ועדת הכספים דנה בהלוואות במימון המדינה על רקע המלחמה - הבנקים לא הגיעו

ועדת הכספים קיימה היום דיון בנושא 'התנהלות קרן ההלוואות במימון המדינה', הצעתו של ח"כ ינון אזולאי. הדיון התמקד ביישום ותפקוד הקרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים בינונים וקטנים שנפגעו במבצע שאגת הארי. הקרן נועדה, בין היתר, לספק פתרונות מימון לעסקים אשר מתקשים בגיוס אשראי בנקאי רגיל - בין אם בשל מחסור בביטחונות, ובין אם עקב מיצוי מסגרות האשראי הקיימות. הדיון התקיים בעקבות פניות של ארגונים ועסקים בשטח.

ח"כ ינון אזולאי שניהל את הדיון: "בריונים על עסקים קטנים, מאפייה שמשחקת בחלש. כשרצינו להטיל עליהם מס הם שלחו את הלוביסטים שלהם בהמון כסף, נקיים עוד ישיבה". במהלך הדיון עלה כי הריבית במסגרת מסלול שאגת הארי גבוה יותר מהמסלול שיצא במלחמת חרבות ברזל, ואף גבוה יותר מהריבית הממוצעת לעסקים קטנים במשק, ובאוצר הסבירו כי הבנקים מעמידים את הריביות בהתאם לסיכונים, וחברי הוועדה קראו להם לפעול להפחתת הריביות: "בשביל זה המדינה מעמידה ערבות של 80%". לצד כך הצביעו נציגי העסקים על קשיים שונים בהגשת הבקשות ועל צורך בתשלום לצד שלישי נוכח כך

אזולאי מתח ביקורת חריפה על הבנקים שלא שלחו נציגים לדיון: "איך אנחנו צריכים להתנהג? כשרצינו להטיל מס על הבנקים איגוד הבנקים בא לפה לייצג אותם, הם ידעו להילחם פה חזק ושלחו את הלוביסטים שלהם בהמון כסף שבסוף בא על חשבון הציבור. הם לא באים לדיון, פתאום הלוביסטים שלהם לא שווים, לא שולחים אותם, ואחרי זה עוד שואלים למה שונאים את הבנקים".

ח"כ אזולאי הוסיף: "הם מתנהגים כמו בריונים הם באים על החלשים, על עסקים קטנים, אני מסתכל עליהם כמו מאפייה, לקחת את החלש ולשחק בו. הבנקים צריכים לתת את הדין וחשבון לציבור, חצופים. המנכ"לים מרוויחים מה שבא להם ומצפצפים על כל הציבור, הם שומרים את הכסף ורק משמינים עוד. אולי אני אסגור את הישיבה כי אין טעם בלי מענה מהם, הלוואי שהיה לי עיצום כספי לתת להם. בושה. אנשים פה טרחו והגיעו ואני מבקש שהיו"ר יעשה עוד ישיבה. אני אמשיך להילחם בהם, אני לא צריך שום דבר וצריך להילחם בהם עד חורמה כדי שיהיה תחרות יותר גדולה".

• התשואה להון של הבנקים בישראל הגבוהה בעולם
• ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה: הטבות מס ליישובים מאוימים ביהודה ושומרון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לעניין מטרות הקרן, ציינה מוריה שליסל, הממונה על ערבויות המדינה במשרד האוצר: "אנחנו מתסכלים קדימה כדי שאנשים ייקחו הזדמנויות וסיכונים אך אנחנו לא מחליפים את מענקי הפיצוי ולא ניתן הלוואה לעסק שאנחנו חושבים שההלוואה תפגע בו. אנחנו מתסכלים על נתוני העבר ועל הפוטנציאל הכלכלי והיכולת של העסק לחדש את הפעילות".

בהמשך הדיון דיווחה שליסל כי במסלול הארי שיצא לדרך בסוף חודש אפריל, הוגשו 424 בקשות מאז אפריל, עם שיעור אישור של 70%. במסלול הצפון, הנוגע לעסקים במרחק של 0 עד 9 קילומטר מהגבול הוגשו 662 בקשות עם שיעור אישור של 60%. בכלל המסלולים, שיעור האישור נע בין 55% ל-70%, ובמסלול עמותות עומד האחוז על כ-65%.

בהתייחסות לתנאי הריבית של הקרן שליסל ציינה כי: "בממוצע הריבית של מסלול הארי עומדת על פריים + 1.7%, הריבית נקבעת על ידי הבנקים לפי סיכון אנחנו לא נכנסים לשיקולים שלהם". שליסל ציינה כי בחרבות ברזל במסלול חירום הממוצע היה פריים + 1.5%, וח"כ אזולאי תהה לעניין הפער. "אינני יכולה להתייחס בשם הבנקים, אבל בהסתכלות שלנו ריבית היא עניין של סיכון, יש סיכונים שונים לעסקים שונים" השיבה שליסל.

