סוד הקסם של אנבידיה: האם הוא ייסדק?

היסטוריונים של וול סטריט טוענים ש"תופעת אנבידיה", שמוביל ג'נסן הואנג במיין סטריט ולבטח בוול סטריט, גדולה ומרשימה יותר מ"תופעת החלונות של מיקרוסופט" שהוביל ביל גייטס, ואפילו מ"תופעת האייפון" של  סטיב ג'ובס המנוח ואפל. 

קשה לאמוד זאת אבל דבר אחד בטוח, קשה מאוד להשוות את תשואת מניית אנבידיה (סימול:NVDA) ואת הצמיחה בערך החברה שהיא מייצגת מאז הופיעה בוול סטריט לפני 27 שנים לכל תשואה אחרת. מי שהשקיע 1200 דולר במאה מניות אנבידיה בהנפקה בקיץ 1999 שווה היום כ-10.5 מיליון דולר, ואילו החברה שהונפקה בערך של כ-625 מיליון דולר, נסחרת כיום בסביבות 5.25 טריליון דולר, מה שלדעתי מהווה שיא כל הזמנים לתקופה של 27 שנים. לדוגמה, מניית ברקשייר האתאוויי (סימול:BRK-A) של וורן באפט הגדול הניבה, מאז יצאה לציבור לפני 57 שנים ב-1969, "רק" פי 38,000. 

להואנג היו שאיפות קטנות בהרבה כשייסד את אנבידיה ב-1993 ביחד עם שני חברים, כריס מלקובסקי וקרטיס פרים. השלישייה האמינה שתוכל לפתח מעבד גרפי טוב יותר מהקיים למשחקי מחשב. 

הגל שזיהו שלושת המייסדים

"כשרעיון אנבידיה התגבש ב-1993, עדיין לא היה שוק למעבדים גרפיים, אבל ראינו גל מתקרב", אמר מלקובסקי. "על איזה גל אתה מדבר", הוא נשאל ותשובתו הייתה, "ישנה תחרות גלישה בקליפורניה שמתקיימת מדי שנה בתוך חלון זמן של חמישה חודשים. החלון נוצר כשהמארגנים מזהים תופעת גלים או סערה מסוימת ביפן ואז הם קוראים לכל הגולשים להגיע לקליפורניה בטענה שבעוד יומיים יגיעו הגלים לקליפורניה, וזה חוזר על עצמו מדי שנה. איני יודע למה, אבל כך זה היה אצלנו. אחרי שנים של מו"פ, הבנו שהטכנולוגיה מתקרבת וכך גם הצורך במעבדים כאלו, הבנו שנוצרת הזדמנות ענק". 

הגל ששלושת המייסדים חזו, ובעיקר הואנג ששכנע את שני האחרים אודותיו, היה ההתקדמות הטכנולוגית לייצור מה שמכונה יחידות עיבוד גרפי (GPUs), סוג של שבבים שנמכרים בדרך כלל ככרטיסים שגיימרים מחברים ללוח האם של המחשב האישי ושמספקים גרפיקת תלת-ממד מהירה במיוחד. כרטיסים אלה, שמחירם עד 1,200 דולר, היו כמעט כל הכנסתה של אנבידיה בתחילת המאה, עד 2016. התחום הזה גדל בקצב דו-ספרתי מדי שנה, אפילו כאשר שוק המחשבים האישיים הכללי ספג צניחה חדה.

אבל לא משחקי הווידאו היו אלה שהביאו לעניין אדיר בחברה אלא תחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה. התחום שכבר מתחילת שנות השישים שיגע את עולם המדע, האקדמיה והתעשייה, התחום שהוביל ליצירת "המחסל" וסרטי החלל הרבים של שנות ה-80. אנבידיה לא רק הפכה חלומות למציאות, אלא השתלטה למעשה על הנישה שכיום משבשת את העולם כולו.

