חצי מיליון דולר בבנק רוסי ו‑2 מיליון שקל בקריפטו: החקירה שנפתחה יומיים אחרי שנסגר חלון הגילוי מרצון

שכיר בחברה מסחרית עד 2024. זה כל מה שכתוב בשורת "עיסוקו" בבקשה שהגישה המדינה לבית משפט השלום בחיפה. בשורות שמתחת מופיעים מספרים אחרים לגמרי: מכירות והמרות של מטבעות וירטואליים בהיקף של כ‑2 מיליון שקל, ושלושה חשבונות בנק ברוסיה שבאחד מהם, לפי החשד, החזיק כחצי מיליון דולר.

ליאוניד לפשוב, יליד 1981, תושב חיפה לשעבר, נחקר באזהרה על ידי פקיד שומה חקירות חיפה והצפון. באותו יום הובא בפני שופטת בית משפט השלום בחיפה מעין צור, ששחררה אותו בתנאים מגבילים. רשות המסים פרסמה את פרטי הפרשה אתמול.

"מרמה, עורמה ותחבולה": מה טוענת המדינה

בבקשה לשחרור בערבות, שנחתמה על ידי מנהלת התחום עמית קרן, נכתב: "בידינו חומר ראיות לכאורה הקושר את החשוד בביצוע העבירות על פי פקודת מס הכנסה, השמטת הכנסות תוך שימוש במרמה עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס בשנים 2019‑2021 וחוק איסור הלבנת הון", נכתב.

לפי המסמך, "על מידע שהתקבל ביחידה החוקרת, לפיו החשוד פועל בזירת מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים ללא דיווח כדין לרשות המסים". מחומר הראיות שנאסף, נטען, עולה חשד למכירות והמרות של מטבעות וירטואליים בהיקף של 2 מיליון שקל בשנים 2019‑2020.

2 מיליון שקל הם היקף הפעולות, לא הרווח ולא חבות המס. מס רווח הון בישראל מוטל על הפער בין מחיר המכירה למחיר הרכישה, ולא על המחזור. בהיעדר דיווח, ובמיוחד בהיעדר תיעוד של עלות הרכישה, נטל ההוכחה של העלות מוטל על הנישום - וזו בדיוק הנקודה שבה תיקים כאלה מתפוצצים לממדים גדולים בהרבה ממה שהמשקיע חשב.

העבירות המיוחסות ללפשוב הן השמטת הכנסות וחוק איסור הלבנת הון. סעיף 220 הוא הסעיף הפלילי החמור בפקודת מס הכנסה, ועונשו עד שבע שנות מאסר וקנס שיכול להגיע לכפל סכום ההכנסה שהועלמה.

שלושה חשבונות, שלושה מטבעות

הרכיב השני בתיק הוא החשבונות ברוסיה. לפי הבקשה, בשנים 2019‑2021 החזיק לפשוב שלושה חשבונות בנק במדינה: באחד כ‑500 אלף דולר, בשני כ‑600 אלף רובל רוסי, ובשלישי כ‑20 אלף אירו.

בשערים הנוכחיים, החשבון הדולרי לבדו שווה כ‑1.5 מיליון שקל. חשבון האירו מוסיף כ‑70 אלף שקל, וחשבון הרובלים - שנשחק דרמטית מאז 2021 - מוסיף פחות מ‑25 אלף שקל. סך הכל: כ‑1.6 מיליון שקל, שרובו המכריע מרוכז בחשבון אחד.

גם כאן נדרשת זהירות אנליטית. יתרות בחשבון בנק הן הון, לא הכנסה. חבות המס נובעת מההכנסות שהופקו בחשבון - ריבית, דיבידנד, רווחי הון - ומהשאלה מהו מקור הכספים מלכתחילה. אבל עצם ההחזקה מחייבת דיווח: ישראלי חייב במס על הכנסותיו בכל העולם, והחזקת חשבון זר שלא דווח נחשבת בעיני רשות המסים להשמטת הכנסות לכל דבר.

• יום מסחר אחד בספטמבר הכניס לקרנות הביטקוין יותר מכל 2026 ביחד
• הביטקוין עולה, אבל סטרטג'י נופלת - המהלך שעלול להוציא אותה מהמדדים

עילת המעצר: הוא כבר לא גר כאן

עילת המעצר: "קיים ויסוד סביר לחשש ששחרורו של החשוד יביא לשיבוש הליכי חקירה ומשפט, התחמקות מחקירה לאור כך שמתגורר דרך קבע בחו"ל". בחקירה עצמה, מציינת הבקשה, "החשוד בחר לשמור על זכות השתיקה".

