מדעי המוח (גרוק)
צילום: גרוק

חודש אחד עם מטהר אוויר בבית: מעל גיל 40 המבחן הקוגניטיבי הושלם מהר ב-12%

ניסוי מוצלב שפורסם בכתב העת Scientific Reports עקב אחרי 119 משתתפים שגרים ליד עורקי תחבורה. מטהר HEPA הוריד את החלקיקים בבית ב-52%, ומעל גיל 40 מבחן הגמישות המחשבתית הושלם ב-54 שניות במקום 61.4. החוקרים מדגישים שהמעקב נמשך חודש בלבד, ושפחות מעשרה משתתפים היו מעל גיל 60
מירב ארד |

מכשיר שעומד בפינת הסלון, עולה כמה מאות שקלים ואינו דורש שום שינוי בהרגלים, שיפר את הביצועים של משתתפים מעל גיל 40 במבחן קוגניטיבי בתוך חודש אחד. זו התוצאה של ניסוי שפורסם בכתב העת Scientific Reports, והיא מפתיעה בעיקר בגלל הפשטות של ההתערבות.

119 גברים ונשים בגילי 30 עד 74 השתתפו בניסוי, כולם תושבי סומרוויל שבמסצ'וסטס, עיירה שחוצים אותה כביש בין מדינתי ועורק תחבורה ראשי נוסף. מדובר באוכלוסייה שחיה עם זיהום אוויר תחבורתי כחלק משגרת היום, בדיוק כמו תושבי הרחובות שסביב נתיבי איילון או כביש 4.

הממצא המרכזי: המשתתפים מעל גיל 40 סיימו את החלק במבחן שבודק גמישות מחשבתית ותפקוד ניהולי מהר ב-12% אחרי חודש עם מטהר אוויר אמיתי, בהשוואה לחודש עם מכשיר דמה. בשניות מדובר על 54.0 מול 61.4.

איך בכלל בודקים דבר כזה

המבנה של הניסוי הוא מה שהופך אותו למעניין. כל משתתף שימש לעצמו קבוצת ביקורת. חלק מהמשתתפים קיבלו מטהר HEPA פעיל לחודש, אחר כך חודש הפוגה בלי שום מכשיר, ואז חודש עם מכשיר דמה שנראה ונשמע זהה אבל אינו מסנן. אצל השאר הסדר היה הפוך.

המבחן הקוגניטיבי היה Trail Making Test, כלי ותיק בנוירופסיכולוגיה. בחלק הראשון המשתתף מחבר בעיפרון מספרים לפי סדר, וזה בודק סריקה חזותית ומהירות מוטורית. בחלק השני הוא מחבר לסירוגין מספר ואות, מספר ואות, וזה כבר דורש להחזיק שני רצפים במקביל ולעבור ביניהם. החלק השני הוא שהראה את ההבדל.

גם האוויר עצמו נמדד, ב-19 בתים לאורך כל התקופה. המטהרים הפעילים הורידו את ריכוז החלקיקים הנשימים מסוג PM2.5 בבית ב-52%, מ-5.2 ל-2.5 מיקרוגרם למטר מעוקב, ואת החלקיקים העדינים במיוחד ב-32%. כלומר ההתערבות עבדה ברמת האוויר עצמו, ולא ברמת התחושה בלבד.

"השיפור עשוי להיראות קטן, אבל הוא דומה בגודלו לתועלת הקוגניטיבית שאנשים מפיקים מהגדלת הפעילות הגופנית היומית שלהם", כותבים החוקרים.

5 על המחקר
מי נבדק - 119 משתתפים בגילי 30 עד 74 שגרים ליד עורקי תחבורה במסצ'וסטס.
השיטה - חודש עם מטהר HEPA, חודש הפוגה וחודש עם מכשיר דמה, בסדר אקראי.
הממצא - מעל גיל 40, מבחן הגמישות המחשבתית הושלם מהר ב-12%, 54.0 מול 61.4 שניות.
האוויר - ירידה של 52% בחלקיקי PM2.5 בבית ושל 32% בחלקיקים העדינים במיוחד.
הסייג - פחות מעשרה משתתפים היו מעל גיל 60, והמעקב נמשך חודש בלבד.

