אבי שמחון: "צריך להוריד מע"מ ולהפחית ריבית בחצי אחוז לפחות"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, התייחס היום בוועידת אוניברסיטת תל אביב בשיתוף קרן כדר לשורת נושאים כלכליים שנמצאים במרכז הוויכוח הציבורי - מהריבית והאינפלציה ועד תקציב הביטחון, המשכנתאות והחברה החרדית. שמחון אמר כי הצריכה הפרטית בישראל נמוכה מדי וטען שנדרשים צעדים שיזרימו כסף לציבור, כולל הפחתת מע"מ והורדת ריבית.

לדבריו, "מדד הצרכנים הוא מינוס 20 - פורסם היום. לאנשים אין מספיק כסף". שמחון הוסיף כי הוא תומך גם בהצעת החוק לסבסוד משכנתאות, שעוררה ביקורת בשבועות האחרונים, והעריך כי עדיין יש לה סיכוי לעבור.

שמחון ניסה להתמודד עם הטענות שהמהלך מיועד בעיקר לציבור החרדי. לדבריו, "ה-77 אחוז מהנהנים מהדבר הזה הן משפחות בגילי 30-45 כששני בני הזוג עובדים, מעמד בינוני אמיתי. אלה שנמצאים באמצע, בעיקר עשירונים 4-7". הוא הוסיף כי החרדים מקבלים "משהו כמו 17 אחוזים" מהתוכנית, לעומת חלקם באוכלוסייה שעומד לדבריו על כ-14 אחוזים.

בהמשך השווה שמחון את הביקורת הנוכחית לביקורת שנשמעה סביב המדיניות הכלכלית בתקופת הקורונה. "אני זוכר שאמרו לי שלא מכירים כלכלן רציני אחד שדוחף למדיניות שדחפתי בקורונה. ועובדה שהיום יגידו כלכלנים רציניים שהמדיניות שלנו בקורונה הייתה טובה מאד".

"בנק ישראל פספס וזה עולה הרבה כסף"

שמחון תקף את מדיניות הריבית ורכישות המט"ח של בנק ישראל. לדבריו, שער החליפין הנוכחי של השקל אינו בעייתי על רקע עודף הייצוא הגבוה של ישראל, בעיקר בענף ההייטק.

הוא הציג נתונים שלפיהם ייצוא שירותי ההייטק עמד ב-2015 על מעט יותר מ-20 מיליארד דולר, עלה לכ-49 מיליארד דולר ב-2022, וב-2025 הגיע כבר ל-64 מיליארד דולר. לדבריו, הנתונים האלה מעידים על העוצמה של המשק הישראלי ועל הכניסה המתמשכת של מט"ח לישראל.

לדבריו, בנק ישראל ניסה לאורך השנים להחליש את השקל באמצעות רכישות דולרים, אבל שילם על כך מחיר כבד. "לבנק ישראל יש מכונה להדפסת כסף והוא מופסד 30 מיליארד שקל, וזה רק בגלל מדיניות מאד כושלת בקנייה של דולרים".

שמחון קרא להפחתת ריבית משמעותית ואמר כי הורדה של רבע אחוז לא תספיק. "חצי אחוז לפחות כי אחרת זה לא ישפיע על השער". לדבריו, "הייתי מוריד חצי אחוז כדי לראות מה קורה. להערכתי זה לא יספיק אבל מטעמים של זהירות מוריד חצי ואחר כך עוד חצי אם זה לא יספיק".

"המשק לא עומד בפני משבר"

בנוגע להוצאות הביטחון והשלכות המלחמה על הכלכלה, שמחון אמר כי למרות העלייה בתקציב הביטחון, חלקו בתוצר עדיין נמוך יותר לעומת לפני שני עשורים.

• חוק סבסוד המשכנתאות נתקע: הקדמת הבחירות עצרה את התוכנית של אבי שמחון
• שמחון: "מלאי הדירות יביא לירידת מחירים נוספת של 8%"

"לפני 20 שנה החלק של תקציב הביטחון בלי מלחמה היה יותר גבוה. התוצר שלנו צמח כל כך מהר שגם העלייה בתקציב עדיין יותר נמוכה מלפני 20 שנה", אמר. לדבריו, ישראל אינה נמצאת במצב חריג ביחס למדינות מערביות אחרות. "אנחנו מדינה במלחמה, צרפת, אנגליה, ארה"ב ואיטליה לא במלחמה והמצב שלהן יותר גרוע".

שמחון העריך כי רמת הוצאות הביטחון הנוכחית לא תישאר לאורך זמן. לדבריו, גם באוצר וגם במערכת הביטחון מעריכים שב-2027 הוצאות הביטחון יהיו נמוכות משמעותית לעומת הרמות שנרשמות כיום.

"יש תהליכים שקורים מתחת לרדאר"

שמחון התייחס גם לשינויים בחברה החרדית ולמערכת החינוך החרדית. לדבריו, בשנים האחרונות נרשמת עלייה בשיעור התלמידים במסלול הממלכתי-חרדי.

"לימודי הממלכתי חרדי זה זרם שהוקם לפני יותר מ-10 שנים ולא הצליח להתרומם, ובשנים האחרונות השיעור של התלמידים שם הוכפל. ב-2021 זה היה 4.5 אחוז והיום 11 אחוזים".

לדבריו, השינויים בחברה החרדית מתרחשים בהדרגה ולא תמיד באופן גלוי. "הרבה קורה מתחת לרדאר". הוא הוסיף כי ראש הממשלה "לא רוצה להיכנס לעימות חזיתי אבל התהליכים הם חיוביים".

• המשכנתאות קופצות, הדירות לא נמכרות: הנתון שמטעה את שוק הדיור
• רשות המסים בערעור לעליון: "עסקאות מחיר למשתכן הן מכירה ומחויבות במס רכישה"

שמחון הזכיר גם צעדים שנעשו בעבר בתחום קצבאות הילדים ומערכת החינוך. לדבריו, מי שהוריד את קצבאות הילדים היה בנימין נתניהו, והפערים בתקצוב בין החינוך הכללי לחינוך החרדי נוצרו עוד בשנים קודמות.