רשימת התנאים שביקשה המדינה מול השחרור בערבות: הפקדת מזומן של 40 אלף שקל בקופת בית המשפט, ערבות עצמית של 250 אלף שקל למשך 180 יום, ערבות צד ג' של 150 אלף שקל, צו עיכוב יציאה מהארץ ל‑180 יום, הפקדת דרכון בחקירות מס הכנסה, איסור קשר עם מעורבים אחרים והתחייבות להתייצב לכל דיון. סך החשיפה הכספית: 440 אלף שקל.

לפשוב הופיע לדיון ללא ייצוג משפטי. תגובתו בפרוטוקול קצרה: "אני מסכים לתנאי השחרור. כתובתי הנוכחית היא בבית אמי". השופטת צור קבעה: "בהסכמת הצדדים, אני מורה על שחרורו של החשוד בתנאים המבוקשים".

יומיים אחרי שנסגר החלון

התזמון כאן הוא מעניין. נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים, שפורסם באוגוסט 2025 כהוראת שעה, הסתיים ב‑31 באוגוסט 2026. החקירה נגד לפשוב הפכה לגלויה ב‑2 בספטמבר - יומיים בדיוק אחרי שנסגר החלון.

הנוהל הזה היה, מבחינת משקיעי קריפטו שלא דיווחו, ההזדמנות היחידה להסדיר את המצב מבלי להיחשף להליך פלילי. הוא לא פטר מתשלום המס, אך העניק חסינות משיקול דעת מהעמדה לדין ומקנסות מוגדלים. תנאי הסף שלו היה מוחלט: הפנייה חייבת להיעשות ביוזמת הנישום, לפני שרשות המסים פתחה בבדיקה או בחקירה בעניינו.

• רשות המסים רוצה לבטל את שטר ה-200 - הנגיד: "לא הוצג ביסוס מקצועי"
• חמישה ימים אחרי הפיצוץ הקטלני: שוב דליפת חומרים מסוכנים במפעל אינטל בקריית גת

הניצול היה קטן. לפי נתוני רשות המסים, נכון לאמצע יולי הוגשו במסגרת הנוהל 383 בקשות בלבד, שדיווחו על הון בהיקף כולל של כ‑877 מיליון שקל וחבות מס מוצהרת של כ‑57 מיליון שקל. במונחים של שוק שבו מעריכים את פוטנציאל המס הלא‑מדווח מקריפטו לבדו בכ‑2‑3 מיליארד שקל, זו טיפה בים.

"אם נגיע לפניו - התוצאה תהיה פחות טובה מבחינתו"

הכיוון שאליו הולכת האכיפה נאמר במפורש. בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר הודה מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' שהרשות מתקשה למסות את שוק הקריפטו, אך הבהיר לאן זה מתקדם: "אנחנו משקיעים תשומות גדולות בתחום המודיעיני והחקירתי. ב‑2025 פתחנו מעל 20 תיקי חקירה נגד מחזיקי ארנקי קריפטו. יש גוף ייעודי שעוסק בחשיפה, והטכנולוגיות שלנו משתפרות".

באותה שיחה הוסיף אזהרה: "העלמת מס היא עבירה פלילית מסוג פשע. מי שמדווח מסיר את החשש מהליך פלילי וגם זוכה להקלות בקנסות... אם נגיע לפניו - התוצאה תהיה פחות טובה מבחינתו".

התיק הנוכחי אינו הראשון מסוגו. בדצמבר האחרון חשפה רשות המסים גל חקירות נגד מחזיקי קריפטו בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, שכלל בין היתר תושב חולון שנחשד בפעילות בזירות מסחר בחו"ל בשנים 2020‑2024 ללא דיווח, ותושב נצרת שנחקר על ידי אותה יחידה - פקיד שומה חקירות חיפה והצפון - בשיתוף המשטרה. עוד קודם לכן נעצרו שלושה חשודים בהלבנת הון בהיקף עשרות מיליוני שקלים באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים, ושני יוצרי NFT נחקרו בחשד להעלמת הכנסות של כ‑8 מיליון שקל ממכירת אסימונים המבוססים על סריקת אבני הכותל.