותר כסף עכשיו ויצבור פחות לפרישה. כדי שיוכל לבחור באמת, הוא יצטרך לראות כמה יתווסף לנטו שלו ומה תהיה הפגיעה הצפויה בקצבה בתרחישים שונים, במיוחד אם יפסיק לעבוד לפני גיל 70 או ימשוך כספי פיצויים בדרך.

בסופו של דבר, ההצעה מעבירה חלק מההכנסה מהעתיד להווה. כדי להעריך אם המהלך משתלם, לא מספיק לדעת שהקצבה הממוצעת עדיין נראית גבוהה לפי המודל. צריך לבחון מי מרוויח מהכסף הנוסף עכשיו, מי עלול לשלם עליו בפרישה, ומה קורה למספרים כשלא מניחים קריירה רציפה עד גיל 70.