סין מזרימה 38 מיליארד דולר לבנקים הגדולים - מה היא מנסה למנוע?
משרד האוצר הסיני יזרים 130 מיליארד יואן לבנק החקלאי של סין ועוד 70 מיליארד ל-ICBC, ובכך יחזיק בכ-77% מהיקף הגיוס הכולל. שני הבנקים הודיעו על תוכנית להנפיק מניות בבורסות היבשת למשקיעים ייעודיים ולגייס יחד עד 260 מיליארד יואן, כ-38 מיליארד דולר.
הבנק החקלאי מכוון לעד 160 מיליארד יואן, סביב 24 מיליארד דולר, ו-ICBC לעד 100 מיליארד יואן, כ-15 מיליארד דולר. מלבד משרד האוצר, ברשימת המשקיעים המיועדים בהנפקה של הבנק החקלאי מופיעה גם חברת הטבק הממשלתית של סין וחברות בנות שלה, שמשמשות זה שנים כלי השקעה ארוך טווח של המדינה.
כל הכסף מיועד לייעד אחד: חיזוק הון הליבה, אותה שכבת הון עצמי איכותית שהרגולטורים בוחנים קודם לכל השאר. הון ליבה עבה יותר מאפשר לבנק לספוג הפסדי אשראי בלי לסכן את יציבותו, וגם להמשיך להרחיב את תיק ההלוואות. בסין שני הצרכים האלה מתקיימים במקביל: ענף הנדל"ן ממשיך להכביד על איכות התיק, ובמקביל הבנקים מתבקשים להזרים אשראי לתעשייה ולצריכה.
המהלך נולד בהנחיה שניתנה בשלהי 2024 לשש הקבוצות הבנקאיות הגדולות במדינה, שלפיה עליהן לעבות את כריות ההון שלהן בשלבים. הבנק של סין ובנק הבנייה הסיני השלימו את חלקם במהלך 2025, וההודעות של השבוע מסמנות את הגל השני של אותה תוכנית. הבחירה בהנפקה פרטית למשקיעים ייעודיים, במקום גיוס מהציבור הרחב, מאפשרת לבצע את ההזרמה במחיר מוסכם מראש ובלי לחשוף את המניה לתנודתיות של שוק פתוח.
בעלי המניות הקיימים סופגים דילול, ובתמורה מקבלים בנק עם כרית הון עבה יותר ויכולת גבוהה יותר לשמור על חלוקת דיבידנד לאורך זמן. הבנקים הסיניים הגדולים נחשבים זה שנים למניות דיבידנד מובהקות בקרב משקיעים מקומיים, והשמירה על התשואה הזו היא חלק מהשיקול הממשלתי.
הבנק המרכזי בבייג'ינג פעל בשנה האחרונה להוזלת האשראי, כפי שמתואר בכתבה על כך שסין מפחיתה ריבית כדי לעודד אשראי ולתמוך בצמיחה הכלכלית, ובמקביל הציבה סין לעצמה יעדי צמיחה צנועים יותר מבעבר לצד דחיפה לעצמאות טכנולוגית, כפי שעולה מהתוכנית הכלכלית של סין - צמיחה נמוכה יותר, טכנולוגיה עצמאית. ריבית נמוכה יותר מכווצת את המרווח הפיננסי של הבנקים ומקשה עליהם לייצר הון מרווחים שוטפים, והזרמה ישירה מהמדינה סוגרת את הפער הזה.
הון הליבה נמדד ביחס לנכסי הסיכון של הבנק, כלומר לתיק האשראי שלו משוקלל לפי רמת הסיכון של כל הלוואה. בנק שמבקש להגדיל את האשראי בעשרה אחוזים נדרש להגדיל במקביל את ההון, אחרת היחס נשחק והרגולטור מגביל אותו. ההזרמה הנוכחית נותנת לשני הבנקים מרחב להרחיב את תיק ההלוואות בהיקפים גדולים ולהישאר מעל הרף הנדרש.
מחיר ההנפקה בעסקאות מהסוג הזה נקבע בדרך כלל סביב הערך בספרים של המניה. הבנקים הסיניים הגדולים נסחרים זה שנים סביב הערך בספרים ומתחת לו, ולכן הנפקה במחיר כזה מדללת את בעלי המניות הקיימים ביחס לשווי השוק. זו אחת הסיבות שהמדינה עצמה נוטלת על עצמה את רוב ההנפקה, במקום לפנות למשקיעים מוסדיים פרטיים שהיו דורשים תנאים טובים יותר.
ארבעת הבנקים הגדולים בסין נמנים עם הגופים הפיננסיים הגדולים בעולם מבחינת היקף הנכסים, וכל אחד מהם מנהל מאזן בסדר גודל של טריליוני דולרים. בקנה מידה כזה, גיוס של 38 מיליארד דולר נראה צנוע יחסית למאזן, אבל הוא מספיק כדי להזיז את יחס ההון בכמה עשיריות האחוז, וזה בדיוק הטווח שבו הרגולטור הסיני פועל.
- סין בלמה את הסכמות ה-G20 על סחר - 19 מדינות תמכו, בייג'ינג התנגדה
- 421 מיליון דולר לסטארטאפ סיני שכבר שווה יותר ממיליארד דולר
התזמון קשור גם לרפורמה בשוק הנדל"ן הסיני, שבמסגרתה נדרשו הבנקים להמשיך ולתמוך ביזמים ובפרויקטים שנקלעו לקשיים. הלוואות כאלה נושאות משקל סיכון גבוה יותר, וצורכות יותר הון מכל הלוואה רגילה. ככל שהבנקים ממשיכים לשאת את הענף על הגב, הצורך בכרית הון עבה יותר גדל בהתאם.
ההנפקות עדיין דורשות אישור של בעלי המניות ושל הרגולטור בשוק ההון הסיני, ולוח הזמנים לביצוען יתפרסם בהמשך.