• מוכרים לכם אשליה: איך הפכו כספי הציבור למסע הפרסום הפרטי של ברקת וקרפור
• העדר הכנות למחסור באמל"ח ישראלי סיכן את חיי הלוחמים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ברק אברמוב - כמה הוא שווה?

נוסף על הנתון הזה הוסיף איילון בנימין אחראי תחום הסברה בבנק ישראל נתונים בנוגע להלוואות לעסקים בישראל: "הממוצע להלוואות לעסקים קטנים לפי הנתונים שלנו בחודש מרץ הוא 6.7%, שזה פריים + 1.2%, הסכום עומד על כ-20 מיליארד שקל בחודש ל-34 אלף עסקים".

״שוק אפור״

חברי הכנסת תמהו נוכח הפער, שעה שמדובר בקרן בליווי המדינה, "זה לא שוק אפור?! לא יכול להיות שהריבית תהייה גבוהה יותר במצב בו יש ערבות מדינה שמעמידה 80 אחוזים, לעומת מצב של 100 אחוז סיכון של הבנק" ציין ח"כ אזולאי.

שליסל ציינה כי מדובר על ריביות לחודש אחד והאוצר מסתכל על משק רחב יותר, וכי הם מכירים נתונים שונים.

ח"כ אורית פרקש-הכהן הוסיפה: "אם המדינה לוקחת את רוב הסיכון אז למה הבנקים לא יכולים להתערב בגובה הריבית? זה היה הרעיון מראש. מטרת הקרן היא לעזור לעסקים שדווקא לא עומדים בתנאים הקשיחים וצריכים את הקרן לעזור להם".

הגשה מסורבת

אורי בארי מארגון לה"ב ציין: "הבעיה של ההלוואות היא שההגשה מסורבלת וקשה ולא סלחנית ופוסלת את הבקשה על כל אי דיוק קטן. זו מערכת שמתישה אותך, יש סתירה לוגית בין קהל היעד של הקרן שהם עסקים שנפגעו במלחמה לבין הדרישה לעמוד בחיתום כלכלי". בארי הוסיף כי "בקורונה היה מסלול ישיר שמדלג על החיתום והיה מעולה היה קשר ישיר בין הבנק ללקוח והיה פחות חשדנות וסיכון והתהליך היה מהר וחלק יותר".

ישראל חרך, נציג עסקים חרדים ציין כי כמעט 75% מהעסקים במגזר החרדי או התייאשו או שהם לא מנסים לגשת להלוואה בערבות מדינה כי ברור להם שלא יקבלו.

שירן הלוי העוסקת בתחום המיסוי הוסיפה: "יש כאן לעג לרש, עסקים צריכים לשלם לייעוץ 3-5 אלף ₪ כדי שיגיש עבורם את הבקשה למענק וגם אז לא מובטח שהבקשה תאושר. למה המדינה לא ממנת את זה?".

בדיון גם עלה הפער בין הריבית ותנאי ההלוואה של עסקים לעומת עמותות מהגזר השלישי.

רווית גרוס, מנכ"לית ארגון מנהיגות אזרחית ציינה: "נוצר מצב שעסקים יכולים לקחת פריים 1.7 במסלול שאגת ארי אבל עמותות יכולות לגשת רק למסלול הכללי שזה פריים +3%. כמו כן אנחנו נדרשים לאישור ניהול תקין לשנתיים אחורה, מה שבפועל מדיר ארגונים חדשים ויש הרבה כאלה שקמו בעקבות ה-7 באוקטובר ואינם עומדים בתנאים. כמו כן במסלול צפון צריך להגיש ערבות אישית כדי לעמוד בתנאי ההגשה. האם מתנדב שרוצה לעזור יאלץ למשכן את הבית שלו בשביל ההלוואה בערבות מדינה? ולמה מקשים עלינו כל כך הרי החדלונות של עמותות הוא כמעט אפסי".

לעניין השאלות השונות השיבה שליסל כי הקרן בהליכי התייעלות לעניין הנגשת ההלוואות, כי יש הדרכות לכלל החברות, כי כל המידע לחברות מגיע אוטומטית, כולל לחברות קטנות. עוד הוסיפה כי הקרן לפני תהליך כניסה לבנקאות פתוחה, ושהמסלול יהיה מהיר יותר. עוד ציינה כי הקרן לא מחייבת בלקיחת יועץ בהגשת בקשה, וכי ישנן הדרכות, וישנם מוקדים המסייעים בשאלות לעסקים. לעניין הליכי החיתום ציינה שליסל כי באוצר משתדלים להקל בהליכי החיתום, ולגבי עמותות ציינה כי הם לא מכירים את הנתון של פריים + 3%, וכי לטובת העמותות עומדים מסלולים מותאמים.

ח"כ אזולאי סיכם את הדיון: "אני חושב שצריך דיון מעקב ואני מבקש דיון עם הבנקים, ואם נצטרך נביא צו הבאה. הם אומרים שהכסף של הציבור ולא באו כשהכנסת והציבור קראה להם, זה התנהלות מחפירה. צריך לתת עם לב".