השכר הממוצע במשק טיפס ל-14,515 שקל: כמה ממנו נכנס בפועל לחשבון הבנק
שכיר ישראלי הרוויח בספטמבר בממוצע 14,515 שקל ברוטו, כ-530 שקל יותר מאשר בספטמבר אשתקד, עלייה של 3.8%. זה אומדן ראשוני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מעורר שוב את השאלה שרוב השכירים שואלים את עצמם כשהם פותחים את התלוש: האם אני מעל הממוצע או מתחתיו. אבל המספר שמתפרסם הוא שכר ברוטו, וההבדל בינו לבין הסכום שנכנס לחשבון הבנק בתחילת החודש גדול יותר ממה שנדמה. בחישוב לפי מדרגות המס ושיעורי הביטוח הלאומי של 2026, שכיר עם שכר ממוצע מקבל בפועל קצת יותר משלושה רבעים ממנו.
כך נראה החשבון עבור גבר עם 2.25 נקודות זיכוי, הבסיס שמקבל כל תושב. מס ההכנסה על 14,515 שקל מגיע לכ-2,020 שקל לפני זיכויים: 10% על 7,010 השקלים הראשונים, 14% עד 10,060 שקל ו-20% על היתרה. נקודות הזיכוי, ששוויין 242 שקל לחודש כל אחת, מורידות כ-545 שקל. דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מוסיפים עוד כ-1,160 שקל, שכן עד 7,703 שקל השיעור המופחת הוא 4.27%, ומעליו 12.17%. בלי פנסיה נשארים כ-11,880 שקל. ההפרשה של העובד לפנסיה, 6% מהשכר, מורידה עוד כ-870 שקל, וזיכוי המס על ההפקדה מחזיר בערך 240 שקל. בשורה התחתונה מדובר בכ-11,250 שקל נטו. אישה, שמקבלת חצי נקודת זיכוי נוספת, תקבל כ-120 שקל יותר, והורים לילדים צעירים יקבלו יותר מזה.
המספרים האלה מתבססים על מדרגות המס שעודכנו מתחילת השנה. תקרת מדרגת ה-20% עלתה ל-19,000 שקל בחודש, לעומת 16,150 שקל ב-2025, וזה מקל בעיקר על מי שמרוויח מעל השכר הממוצע. מנגד, נקודת הזיכוי והמדרגות הנמוכות מוקפאות עד 2027 ואינן מתעדכנות לפי המדד, כך שכל עלייה בשכר הנומינלי נשחקת מעט במס.
העלייה אמיתית, אבל היא מאטה
הנתונים המלאים לאוגוסט מראים שכר ממוצע של 14,455 שקל, עלייה של 4.2% בתוך שנה. בניכוי האינפלציה מדובר בעלייה ריאלית של 2.7%, כלומר השכר עדיין מקדים את המחירים. הקצב, עם זאת, מתמתן. בחודשים יוני עד אוגוסט עלה השכר בקצב שנתי של 2.8%, לעומת 5.3% בשלושת החודשים שקדמו להם, ובמחירים קבועים הקצב ירד מ-3.3% ל-1.3%. מי שמתכנן את התקציב המשפחתי צריך לקחת בחשבון גם את מחיר הדלק, שעולה בחצות בעקבות צמצום ההנחה במס הבלו. להרחבה: מס הבלו יעלה - ומחיר הדלק מזנק ב-50 אגורות
גם שוק העבודה שולח אותות מעורבים. מספר משרות השכיר של עובדים ישראלים ירד בספטמבר ל-4.1 מיליון, ירידה של 1.3% לעומת אוגוסט, אם כי עדיין מעט מעל הרמה של לפני שנה. חלק מהתנודה קשור כנראה לחודשי החגים ולתקופת הבחירות.
מי מושך את הממוצע למעלה
הממוצע מסתיר פערים גדולים. בענף המידע והתקשורת עמד השכר באוגוסט על 32,930 שקל, ובשירותי האירוח והאוכל על 6,779 שקל, פער של כמעט פי חמישה. שכיר ממוצע בהייטק הרוויח 33,478 שקל, 3.3% יותר מלפני שנה, אבל מספר המשרות בענף ירד ל-394.2 אלף, ירידה של 0.6% בתוך שנה. ההייטק מעסיק כ-9.5% מהשכירים, והשכר הגבוה בו מושך את הממוצע של כל המשק כלפי מעלה. בלי ההייטק, השכר הממוצע במשק נמוך בכ-2,000 שקל. כך יוצא שרוב השכירים מרוויחים פחות מהממוצע, ולכן השכר החציוני, שמחלק את העובדים לשני חצאים שווים, נמוך ממנו במידה משמעותית.
יש גם פער בין המגזרים. בחברות הפיננסיות השכר הממוצע הגיע ל-22,860 שקל, בחברות הלא-פיננסיות, שמעסיקות כ-64% מהשכירים, ל-15,882 שקל, ובמגזר הממשלתי ל-13,633 שקל. בעובדי משקי הבית, כמו מטפלים ועובדי ניקיון, השכר הממוצע עמד על 6,313 שקל.
נזכיר שהשכר החודשי שמפרסמת הלמ"ס שונה מ"השכר הממוצע במשק" שמשמש את רשות המסים ואת קרנות הפנסיה לחישוב תקרות ההפקדה. הנתון הזה נקבע פעם בשנה, ובשנת המס 2026 הוא עומד על 13,769 שקל. ממנו נגזרות, למשל, תקרות הפנסיה של עצמאים, ולכן העלייה החודשית בשכר אינה משנה את התקרות באופן מיידי. להרחבה: השכר הממוצע עלה ל-14,374 שקל באפריל, אך מספר משרות השכיר עדיין נמוך משנה שעברה
