בג"ץ ביטל את החלטת קרעי להדיח את מוניץ מוועדת האיתור למועצת כאן

בית המשפט העליון מבטל את החלטתו של שר התקשורת, שלמה קרעי, להעביר מכהונתה את יו"ר ועדת האיתור לחברי מועצת תאגיד השידור כאן, השופטת בדימוס נחמה מוניץ. ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות, קובעים השופטים עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ וחאלד כבוב, ועל קרעי  לפעול יחד עם כל הנוגעים בדבר על מנת להביא למינויים של כל 12 חברי מועצת התאגיד, ובכלל זאת יו"ר קבוע למועצה, בהקדם האפשרי ובמהירות הראויה.

מועצת התאגיד יכולה לפעול רק כאשר רוב מבין 12 חבריה – דהיינו לפחות שבעה חברים –  מכהנים כדין. בנובמבר 2024 סיימו את כהונתם חמישה מתוך עשרה חברי מועצת התאגיד, כך שמאז היא משותקת  וכתוצאה מכך נגרם וממשיך להיגרם נזק משמעותי לתאגיד – אומר בג"ץ.

הליך המינוי של חברי מועצת התאגיד מוסדר בחוק השידור הציבורי, ומטרתו היא להבטיח את עצמאותם ומקצועיותם. אחד האמצעים המרכזיים שנקבעו לשם כך, הוא הקמתה של ועדת איתור עצמאית ומקצועית, שתפקידה להמליץ לשר התקשורת על 12 המועמדים לכהונה במועצת התאגיד. השר ממנה את היו"ר, והלה ממנה את שני חברי ועדת האיתור האחרים.

קרעי מינה והדיח אחרי חצי שנה

במארס 2022 סיים את תפקידו יו"ר ועדת האיתור, ושני המחליפים שמונו לו (השופטים בדימוס נחמה נצר ומשה דרורי) התפטרו בהמשך מתפקידם. בעקבות זאת, במארס 2025 מינה קרעי את מוניץ לתפקיד זה. בספטמבר אשתקד, בטרם מונו חברי מועצה נוספים, הורה על העברתה מכהונה מהטעם שהיא "אינה ממלאת את תפקידה כראוי".

להחלטה זו הציג קרעי שלושה נימוקים: ביטול עצמאות שיקול דעתה לנוכח לחצים שהופעלו עליה מצד נציגי הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת והצהרת שקר על כך; פגמים מתחום דיני המכרזים בכך שהוסיפה תנאי סף בדמות תואר ראשון בתקשורת; והתייעצותה עם גורם חיצוני זר במסגרת אותו הליך איתור. מוניץ דחתה את כל טענותיו של קרעי. נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, עימו התייעץ קרעי כפי שקובע חוק, הבהיר שלדעתו אין עילה להדחתה של מוניץ. למרות זאת, קרעי עמד על דעתו. בג"ץ הקפיא את ההדחה והוועדה המשיכה בעבודתה.

הפרקליטות סברה שיש לקבל את העתירות, שכן לשיטתה פעולותיו של קרעי מלמדות על ניסיון להשפעה פוליטית פסולה על התאגיד באמצעות הפעלת (או הימנעות מהפעלת) הסמכויות הנתונות לו ביחס למינוי יו"ר ועדת האיתור וחברי מועצת התאגיד. פעולות אלו, המצטרפות למהלכים נוספים אותם מקדמת הממשלה להחלשת השידור הציבורי, הובילו לשיתוקו של התאגיד, וכפועל יוצא, לפגיעה משמעותית בעצמאותו וביכולתו למלא את תפקידו, החיוני בחברה דמוקרטית - טענה. לדבריה, קרעי ביקש למנוע את מינוי חברי ועדת האיתור כדי להמשיך את שיתוק מועצת התאגיד. קרעי טען, כי בידיו הסמכות העליונה ואין להתערב בהחלטותיו.

לטענותיו של קרעי אין בסיס עובדתי

גרוסקופף קובע, כי אין בשלושת הנימוקים הללו כדי לבסס את סמכותו של קרעי להעביר את מוניץ מכהונתה וכי לטענותיו אין יסוד עובדתי. מעורבותו של מערך הייעוץ המשפטי בהליך האיתור הייתה נדרשת, וממילא לא הביאה לפגיעה בעצמאות שיקול דעתה של מוניץ. הפגמים הנטענים בהליך האיתור נבעו מהחלטות שקיבלה מוניץ לאחר שניתן להן אישור מטעם הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת. לא ניתן לראות במי שפעל על פי העמדה המשפטית שקיבל בנושא משפטי, כמי שאיננו ממלא את תפקידו כראוי, מדגיש גרוסקופף. לבסוף נקבע, כי לטענתו של קרעי למעורבות של גורמים חיצוניים לא הונחה תשתית עובדתית מספקת.

גרוסקופף מדגיש: "על תפקידו המרכזי והמשמעותי של השידור הציבורי במדינה דמוקרטית, וזאת גם ובמיוחד לנוכח קיומה של סביבה תחרותית בתחום התקשורת, עמד בית המשפט זה בעבר". השידור הציבורי דומה למוסדות תרבות אחרים שהמדינה מקיימת, הוא מוסיף, וזאת לא משום שהמגזר הפרטי אינו יכול לייצר תכנים מתחרים, אלא משום שהמגזר הפרטי מייצר תכנים המשרת את בעלי ההון או את הרוב, "וקיימת חשיבות לשימורו של מנגנון ציבורי, המייצר תכנים מקבילים באופן שאינו תלוי בהעדפות אלה, אלא משקף מדדים אובייקטיביים של אמינות, איכות וחדשנות.

"תנאי הכרחי לקיומו של שידור ציבורי הממלא אחר ייעודו... הוא שמירה על עצמאותו ואי תלותו של השידור הציבורי, כך שינוהל על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד. מה תועלת לנו בשידור ציבורי המהדהד בבחירותיו את העדפות בעלי ההון, או אפילו את העדפות רוב הצופים, אם אותם תכנים בדיוק מיוצרים, בעלות נמוכה יותר ובאיכות שאינה פחותה, על ידי גופי שידור פרטיים? אמור מעתה, ההצדקה לקיומו של השידור הציבורי מחייבת את עצמאותו ואי תלותו; בחירותיו צריכות להתבצע על ידי מומחים בתחומים הרלוונטיים, ועל סמך שיקולים ענייניים ומקצועיים".

ועדת האיתור חייבת להיות עצמאית

לדברי גרוסקופף, "ההחלטה להעביר את יו"ר ועדת האיתור מתפקידו מהטעם שהוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, היא החלטה חריגה ביותר, הצריכה להישמר למקרים נדירים בהם פעילותו של יו"ר ועדת האיתור פוגעת ביכולתה של ועדת האיתור למלא את תפקידה... תנאי בסיסי ליכולתה של ועדת האיתור למלא כהלכה את המשימה שהוטלה עליה הוא שמירה על עצמאותה".

הוא מדגיש: "רק במקרים בהם קיימת תשתית עובדתית מוצקה, מבוססת וברורה, המלמדת כי נפלו פגמים משמעותיים בתפקודו המקצועי של יו"ר ועדת האיתור, בגינם עלולה להיפגע עבודתה התקינה של הוועדה, קיימת אפשרות להורות על העברתו מכהונה בשל כך שאינו ממלא את תפקידו כראוי. ויובהר, התקיימותם של רכיבים אלה היא תנאי הכרחי להפעלת הסמכות, אשר כפופה כמובן ליתר כללי המשפט המינהלי".