צריך 700 אלף שקל להון עצמי בעוד שבע שנים? כך מחשבים כמה לחסוך בכל חודש

זוג בתחילת שנות השלושים שרוצה דירה יודע בדרך כלל שני מספרים: כמה עולה הדירה שהוא רוצה, וכמה חסר לו. מה שחסר כמעט תמיד הוא התרגום למספר אחד פשוט - כמה צריך לרדת מהעו"ש בכל חודש כדי שהחלום יעמוד בלוח זמנים. בלי המספר הזה, החיסכון מתנהל לפי מצב הרוח: חודש טוב מפקידים, חודש עמוס מדלגים, ואחרי שלוש שנים מגלים שהיעד התרחק במקום להתקרב. אז בואו נעשה את החשבון, ברצינות ועד הסוף, על היעד שבכותרת: 700 אלף שקל בעוד שבע שנים.

נתחיל מהחישוב הנאיבי, בלי תשואה: 700 אלף חלקי 84 חודשים הם 8,333 שקל בחודש. זה המספר שמרתיע משפחות שלמות, והוא גם מוגזם, כי הכסף שנחסך עובד בעצמו. בהנחת תשואה שנתית ממוצעת של 4% - תיק סולידי ברובו - ההפקדה הנדרשת יורדת לכ-7,250 שקל בחודש. בתמהיל מעורב שמניב 6% בממוצע, כ-6,700 שקל בחודש. ההפרש בין המסלולים, יותר מ-1,500 שקל בחודש לעומת החישוב הנאיבי, הוא בדיוק התרומה של הריבית דריבית - והוא הסיבה שכדאי להתחיל מוקדם ולתת לזמן לעבוד.

אותו חישוב עובד לכל צירוף של יעד ותאריך, והנה שתי דוגמאות שכיחות. יעד של 300 אלף שקל בעוד חמש שנים: כ-4,500 שקל בחודש בתשואה של 4%. יעד של מיליון שקל בעוד עשר שנים: כ-6,100 שקל בחודש בתשואה של 6% - פחות מהנדרש ל-700 אלף בשבע שנים, כי שלוש שנים נוספות של ריבית דריבית עושות עבודה מדהימה. הכלל שמסתתר כאן: הזמן חזק מהסכום. הקדמה של שנתיים בתחילת החיסכון שווה יותר מהגדלה כואבת של ההפקדה בהמשך.

להרחבה: כמה הון עצמי צריך לדירה ב-2026? 25% הם רק תחילת החשבון

שתי התאמות שהופכות חישוב יפה לתוכנית אמיתית

ההתאמה הראשונה היא האינפלציה של היעד עצמו. 700 אלף שקל של היום ישוו פחות בעוד שבע שנים, ומחירי הדירות נעים בקצב משלהם, שההיסטוריה מלמדת שהוא עולה על מדד המחירים לאורך זמן. תוכנית רצינית מוסיפה ליעד כרית של 10%-15% - כלומר מכוונת בפועל ל-770-800 אלף - או מגדירה את היעד באחוזים מהדירה במקום בשקלים, ומעדכנת אותו פעם בשנה מול מחירי העסקאות בשכונות המבוקשות. עדיף גילוי מוקדם של פער מאשר הפתעה בפגישה עם יועץ המשכנתאות.

ההתאמה השנייה נעימה יותר: ההפקדה גדלה עם השכר. מי שמתקשה להתחיל ב-6,700 שקל יכול לבנות מסלול מדורג - להתחיל ב-5,500 בחודש ולהעלות את ההפקדה ב-5% בכל שנה, במקביל לעליות השכר הטבעיות של תחילת הקריירה. מסלול כזה מגיע לאותו יעד כמעט באותו זמן, והוא ריאלי בהרבה לזוגות צעירים. הטריק המעשי: מגדילים את הוראת הקבע באותו חודש שבו מתקבלת העלאה בעבודה, לפני שההוצאות מתרגלות לשכר החדש.

