לוין מחמיר את פגיעתם הרעה של עורכי דין גרועים ורבים מדי

הבעיה מספר אחת של מערכת המשפט בישראל היא הריבוי העצום של עורכי דין גרועים. כאלה שהם טיפשים, רשלנים, בורים, חמי מזג - ולעיתים קרובות שילוב של יותר מאשר מגרעת אחת. עורך דין גרוע מייצר הליכי סרק, גם משום שאינו יודע כהלכה את החוק והפסיקה, וגם משום שהוא צריך פרנסה. עורך דין גרוע לוקח תיקים מכל הבא ליד וברגע האחרון, ואז מבקש דחייה. עורך דין גרוע מגיע לדיון כשאינו מוכן כראוי, ואז גורם לבזבוז זמן של כל יתר המעורבים. עורך דין גרוע אינו יודע מתי להתפשר וכיצד להתפשר, וכך מאלץ את המערכת לנהל תיקים שניתן היה לסיים.

למה יש עורכי דין גרועים? לא משום שכל אחד יכול ללמוד משפטים; תואר במשפטים אינו מעניק רשיון עריכת דין. את הסינון אמורה לעשות לשכת עורכי הדין באמצעות בחינות ההסמכה. זה אמור להיות השלב בו גם אם מישהו הצליח לסיים את לימודי המשפטים למרות כל מגרעותיו, הוא לא יקבל את הרישיון. למה? כי רף הכניסה למקצוע אמור להיות גבוה במיוחד.

יש לזכור, שמקצוע עריכת הדין הוא דיני נפשות - פשוטו כמשמעו. ולא רק במקומות המובנים מאליהם, כמו ייצוג נאשמים בתיקי פשע חמור או מאבק על משמורת ואימוץ. עורך דין שאינו משיג ללקוחו את הפיצוי הראוי על נזקי גוף, עלול להפילו לתהום כלכלי. עורך דין שאינו מבטיח את זכויות לקוחו בנדל"ן, עלול לשלול ממנו את הנכס החשוב ביותר שלו. עורך דין שאינו מגן על זכויותיו של לקוחו כעובד, עלול לקפח את פרנסתו.

ציון מעבר גבוה בבחינת ההסמכה, הוא הדרך הברורה ביותר והפשוטה ביותר להבטיח ככל שניתן שרק הראויים יקבלו את הרישיון. בואו נחשוב רגע על הציון כמשקף ידע בלבד, ונניח בצד את הכישורים הבסיסיים האחרים הדרושים לעורך דין ראוי לשמו: יושרה, אינטליגנציה רגשית, חוש מידה, יצירתיות. מי מאיתנו רוצה עורך דין שהידע שלו עומד על 70% מן הנחוץ? מי מאיתנו מוכן לקחת סיכון של אחד לשלושה, שהוא לא יודע די הצורך כדי לשרת אותנו?

סיום הולם לקדנציה הרסנית

אבל שרי המשפטים, בזה אחר זה, עושים בדיוק את ההיפך ומורידים את הרף. כעת יריב לוין קובע (בדיעבד!), כי ציון המעבר בבחינה שהתקיימה בחודש יוני יהיה 55 בלבד, במקום 60. שוב: 55. במילים אחרות: יהיה סיכוי של כמעט 50% שעורך הדין שתקחו, לא יידע לטפל בנושא המבוקש. וגם אם תמצאו עורך דין בתחום הדרוש, עדיין בממוצע הוא יידע רק מחצית מהחומר. 

חושבים שאני מחמיר? מתבדח? ממציא? מספיק לעיין בפסקי דין המתפרסמים מדי יום בכל הערכאות - כולל בבית המשפט העליון - ולראות כיצד הליכים מוגשים בערכאה הלא-נכונה, בלי המסמכים הנחוצים, על בסיס עובדתי רעוע, עם טיעונים משפטיים שגויים. ועוד לא דיברנו על השימוש חסר האחריות בבינה מלאכותית, שרק מקל על עורכי הדין הגרועים.

המחיר של עורכי הדין הגרועים הוא בראש ובראשונה עומס אדיר על בתי המשפט, הגורם לכך שהליכים נמשכים שנים. בתחום הפלילי זהו עינוי דין לנאשמים ופגיעה באינטרס הציבורי; בתחום האזרחי זהו מכשול בפני ניהול חיי הכלכלה; בתחום המשפחתי זהו סבל מיותר לכל המעורבים. זוהי פגיעה ישירה בכל אחד ואחת מאיתנו, ולו רק משום שבישראל נפתחים מיליון תיקים בשנה - מה שאומר שבממוצע כל אחד מחמישה ישראלים מעורב בהליך חדש כלשהו.

ישראל צריכה הרבה פחות עורכי דין; מספר הרשיונות כבר חצה את רף ה-100,000, ונראה שכ-75,000 מתוכם פעילים - עורך דין אחד על כל 135,000 אזרחים. הדרך לעשות זאת היא להעלות את רף הכניסה של עורכי דין חדשים, ולהחמיר בענישה המשמעתית של עורכי דין קיימים. כוחות השוק כשלו ואין מנוס מהתערבות - בדיוק בכיוון ההפוך מזה שעושה לוין. בארבע שנותיו במשרד המשפטים גרם לוין נזק אדיר ובל ישוער למערכת המשפט, לדמוקרטיה הישראלית, לחוסנה של החברה ולבטחונה של המדינה. ייתכן שזה הצעד האחרון שלו בתפקיד, המסמל את הכהונה כולה.