חו"ל מתייקר מכל כיוון: 2027 עלולה לשנות את הרגלי הטיסה של הישראלים

2026 הוכיחה שוב עד כמה הישראלים לא ממהרים לוותר על חו"ל. אחרי הפגיעה בתנועת הנוסעים באביב, הקיץ הביא התאוששות מהירה: ביוני נרשמו 918.4 אלף יציאות של ישראלים לחו"ל, וביולי כבר 1.3 מיליון יציאות. גם אוגוסט היה עמוס במיוחד, עם כ-2.6 מיליון נוסעים שעברו בנתב"ג.

כלומר, הביקוש קיים. הבעיה היא שהמחיר הולך בכיוון ההפוך.

חברות התעופה מתמודדות עם עלויות דלק גבוהות יותר, והן כבר מתחילות לגלגל חלק מהן לנוסע. IATA מעריכה כי הוצאות הדלק של החברות יגיעו השנה לכ-350 מיליארד דולר, לעומת כ-252 מיליארד דולר בשנה הקודמת. במקביל, תשואת הכרטיסים צפויה לעלות בכ-7%, והכנסות משירותים נלווים – מזוודות, מושבים, קדימות ושדרוגים – צפויות להגיע לכ-165 מיליארד דולר.

המספר הזה חשוב כי הוא מסביר למה מחיר הכרטיס לבדו כבר לא מספר את הסיפור. טיסה שנראית זולה בחיפוש יכולה להתייקר בעשרות ואף מאות אירו אחרי שמוסיפים מזוודה, בחירת מושב וגמישות בשינוי.

גם המלונות לא מספקים כרגע הקלה משמעותית. מחירי החדרים באירופה נשארים גבוהים, ובערים מבוקשות העליות נמשכות. לצד זה, יותר ויותר יעדים מטילים מסי תיירות ישירים. בברצלונה, למשל, המס יכול להגיע בחלק מהמלונות לכ-15 אירו לאדם ללילה; בוונציה ממשיכה אגרת הכניסה למבקרי יום, וביוון נגבים היטלים נוספים בחלק מהיעדים והפעילויות.

למשפחה של ארבע נפשות, ההצטברות הזו יכולה לשנות את כל חשבון החופשה. אם הטיסה מתייקרת, המלון נשאר יקר, ועל זה נוספים מסי עיר ותשלומים נלווים, חופשה שעלתה בעבר 2,000 אירו יכולה להתקרב במהירות ל-2,300-2,400 אירו. וזה עוד לפני מסעדות, מוניות ואטרקציות.

לא סוף החופשות - אלא פחות גיחות בשנה

הנקודה המעניינת היא שב-2026, לפחות עד עכשיו, העלייה במחיר עדיין לא שברה את הביקוש. הישראלים המשיכו לטוס גם בחודשי השיא, גם כשמחירי הטיסות והמלונות גבוהים יותר. אבל יש גבול לכמה משק בית ממוצע יכול לספוג.

וזה כנראה המקום שבו 2027 עשויה להיות שונה.

הישראלים לא בהכרח יפסיקו לטוס. סביר יותר שהם ישנו את התדירות ואת אופי החופשה. משפחה שנהגה לעשות חופשת קיץ ועוד שתי גיחות קצרות יכולה לעבור לחופשה אחת מרכזית. זוג שנהג לצאת שלוש או ארבע פעמים בשנה יכול להסתפק בשתיים. אחרים יעברו ליעדים זולים יותר, יקצרו את מספר הלילות או יורידו רמת מלון.

גם מפת היעדים עשויה להשתנות. פריז, לונדון, אמסטרדם וברצלונה נהיות יקרות יותר לא רק בגלל המלון, אלא גם בגלל מסי תיירות, תחבורה ומסעדות. לעומתן, יעדים במזרח אירופה ובבלקן עדיין יכולים להציע עלות יומית נמוכה יותר. יוון וקפריסין ממשיכות ליהנות מיתרון נוסף עבור הישראלים – מרחק קצר שמוזיל יחסית את עלות הטיסה.

שינוי נוסף עשוי להיות בתזמון. יולי ואוגוסט כבר הפכו לשילוב של מחירים גבוהים, עומסים וחום קיצוני בדרום אירופה. מי שיכול להזיז את החופשה למאי, יוני, ספטמבר או אוקטובר עשוי לחסוך לא מעט. עבור משפחות עם ילדים האפשרות הזו מוגבלת יותר, ולכן דווקא הן עלולות להרגיש ראשונות את הלחץ.

• טיסת בכורה למטוס המטען הראשון שהתעשייה האווירית הסבה מאיירבוס
• מפת הביקושים: דור Z בוחר בתאילנד וביעדים זולים, המילניאלס משלמים יותר

לכן הסיפור של 2027 לא יהיה שהישראלים מפסיקים לטוס. הנתונים של 2026 לא תומכים בזה. הסיפור יהיה אחר: האם החופשה בחו"ל נשארת מוצר שאפשר לצרוך כמה פעמים בשנה, או שהיא חוזרת להיות הוצאה גדולה שמרכזים לפעם אחת.

אם הדלק יישאר יקר, אם חברות התעופה ימשיכו להעלות את ההכנסה מכל נוסע, אם המלונות יישארו ברמות המחיר הנוכחיות ואם מסי התיירות יתרחבו – התייר הישראלי יצטרך לבחור: לשלם יותר, או לטוס פחות.