איפה שמים את הכסף? כאן חוזר עיקרון הזמן המתקצר. בשנים הראשונות, כשהיעד רחוק, יש מקום לרכיב מנייתי משמעותי - 40%-50% בקופת גמל להשקעה או בקרנות מחקות על מדדים רחבים - כי גם ירידה חדה משאירה שנים להתאושש. מהשנה החמישית מתחילים להסיט בהדרגה לאפיקים סולידיים, ובשנתיים האחרונות הכסף כבר יושב ברובו בפיקדונות, בקרן כספית ובאג"ח קצרות: ירידת שוק של 20% שנה לפני החתימה היא בדיוק התרחיש שאסור לאפשר. קרן השתלמות שנעשית נזילה בתקופת החיסכון היא מתנה - הפטור ממס רווחי הון הופך אותה למקור ההון העצמי היעיל ביותר שיש.

להרחבה: הון עצמי לדירה: כמה באמת צריך להביא מהבית, ומאיפה הכסף יגיע

תוכנית טובה כוללת גם תחנות בדיקה שנתיות, עם מספרים כתובים מראש: אחרי שנה אמורים להיות בצד כ-83 אלף שקל (במסלול של 6,700 בחודש עם תשואה), אחרי שלוש שנים כ-265 אלף, אחרי חמש כ-465 אלף. סטייה של 10% מהתחנה היא אות לכיול - הגדלת הפקדה, דחיית היעד בכמה חודשים או עדכון סוג הדירה - וסטייה גדולה יותר מזמינה שיחה רצינית על התוכנית כולה. הבדיקה השנתית הזאת אורכת רבע שעה, והיא ההבדל בין תוכנית לבין משאלה.

• שאלות ותשובות על תקציב הדירה - הכנסות משתנות, התחייבויות ומתנות
• כמה הון עצמי צריך לדירה של 3 מיליון שקל?

ומה עושים אם המספרים פשוט גדולים מדי? יש ארבע ידיות לגמישות, לפי סדר העדיפות: להאריך את לוח הזמנים (שמונה-תשע שנים במקום שבע מורידות את ההפקדה בכ-20%), לכוון לדירה או לאזור במדרגת מחיר נמוכה יותר כשלב ראשון בסולם הדיור, לבחון תוכניות ממשלתיות והגרלות שמקטינות את ההון הנדרש, ולשקול עזרה משפחתית - בעיניים פקוחות ובמסגרת שמכבדת גם את ההורים, כפי שפירטנו במדריך נפרד. המהלך המסוכן מכולם: להגדיל את הסיכון בתיק בשנים האחרונות כדי "להשלים פערים". השוק מעניש את מי שממהר בדיוק ברגע הרגיש ביותר.

והערה אחרונה על המכניקה הזוגית, כי רוב החוסכים לדירה הם שניים: את ההפקדה מחלקים לשתי הוראות קבע נפרדות, אחת מכל חשבון, שיוצאות ביום המשכורת של כל אחד מבני הזוג. החלוקה לפי יחס ההכנסות - מי שמרוויח 60% מפקיד 60% - שומרת על תחושת הוגנות לאורך שנים, וחשבון החיסכון עצמו מתנהל על שם שניהם עם הרשאות כפולות. זוגות שמנהלים את החיסכון הזה יחד, עם יעד כתוב ותחנות בדיקה משותפות, מדווחים גם על תופעה צדדית מפתיעה: המטרה המשותפת מקטינה חיכוכים סביב כסף בכלל, כי כל הוצאה גדולה נמדדת פתאום מול שאלה פשוטה אחת - האם היא מקרבת או מרחיקה את הדירה.

ומילה על סביבת הריבית הנוכחית: אחרי ההפחתה ל-3.25%, השווקים מתמחרים המשך ירידה מתונה. לחוסכי הון עצמי זו סיבה לנעול כבר היום את הרכיב הסולידי של השנים האחרונות בפיקדונות ובאג"ח בריבית קבועה, ולהשאיר את הרכיב המנייתי לעבוד בצד.

להרחבה: איזו דירה אתם באמת יכולים לקנות: הון עצמי, החזר חודשי ויחס ההחזר