האמת היא שהואנג העריך תמיד שלשבבים הגרפיים שפותחו באנבידיה, יש פוטנציאל רב מעבר להפעלת משחקי הווידאו החדישים ביותר. הוא דיבר על כך כבר ב-2014 כאשר נתן לאילון מאסק כמתנה בטקס חגיגי את ערכת הכלים לתכנות שפותחה באנבידיה בשם CUDA, מערכת שאיפשרה למתכנתים לתכנת בקלות כל פיקסל בודד על גבי המסך ושתומכת כיום במכוניות האוטונומיות. 

• פוקסקון: זינוק של 52% באוגוסט
• אנבידיה הפכה לבנק של עולם ה-AI: תיק ההשקעות זינק ל-99 מיליארד דולר

הפלטפורמה שאיפשרה פריצת דרך

הואנג התמקד תחילה בתחום הלמידה העמוקה (deep learning), בטכניקות שידועות באופן מסורתי יותר כרשתות עצביות, ששואבות השראה, במידה מסוימת, מהאופן שבו המוח פועל באמצעות נוירונים וסינפסות. טכניקות אלו קיימות באקדמיה לפחות מאז שנות ה-60, עם התקדמות משמעותית שנרשמה בשנות ה-80 וה-90. עם זאת, תמיד היו שני גורמים שמנעו מהן לפרוץ קדימה: כמות הנתונים הדרושה לאימון האלגוריתמים, והגישה לכוח מחשוב זול ועוצמתי. 

האינטרנט פתר את הבעיה הראשונה. לפתע, כמויות כמעט בלתי-מוגבלות של נתונים היו זמינות לכולם. אך כוח המחשוב עדיין לא היה בהישג יד. הבעיה הזו נפתרה ב-2006 כשהוצגה פלטפורמת ה-CUDA. יחידת עיבוד גרפי (GPU) מדמה אלפי מחשבים זעירים הפועלים במקביל כדי להציג ויזואלית כל פיקסל. מחשבים אלה מבצעים פעולות מתמטיות רבות ברמה הבסיסית ביותר כדי ליצור צללים, השתקפויות, תאורה ושקיפות. CUDA פתרה למעשה את תהליך תכנות ה-GPU שהיה תהליך מפרך ביותר עבור מתכנתים. באמצעות CUDA, חוקרים יכלו לפתח את מודלי הלמידה העמוקה שלהם במהירות ובעלות נמוכה בהרבה.

"למידה עמוקה היא כמעט כמו המוח האנושי," הסביר הואנג. "היא יעילה באופן יוצא דופן. אפשר ללמד אותה לבצע כמעט כל דבר. אך היה לה חיסרון עצום: היא דורשת כוח מחשוב אדיר. כאן נכנס לתמונה ה-GPU,  מודל מחשוב שכמעט אידיאלי ללמידה עמוקה". 

הפריצה הגדולה באמת של אנבידיה התחילה ב-2010 כאשר הואנג מסטנפורד וידידו, המדען הגאון סבסטיאן תראן שבאותם ימים ניהל את מחלקת המחקר של גוגל, שכנעו את מייסד גוגל, לארי פייג', להשתמש ב-CUDA, מה שהוביל ליצירת Google Brain והביא לפריצה הגדולה של מעבדי אנבידיה,

רק הואנג באמת האמין שאנבידיה תתגבר על החסמים. כריס פרים עזב ב-2003 ומלקובסקי פרש ב-2017. השניים פרשו למרות שכבר ב-2006 הסתבר שאותה טכנולוגיה שפיתחו ושמסוגלת ליצור נוף חייזרי מרהיב או לצייר פיצוץ מושלם במשחקי מחשב, היא גם כמעט אידיאלית לתחום הלוהט ביותר בבינה מלאכותית: למידה עמוקה.

