
כך היהודים הפכו לבנקאים של אירופה
כשהיהודים הודרו מגילדות כמו מסחר, תעשייה ומקצועות חופשיים, ונאסר עליהם להחזיק קרקע חקלאית נשאר בעיקר המקצוע שהיהדות מתירה, הנצרות אוסרת, והשלטון זקוק לו נואשות - בנקאות
בסניף שבו עבדתי היה תלוי במסדרון מסמך ממוסגר שאף לקוח לא עצר לקרוא. כתוב עליו "היתר עסקא". עוד נגיע אליו, כי המסמך הזה הוא סוף הסיפור שמתחיל לפני כאלף שנה, והוא נוגע ישירות גם למשכנתא ולקופת הגמל שלכם.
התשובה המקובלת לשאלה איך היהודים הפכו לבנקאים של אירופה מדברת על כישרון, על ראש לעסקים, על מסורת. התשובה האמיתית היא כי זה היה המקצוע שאף אחד אחר לא הורשה לעסוק בו, ושליהודים לא נשאר כמעט שום מקצוע אחר. הם ישבו בכיכרות השוק של אירופה על ספסלי עץ פשוטים שנקראו באיטלקית Banco, וניהלו חלפנות מטבעות ואשראי. כשהחלפן נכשל ולא יכול היה לעמוד בחובותיו, הספסל שלו נחשב שבור, Banco Rotto. ומכאן נולד המונח Bankrupt, פשיטת רגל.
בצד הנוצרי, הכנסייה אסרה על הלוואה בריבית, עד כדי כך שבמאה ה-12, בוועידת הלטראנו נקבע שמלווה בריבית לא יזכה לקבורה נוצרית. נוצרי שהלווה בריבית סיכן את מעמדו ואת נשמתו. בצד היהודי, ההלכה אוסרת הלוואה בריבית בין יהודי ליהודי, אבל בספר דברים קיים היתר ברור: "לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך". כלומר, ההלוואה לנוצרי מותרת.
באותה תקופה היהודים הודרו מגילדות המקצועות המאוגדים, כמו מסחר, תעשייה ובעלי מקצועות חופשיים, ונאסר עליהם להחזיק קרקע חקלאית ברוב ממלכות אירופה. בלי חקלאות ובלי מלאכה, נשאר בעיקר המקצוע שהיהדות מתירה, הדת של השכנים אוסרת עליהם, והשלטון זקוק לו נואשות. שוק שלם עם ביקוש אינסופי ותחרות אפסית: בנקאות.
רק שהעסקה הזאת הגיעה עם מלכודת. להיות המלווה של אירופה פירושו להיות שימושי ושנוא באותו הזמן. המלכים הבינו מהר את הפוטנציאל: נותנים ליהודים להלוות, ממסים את הרווחים בשיעורים דורסניים, והופכים אותם לצינור גבייה עקיף מהאוכלוסייה. וכשהחובות של הכתר עצמו תפחו מדי, נמצא פתרון יצירתי. אדוארד הראשון גירש את יהודי אנגליה ב־1290, והחובות אליהם עברו לכתר. ב־1492 הגיע תורם של יהודי ספרד. כשאי אפשר להחזיר את החוב, אפשר תמיד להיפטר מהבנקאי.
בצד היהודי פנימה נותרה בעיה אחרת, והיא בתוקף עד היום: האיסור על ריבית בין יהודים. בנק ישראלי שמלווה ללקוח ישראלי אמור לכאורה לעבור על ההלכה בכל הלוואה לרכב או משכנתא. בשביל זה הומצא בקהילות פולין אותו "היתר עסקא" מהמסדרון. במקום הלוואה, העסקה מוגדרת מחדש כשותפות: הבנק כביכול משקיע איתכם בעסק משותף, והריבית היא חלקו ברווחים. פתרון הלכתי חתום ומאושר, שתלוי בכל סניף בנק בישראל. מי שלקח משכנתא הוא צד להסדר שנועד לעקוף איסור מספר דברים, ורוב הסיכויים שמעולם לא שמע עליו.
וזה לא ייחודי לנו. גם הבנקאות המוסלמית מתמודדת עם איסור זהה, הקוראן אוסר ריבּא. הפתרון שלהם נקרא מוראבחה: הבנק קונה עבור המוסלמי המאמין את הדירה ומוכר לו אותה בתשלומים במחיר גבוה יותר. ההפרש בין שני המחירים שווה בדיוק לריבית שהיה משלם.
בחיים האמיתיים ריבית היא המחיר של זמן וסיכון, ואת המחיר הזה אי אפשר לבטל, גם לא בפסיקה דתית, רק לקרוא לו בשם אחר.
הכותב עסק שנים בייעוץ השקעות וכיום הינו משקיע עצמאי
- Cordant נחשפת עם גיוס של 8 מיליון דולר לפיתוח מרכז שליטה לתשתיות פיננסיות
- הוגה הדעות הדתי החתום על השטרות הראשונים