לאומי חויב לפצות לקוח על העברה שלא אישר

חברת אלי פרידמן ניהלה חשבון בבנק לאומי, סניף מרכז עסקים חולון, במשך כשלושה עשורים. ב-3 בפברואר 2023 הועבר מהחשבון סכום של 300 אלף שקל לחשבונה של אור יזמות והצלחה - ספק קבוע של החברה. הבעיה: אף אחד מהחברה לא אישר את ההעברה.

מי שביצע את ההעברה הזין למערכת הבנק שם משתמש וסיסמה נכונים, וגם ענה נכון על שאלת האימות. אלא שלפני שההעברה הצליחה, נעשו שני ניסיונות קודמים, בהפרש של דקות ספורות, שנעצרו באמצע - כשהמבצע נמנע מלענות על שאלות הזיהוי. אחרי ההעברה שצלחה, בוצעו עוד תשעה ניסיונות כושלים, בסכומים שונים, חלקם עם תשובות שגויות לשאלות בסיסיות כמו "באיזה רחוב גרת בילדותך?" ו"מה שמו של ילדך הבכור?" - שאלות שבעל החשבון לא אמור לטעות בהן. הבנק לא יידע את החברה לגבי אף אחד מהניסיונות האלה. האירוע התגלה רק כעבור יומיים, ביום ראשון, כשמנהלות המשרד נכנסו לחשבון לבדיקה שגרתית.

בעל החברה, אלי פרידמן, פנה מיד לבעל השליטה באור יזמות, בני גוסלקר, שאישר שהכספים הגיעו לחשבונו, אך טען שאינו יכול להחזירם כי חשבונו ביתרת חובה. פרידמן הגיש תלונה במשטרה, אך התיק נסגר ללא ממצאים. פנייה לבנק להשבת הכספים נדחתה בנימוק שפרידמן מסר את פרטי הכניסה לחשבון למנהלות המשרד שלו, בניגוד לתנאי החשבון.

השופט אודי הקר מבית משפט השלום בבת ים מצא שהבנק אכן התרשל, אבל לא בכל מה שנטען. בית המשפט דחה את הטענה שהבנק התרשל בבחירת שאלות האימות, וקבע כי החברה עצמה בחרה את השאלות ואת התשובות, ולא ביקשה מעולם לשנות אותן. התגלה גם פרט מעניין: התשובה שנרשמה במערכת לשאלה "באיזה בית חולים נולדת?" היתה "בית החולים קפלן", אלא שפרידמן כלל לא נולד בקפלן. כלומר מי שביצע את ההעברה ניחש נכון תשובה שגויה. כפי שהעיד פרידמן עצמו: "השאלות נבחרו בין הבנק לבין הפקידות, אני בכלל לא מודע לשאלות האלה".

• מבקשי הייצוגית נגד הבנקים זלזלו בלקוחות ורצו להוביל לתוצאה בלתי סבירה בעליל
• לאומי יחזיר 1.5 מיליון שקל שגבה כעמלות יתר על ערבויות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היה ניתן לעכב את ההעברה?

אבל בנושא הניטור, בית המשפט קיבל את טענות החברה במלואן. השופט הקר קבע כי הבנק היה צריך לזהות את הדפוס החריג של ניסיונות כושלים חוזרים, לפנות לחברה בזמן אמת ולעכב את ביצוע ההעברה עד לקבלת אישור. כל זאת בייחוד לאור העובדה שמדובר ביום שישי, שבו סביר שהחברה לא תגלה את ההעברה עד לתחילת השבוע הבא, ושהכניסה למערכת נעשתה מכתובת IP חדשה שלא נעשה בה שימוש קודם. השופט אף דחה את טענת הבנק שלא ניתן היה לעכב את ההעברה, וציין שלבנק יש סמכות לעכב העברה חשודה, ושלא מדובר בהעברת זה"ב (העברה בנקאית מיידית שלא ניתן לבטל או לעכב לאחר הביצוע שלה).

לגבי ההתחייבות הפרסומית של הבנק ל"גלישה בטוחה באחריות", בית המשפט קבע שהיא לא חלה כאן משום שהחברה התרשלה בעצמה. עם זאת, השופט העיר כי "יש לתהות על טענת הבנק שהוא אינו מחויב לפרסום שהוא פרסם והפיץ ללקוחותיו".

סוגיה מרכזית בתיק היתה הידיעה של הבנק על כך שמנהלות המשרד - רויטל סיידו ואסנת קורן - מבצעות העברות בנקאיות מהחשבון באמצעות פרטי הכניסה של פרידמן, אף שהן לא היו רשומות כמורשות. עד מטעם הבנק, העובד אבי פלג, הודה בחקירה כי, "ידעתי, זאת אומרת, ידעתי שאלי נתן להם את הסמכות הזאת. כן". הקביעה הזו סייעה לדחות את טענת הבנק שהפרת הסודיות פוטרת אותו מאחריות.

• פס"ד חריג בחומרתו נגד עו"ד יאיר פנחסי; חויב לשלם 3.6 מיליון שקל
• כדי שחלום הנדל"ן האירופי לא יהפוך לסיוט משפטי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים

בשורה התחתונה, בית המשפט חייב את בנק לאומי לשלם לחברה 225 אלף שקל - הסכום המלא של ההעברה (300 רלף שקל), בניכוי של 25% עבור אשם תורם שהוטל על החברה בעקבות אי שמירה מספקת על פרטי הכניסה לחשבון. בית המשפט לא פסק הוצאות משפט ושכר טרחה לטובת החברה, בעקבות האשם התורם.