• 4.4 טריליון בפנסיה ודירה פי 14 מהכנסה שנתית: הכלכלה שרוכבת על הברזל של סין
• שוטי, ספינתי: הישראלי שיקיף את העולם ב־250 יום, בלי GPS ובלי לעגון

למידה עמוקה מאפשרת למחשב ללמוד בכוחות עצמו, ללא צורך בכתיבת קוד ידנית על ידי מתכנתים והיא מובילה לרמות דיוק חסרות תקדים בתחומים כמו זיהוי תמונות וזיהוי דיבור. מה שעולם התעשייה האמריקאי הבין היה שלאחר  טכנולוגיות הענן וה-IOT באה טכנולוגיית ה-AI שתשלים את השיבוש הטכנולוגי הגדול בהיסטוריה. הואנג היה בטוח בכך, השניים האחרים פקפקו.  

וול סטריט הגיבה ב-2016

וול סטריט הגיבה בסביבות 2016. אם תבחנו את התנהגות המניה מאז, תגלו שלמרות שהזינוק הענק מעלה במניה התחיל רק לקראת סוף 2022 העליות התחילו למעשה כבר בסוף 2016 ואני מציין זאת כי בסוף 2016 הבינו המשקיעים האמריקאים שנפתחת הדלת לשיבוש טכנולוגי אדיר. מדוע? בגלל שטראמפ הגיע לבית הלבן. 

אירועים שהובילו לעליות ארוכות וגדולות במניות בארה"ב, אירועים ששיבשו את הכלכלה ומנהגי הצריכה, התחילו תמיד כאשר הגיעו לבית הלבן אנשים כמו פרנקלין רוזוולט, ג'ון קנדי, רונלד ריגן ודונלד טראמפ, נשיאים שלמעשה הצליחו להחיות מחדש את "החלום האמריקאי". נשיאים מהסוג הזה עוזרים להתפתחות כלכלה קפיטליסטית על באמת, כפי שחזה אדם סמית, כלכלה חופשית שממריצה יזמות. 

נכון, אנשים כאלו הם בדרך כלל גם מה שמכנים בוול סטריט "סוחרי סוסים", אבל בלי אנשים כאלו, שיורידו רגולציות וריבית, שיעודדו השקעות בחלומות ושידחפו את רעיון MAGA (Make America Great Again  שזו אינה המצאה של טראמפ), לא מתחיל מהלך אמיתי של שיבוש, כלכלי וחברתי. "טראמפ צלצל בפעמון הבורסה מיד לאחר שנכנס לתפקידו כנשיא", אמר בזמנו הפרשן המוביל ג'ים קריימר, "והצלצול עורר מחדש את החלום האמריקאי בוול סטריט". או שכן או שלא, אבל עליות המדדים מאז הגיע האיש לבית הלבן תומכות בקביעה. 

מי שהבין זאת הכי טוב היו כל ענקיות הטכנולוגיה, מגוגל דרך מיקרוסופט, פייסבוק ואמזון, שהתחילו לרכוש כמויות הולכות וגדלות של שבבי אנבידיה עבור מרכזי הנתונים שלהן כי כולן רצו למזג את למידת המכונה וה-AI לכלכלת המיינסטרים. גם מוסדות כגון בית החולים הכללי של מסצ'וסטס התחילו להשתמש בשבבי אנבידיה כדי לזהות חריגות בדימות רפואי, כגון סריקות CT. 

טסלה הודיעה לאחרונה כי תתקין מעבדים גרפיים (GPU) של אנבידיה בכל מכוניותיה כדי לאפשר נהיגה אוטונומית, ושבבי אנבידיה מספקים את הכוח החישובי העומד בבסיסן של משקפי מציאות מדומה, דוגמת אלו המושקות על ידי פייסבוק ו-HTC. 

"מעולם לא עמדה החברה שלנו במוקד של שווקים כה גדולים," אמר הואנג כבר ב- 2016 "וניתן לייחס זאת לעובדה שאנחנו עושים דבר אחד היטב באופן יוצא דופן וזהו תחום המחשוב מבוסס-GPU וזו רק תחילתה של הדרך".