לא חוכמה, אלא שחיקה שנמנעת

את המחקר הובילו ניקולס פלגרינו, עמית מחקר במחלקה למדעי בריאות הציבור באוניברסיטת קונטיקט, ופרופ' דאג ברוג', פרופסור למדעי בריאות הציבור ורפואה קהילתית באותה אוניברסיטה. לצידם עבדו פרופ' מישה אליאסז'יו, פרופסור חבר לביוסטטיסטיקה באוניברסיטת טאפטס, ופרופ' ריצ'רד פורטינסקי ממרכז ההזדקנות של קונטיקט.

הטענה שלהם אינה שמטהר אוויר הופך מישהו לחכם יותר. "ירידות קטנות בתפקוד הקוגניטיבי עשויות להיות קשורות בסיכון גבוה יותר לתמותה", הם מציינים, והמשמעות היא שהערך נמצא במניעה של שחיקה ולא בשיפור.

ההקשר הרחב תומך בכיוון הזה. ועדת הלאנסט לענייני דמנציה קבעה ב-2024 רשימה של 14 גורמי סיכון שאפשר לשנות, ובהם זיהום אוויר. לפי אותה עבודה, זיהום אוויר אחראי לכ-3% ממקרי הדמנציה בעולם, וביטול כל 14 הגורמים היה מונע באופן תיאורטי כ-45% מהמקרים העתידיים. להרחבה: מה שעושים בגיל 50 עשוי להשפיע על הזיכרון בגיל 80.

הסייגים שהחוקרים מדגישים בעצמם

החוקרים עצמם מציבים גבולות ברורים, וכדאי להחזיק אותם לצד הכותרת. "המשתתפים שלנו השתמשו במטהר HEPA חודש אחד בלבד. ייתכן שתקופות ארוכות יותר של סינון אוויר ישמרו על השיפור או אפילו יגדילו אותו", הם כותבים, וזו דרך מנומסת לומר שאין כאן עדיין תשובה על טווח ארוך.

מגבלה שנייה נוגעת לגיל. "פחות מעשרה מתוך 119 המשתתפים שלנו היו מעל גיל 60", מדגישים החוקרים. דווקא הקבוצה שאצלה התפקוד הקוגניטיבי פגיע ביותר כמעט אינה מיוצגת בניסוי, וזו חולשה אמיתית של העבודה.

יש עוד שלוש הסתייגויות. המדגם היה הומוגני יחסית, לבנים ובעלי השכלה גבוהה ברובם. אנשים עם ליקוי קוגניטיבי קיים הוצאו מראש. ומכשיר הדמה עצמו הזיז אוויר בחדר, ולכן ייתכן שהוא הוריד במקצת את החלקיקים העדינים והקטין את הפער בין שתי התקופות. גם המנגנון עצמו נשאר פתוח: איש אינו יודע בוודאות מה בדיוק קורה במוח כשהאוויר בבית נקי יותר.

מה זה אומר בישראל

לקורא הישראלי יש כאן תרגום מעשי ולא יקר. ישראל מתמודדת עם שני מקורות שונים של חלקיקים: תחבורה בציר גוש דן ובמפרץ חיפה, ואירועי אבק מדברי שמקפיצים את הריכוזים לכמה ימים בכל פעם. מטהר ביתי אינו פותר את הראשון ואינו עוצר את השני, אבל הוא כן משנה את מה שנושמים בשעות שבהן רוב האנשים נמצאים בבית.

קיראו עוד ב"מדע"

ההחלטה אם זה שווה את ההוצאה תלויה פחות במחיר המכשיר ויותר במרחק מהכביש. מי שגר על עורק תחבורה סואן חשוף לריכוזים גבוהים בהרבה ממי שגר בשכונה פנימית, והתועלת הפוטנציאלית אצלו גדולה יותר. להרחבה: מה מחקרים מוצאים על הרגלים יומיומיים והלב.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה