במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

• טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מהחקירה עולה חשד כי היקף ההכנסות שהצהיר עליהן החשוד בפני רשויות המס הוא נמוך מאוד ביחס לכספים שמוחזקים ברשותו בארנקים דיגיטליים, שעל פי הערכות שווים כ-2 מיליון דולר. היום הובא החשוד בפני שופט בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת ומעצרו הוארך עד ה-30.12.2025.

יוזכר כי לאחרונה הכריזה רשות המסים על נוהל גילוי מרצון שיעמוד בתוקף עד יום עד 31.8.26, אשר במסגרתו מי שעברו על חוקי המס יוכלו לפנות להליך גילוי מרצון, לשלם את המסים המתחייבים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים. תשלום המס ביחס לגילוי הכנסות שמקורן בנכסים דיגיטליים יכול שיעשה בהתאם ל"נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר".

• סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
• תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

10 שיטות עיקריות שבהן חוקרי מס הכנסה עולים על מעלימי מס

הצלבות מידע בין דיווחים שונים

רשות המסים מחזיקה מערכות מתקדמות להצלבת מידע מדו"חות שונים, כמו דיווחים של מעסיקים, לקוחות, ספקים ובנקים. אם עסק מדווח על הכנסות נמוכות בעוד שספקיו מדווחים על עסקאות גדולות איתו, זה עלול להדליק נורה אדומה ולהוביל לפתיחת חקירה.

השוואה בין הוצאות להכנסות

אחד הכלים היעילים ביותר הוא ניתוח יחס בין הוצאות מוכרות להכנסות מדווחות. כשעסק מדווח על הוצאות גבוהות במיוחד ללא הכנסות מתאימות,  או להיפך, חוקרי מס מבינים שמשהו אינו מתיישב ומתחילים לבדוק את הפערים.

סמוי בשטח ובדיקות פתע

חוקרים מבצעים לעיתים תצפיות סמויות על עסקים, כולל כניסות של לקוחות, תנועת סחורות ותיעוד בפועל. במקרים רבים הם גם נכנסים לביקורת פתע באמצע יום עבודה כדי לבדוק אם יש רישום מלא בקופה והאם קיימת הקפדה על הנפקת קבלות.

ניתוח תנועות בנקאיות

הרשויות מבקשות לעיתים מידע מבנקים על חשבונות של נישומים. כשהתנועות בחשבון גבוהות משמעותית מההכנסות המדווחות – הדבר עשוי להעיד על הכנסות שחורות. מקרים של הפקדות חוזרות במזומן גם מושכים תשומת לב.

מעקב אחרי סגנון חיים

כשאדם מציג אורח חיים שאינו תואם את ההכנסות המדווחות שלו לרבות רכבים יוקרתיים, נכסי נדל"ן רבים, חופשות תכופות או רכישות ראוותניות, זה מעורר חשד. חוקרי מס יכולים לבדוק את מקורות המימון לעסקאות ולבצע הערכת הכנסה לפי רמת החיים בפועל.

שימוש בהלשנות ודיווחים אנונימיים

רשות המסים מקבלת מאות פניות מדי שנה מאזרחים, עובדים לשעבר, בני זוג מתוסכלים, שותפים עסקיים או לקוחות לא מרוצים, שמספקים מידע ישיר על העלמות מס. מידע כזה יכול לפתוח תיקים ולגרום לבדיקה מקיפה.

בדיקה מול רשויות בחו"ל

במסגרת הסכמים בינלאומיים, רשויות המס בישראל מקבלות מידע על חשבונות בנק ונכסים של אזרחים ישראלים בחו"ל. כך ניתן לגלות הכנסות לא מדווחות או מבני אחזקה שנועדו להסתיר פעילות עסקית מחוץ לישראל.

בדיקות חיבור בין תיקי מע"מ למס הכנסה

חוקרי מס בודקים אם יש התאמה בין דיווחים לרשות מע"מ לבין הדיווחים למס הכנסה. למשל, עסק שמדווח על מחזור גבוה למע"מ אך מצהיר על הכנסה נמוכה למס הכנסה – מייצר חשד למניפולציה בדיווחים.

בדיקת חשבוניות מס פיקטיביות

שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות, כלומר כאלה שמעולם לא בוצעה בגינן עסקה אמיתית, הוא תרגיל מוכר במעילות מס. רשות המסים מפעילה מערכת לניתוח חשבוניות חריגות ומאתרת עסקים שמפיקים או מקבלים מסמכים כאלו.

ניתוח דפוסי התנהגות עסקיים
מערכות המידע של הרשות לומדות לזהות תבניות של התנהגות עסקית לא סבירה – כמו עשרות עסקאות קטנות באותו יום, קבלות עם סכומים עגולים בלבד, או מחזור אפסי בעונה חזקה. כל אלו מעוררים חשד לפעילות שחורה.