כבר ב-2016 ידעו על כ-3,000 חברות סטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית ברחבי העולם שכמעט כולן מבססות את פעילותן על הפלטפורמה של אנבידיה. החברה שולטת כיום בתחום המעבדים הגרפיים ומחזיקה בנתח שוק של למעלה מ-70%. בסוף 2016 הוערכה החברה לפי 50 מיליארד דולר, וכולם - כולם! - נבהלו ממכפיל הרווח ההיסטורי שלה, למעלה מ-40 שהיה אחד הגבוהים בענף. כמובן שב-2016 איש לא חלם שהתמזגות ה-AI תתבצע לפני 2030-35 ואיש גם לא הבין איזו מין חברה בנה הואנג. 

הסתבר לאנליסטים שהמהגר הטייוואני היה לא רק איש עסקים מוכשר אלא גם יצר חברה שמועדפת כחברה לעבוד בה. "אני תופס את החברה כבן-אדם, כישות חיה", אומר הואנג. "התרבות הארגונית היא הקוד הגנטי של החברה, או מערכת ההפעלה שלה. אם למדתי דבר אחד על בניית חברות, הרי זה שהתרבות היא הדבר החשוב ביותר".

מה החלק של ישראל?

אנבידיה מעורבת באופן עמוק בישראל בעיקר משום שהטכנולוגיה המפותחת בישראל מהווה את הלב של מערך תקשורת הנתונים (Networking) שלה, שהוא קריטי להצלחת החברה בעידן הבינה המלאכותית. קשה למצוא בישראל מנהלים ברמתו של הואנג, אבל את כל שאר הצרכים יש כאן בשפע, במיוחד כישרון. 

הואנג הבין זאת ואותו הסיסמה "מהים לנהר" לא מעניינת. ישראל משמשת כבסיס המחקר והפיתוח הגדול ביותר של אנבידיה מחוץ לארצות הברית ונראה שזו רק התחלה. האמת היא שאפילו הוא מודה שלא היה אפשרי עבור החברה להפעיל את מודלי הבינה המלאכותית החדשים ללא שבבי התקשורת שפותחו בישראל. למה דווקא ישראל? כי הואנג מאמין ש"כישרון, לא הקלות מס, זה הסוד כדי לצמוח מעבר למתחרים ותיקים". 

אין לי ספק שאנבידיה תעבור את אינטל בהשפעה על הכלכלה הישראלית, במיוחד בגלל שבניגוד לאינטל, שהתרחבה בישראל באמצעות תיאום ממשלתי נרחב, הטבות מס ומענקי תמריצים, הצמיחה של אנבידיה בישראל הייתה פרטית לחלוטין, ללא סובסידיות או תנאים. אין לי ספק שאם ממשלת ישראל תבין מה המשמעות של למידה עמוקה ו-AI על עתיד הכלכלה והחברה הגלובלית, אפשר יהיה להפוך את ישראל למעצמת התחום הגלובלית, מעצמה שתישען גם על התשתית הטייואנית של המוליכים למחצה. 

למה כתבתי את הדברים? כי רוח נגדית חזקה מתפתחת מול אנבידיה, התנגדות ציבורית שהולכת וגדלה, בהובלת הדמוקרטים (שנראה שגם רפובליקאים מצטרפים), להמשך ההשקעות בפיתוח מרכזי נתונים. זה, לצד הבחירות המתקרבות והערכת המניה הגבוהה של החברה, יכולים לייצר תיקון רציני למניה שעיקר הצלחתה קשורה במרכזי הנתונים. את מרכזי הנתונים אי אפשר לעצור, אז חשוב לנצל תיקון מלאכותי כזה (אם וכאשר יגיע) ולהיכנס להשקעה בחברה יוצאת הדופן הזו.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.