הגירעון ירד ל-3.2% מהתוצר - הזינוק במסים עושה את רוב העבודה

הגירעון הממשלתי ממשיך לרדת. באוגוסט נרשם גירעון של 7.9 מיליארד שקל, לעומת 9.6 מיליארד שקל באוגוסט אשתקד. מתחילת השנה הסתכם הגירעון ב-19.2 מיליארד שקל בלבד, לעומת 46.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה - שיפור של כ-28 מיליארד שקל בתוך שנה.

ב-12 החודשים האחרונים ירד הגירעון ל-3.2% מהתוצר, לעומת 3.3% ביולי, והוא נמוך משמעותית מיעד הגירעון השנתי שעומד על 4.9%. אלא שעיקר השיפור לא מגיע מצמצום בהוצאות, אלא מהמשך העלייה החדה בהכנסות המדינה.

המסים ממשיכים לסחוב את התקציב

הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו ב-410.1 מיליארד שקל, לעומת 367.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה - תוספת של יותר מ-42 מיליארד שקל.

ההכנסות ממסים עלו ב-13.9%. המסים הישירים, ובהם מס הכנסה, מס חברות ומיסוי מקרקעין, זינקו ב-16.3% ל-239.5 מיליארד שקל, והמסים העקיפים, ובראשם המע"מ, עלו ב-10.5%.

מנגד, הוצאות המדינה גדלו מתחילת השנה בכ-14.8 מיליארד שקל בלבד. כלומר, העלייה בהכנסות הייתה גדולה כמעט פי שלושה מהגידול בהוצאות והיא שמסבירה חלק גדול מהצמצום בגירעון.

עם זאת, מתחילים להופיע סימנים להתמתנות. ביולי עמד קצב הגידול המצטבר בגביית המסים על 14.5%, ובאוגוסט ירד ל-13.9%. מדובר עדיין בקצב גבוה, אך לאחר חודשים של עלייה מהירה בגבייה, המומנטום מתחיל להיחלש מעט.

הביטחון עולה, ההוצאה האזרחית כמעט לא זזה

הוצאות משרדי הממשלה הסתכמו מתחילת השנה ב-378.5 מיליארד שקל, כאשר הפער בין הוצאות הביטחון להוצאה האזרחית נותר משמעותי.

הוצאות מערכת הביטחון הגיעו ל-123 מיליארד שקל - עלייה של 10.9% לעומת התקופה המקבילה, לעומת גידול של 2.7% בלבד שתוכנן בתקציב המקורי. מערכת הביטחון כבר ניצלה 72.4% מהתקציב השנתי שלה, כשנותרו ארבעה חודשים עד סוף השנה.

מנגד, המשרדים האזרחיים הוציאו 255.5 מיליארד שקל, ירידה של 0.1% לעומת אשתקד, וניצלו עד כה 59.2% מהתקציב. ההוצאות של המשרדים הכלכליים ירדו ב-6.1%, אף שהתקציב המקורי אפשר גידול של 12.1%, והוצאות המשרדים החברתיים ירדו ב-0.9%.

• כלכלת ישראל התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון - המלחמה הכתה שוב

תשלומי הריבית וההעברות לביטוח הלאומי הגיעו ל-50.8 מיליארד שקל, עלייה של 6.5%, ותשלומי קרן הפיצויים הסתכמו ב-9.8 מיליארד שקל.

קצב ההוצאות מתחיל לעלות

למרות הגידול המתון בהוצאה מתחילת השנה, בחודשים האחרונים נרשמת האצה. באפריל עוד ירדו הוצאות המשרדים ב-0.8% לעומת השנה הקודמת, במאי הן כבר עלו ב-0.7%, ביוני ב-1.4%, ביולי ב-2.9% ובאוגוסט ב-3.2%.

גם באוצר מעריכים שקצב ההוצאה ימשיך לעלות בהמשך השנה. אם במקביל קצב הצמיחה בגביית המסים ימשיך להתמתן, הירידה המהירה בגירעון עשויה להיבלם.

לכך מצטרפת גם העונתיות. סוף השנה, ובעיקר דצמבר, מתאפיין בדרך כלל בהוצאות ממשלתיות גבוהות יחסית. בדצמבר אשתקד הסתכמו הוצאות המדינה בכ-72 מיליארד שקל.

האוצר הגדיל את כרית המזומנים

במקביל לשיפור בגירעון, המדינה המשיכה לגייס חוב בהיקף גבוה. הגירעון למימון מתחילת השנה הסתכם בכ-18.8 מיליארד שקל, בעוד שהמדינה גייסה חוב מקומי נטו של 45.7 מיליארד שקל ועוד 15.9 מיליארד שקל בחו"ל. לכך נוספו כ-4.6 מיליארד שקל מהפרטת קרקעות.

• המרוויחה הגדולה מהמלחמה בהורמוז
• סגירת הרשימות לכנסת: מי הרוויח, מי הפסיד ולמי יש סיכוי להרכיב ממשלה

בסך הכל הסתכמו מקורות המימון בכ-66 מיליארד שקל - הרבה מעבר לצורכי המימון של הגירעון עד כה. הפער הגדיל את יתרות המזומנים של הממשלה ומעניק לאוצר מרווח פעולה להמשך השנה, אם כי גיוס חוב מוקדם כרוך גם בעלויות ריבית.