החברה שבונה את חומת הרחפנים של פולין בוחנת מכירה - מורגן סטנלי מחפשת קונים
חברת ההגנה מפני כטב"מים הפולנית Advanced Protection Systems נמצאת בשלבים מוקדמים של בחינת אפשרויות אסטרטגיות, וביניהן מכירה אפשרית של החברה, כך על פי דיווח של בלומברג שהתבסס על מקורות המעורים בפרטים. לפי אותם מקורות, החברה מינתה את מורגן סטנלי כיועצת בתהליך, והבנק כבר החל לפנות לגורמים שעשויים להתעניין. מהחברה נמסר שבחינה שוטפת של חלופות אסטרטגיות - הכנסת משקיע, הנפקה, שותפויות או מכירה - היא חלק טבעי מהתנהלותה. הדיונים נמצאים בעיצומם, ואין ודאות שעסקה אכן תצא לפועל.
מי היא APS ומה היא מייצרת
מדובר בחברה פרטית שמטה שלה בגדיניה שבצפון פולין, והיא הוקמה ב-2015 בידי שני מייסדים שמנהלים אותה עד היום. תחום העיסוק שלה הוא מכ"מים בדיוק גבוה ומערכות אנטי-רחפן משולבות. שתי הפלטפורמות המרכזיות שלה הן SKYctrl, מערכת מודולרית שמכסה את השרשרת המלאה מגילוי ועד נטרול, ו-FIELDctrl, משפחת מכ"מים תלת-ממדיים מסוג MIMO שתוכננה לזהות מטרות קטנות, איטיות ונמוכות - בדיוק סוג המטרות שמערכות הגנה אווירית ותיקות מתקשות מולן. ב-2023 רכשה קרן ההשקעות הפולנית Enterprise Investors נתח מיעוט בחברה.
APS משמשת ספקית מרכזית בהקמת מה שמכונה חומת הרחפנים בגבול המזרחי של פולין, ולפי אתר החברה מדובר במערך הגדול והמתקדם מסוגו באירופה. חלקה בפרויקט כולל תוכנה, חיישנים ומכ"מים. לפי המקורות האנונימיים שעליהם נשען הדיווח, החברה צפויה להציג השנה תוצאות בטווח של 30 עד 40 מיליון אירו, כלומר בערך 35 עד 47 מיליון דולר. שווי עסקה אפשרי נעדר מהדיווח, וכך גם זהות המתעניינים.
השוק שצמח מתוך המלחמה באוקראינה
העיתוי מסביר הרבה. שוק ההגנה מפני כטב"מים באירופה נאמד בכ-1.24 מיליארד דולר ב-2025, וצפוי להגיע לכ-4.16 מיליארד דולר ב-2030 - קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-27%. המנוע המרכזי הוא סדרת חדירות רחפנים מעל שדות תעופה, בסיסים ומתקני תשתית ברחבי היבשת. שדה התעופה של קופנהגן השבית פעילות למשך כשעה וחצי בספטמבר 2025 בגלל רחפן יחיד שחצה את הגדר, ומאז אירועים דומים חזרו במדינות נוספות. הלוחמה ההיברידית הרוסית כבר מזיזה תקציבי ביטחון באירופה, והנציבות האירופית שילבה את יוזמת חומת הרחפנים במפת הדרכים שלה לקראת 2030. גורמים באיחוד מדברים על יכולת ראשונית כבר במהלך 2026, שתסתמך בעיקר על פריסת מכ"מים וחיישנים, בעוד מערך מלא ומשולב חוצה גבולות עשוי להמתין עד סוף העשור.
למדור מניות מומלצות של ביזפורטל
המרוץ אחרי היירוט הזול
הענף מתחלק לכמה משפחות טכנולוגיות, וההבדל ביניהן הוא בראש ובראשונה כלכלי. שיבוש אלקטרוני והשתלטות סייבר עולים קרוב לאפס בכל יירוט, והמערכות הניידות עצמן נמכרות בטווח של עשרות אלפי דולרים - אבל הן מתקשות מול רחפנים אוטונומיים שמנווטים בלי קשר רדיו לקרקע. בקצה השני נמצא היירוט הקינטי בטילים: צבאות מערביים ירו טילי יירוט שעולים מיליוני דולרים על כטב"מי תקיפה בעלות של עשרות אלפי דולרים, והצבא האמריקאי מפתח כעת טיל יירוט ייעודי במחיר יעד מתחת ל-150 אלף דולר ליחידה. אותה אריתמטיקה הופיעה גם באסיה, כשטיוואן גילתה שרחפן של 2,000 דולר מאלץ אותה לירות טיל של 3.7 מיליון.
שתי החלופות שצומחות הכי מהר הן רחפני יירוט ולייזר. רחפני היירוט הסיניים מודפסים בתלת-ממד ועולים כ-1,500 דולר ליחידה, דגמים רוסיים שנפרסו באוקראינה נמכרים בכמה מאות דולרים, ומערכות מערביות מקבילות נעות סביב 15 אלף דולר. הלייזר הוא הזול ביותר לכל ירייה: מערכות שנפרסו בישראל מיירטות בעלות של שקלים בודדים לירי, ומערכת בריטית מקבילה הדגימה יירוט בעלות של כ-13 דולר. בשל כך צפויה קטגוריית הלייזר לצמוח בקצב המהיר ביותר באירופה בשנים הקרובות. החיסרון הוא מזג אוויר, טווח והספק, ולכן רוב הצבאות בונים שכבות משולבות שמערבות גילוי, שיבוש ויירוט פיזי.
הזווית הישראלית ומי עשויה לקנות
ישראל מחזיקה נוכחות בולטת בתחום. רפאל מפעילה את Drone Dome, שמשלבת מכ"ם ומצלמות אלקטרו-אופטיות עם שיבוש אלקטרוני או לייזר בהספק גבוה, אלביט מערכות 0.23% מספקת את מקור הלייזר בהספק גבוה למערכת אור איתן ומוכרת מכ"מי גילוי שנפרסו בכמה מדינות באירופה, וחברת D-Fend Solutions מציעה גישה שונה של השתלטות סייבר על הרחפן העוין במקום הפלה שלו. שילוב של ניסיון מבצעי צפוף ומחזור פיתוח מהיר הפך את החברות הישראליות לספקיות מבוקשות אצל ממשלות אירופיות שמחפשות פתרון מיידי.
הבחינה ב-APS משתלבת בגל עסקאות רחב יותר. ביוני 2026 נרכשה חברת ההגנה מפני כטב"מים Asterion בעסקה שנאמדה בכמיליארד דולר, קרנות פרייבט אקוויטי ייעודיות לביטחון קמו בשנתיים האחרונות, ולאונרדו האיטלקית מדברת בגלוי על רכישות בזמן שהצבר שלה מטפס ל-59 מיליארד אירו. הקונים הפוטנציאליים ל-APS עשויים להגיע משלוש קבוצות: יצרניות ביטחון גדולות כמו RTX שמחפשות יכולות גילוי וחיישנים, קרנות השקעה שמזהות תחום צומח, וגופים ריבוניים אירופיים שמעדיפים בעלות מקומית על נכסים ביטחוניים. במקביל, תעשיית הרחפנים הפולנית כולה נמצאת בתנופה, וחברת WB Electronics, מיצרניות הרחפנים הגדולות באיחוד האירופי, כבר החלה בהיערכות להנפקה בבורסת ורשה.
