משכנתה (הלוואה לדיור) היא המחויבות הפיננסית הגדולה והמשמעותית ביותר בחייהם של רוב משקי הבית בישראל, והיא משמשת כמינוף הכלכלי המרכזי המאפשר רכישת נכסי נדל"ן למגורים או להשקעה.
המשכנתה
היא הלוואה לטווח ארוך, המוענקת בדרך כלל על ידי הבנקים המסחריים, כאשר הנכס הנרכש משמש כבטוחה (שיעבוד) לטובת המלווה עד לפירעון המלא של החוב. הדינמיקה של ענף המשכנתאות בישראל מוסדרת ומפוקחת באופן קשיח על ידי בנק ישראל והמפקח על הבנקים, הקובעים מגבלות קריטיות
לשמירה על יציבות המערכת הבנקאית, כגון שיעור המימון המקסימלי (עד 75% לדירה יחידה), שיעור ההחזר החודשי מתוך ההכנסה הפנויה (לרוב עד 40%), ותמהיל המסלולים המחייב שילוב בין ריביות קבועות ומשתנות.
עלויות ההחזר
ומבנה המשכנתה מושפעים ישירות מגובה הריבית במשק וממדד המחירים לצרכן, המכתיבים את התמחור של מסלולי המפתח – ובהם מסלול הריבית הפריים, מסלול קבועה צמודת מדד, ומסלול משתנה לא צמודה. מעקב אחר היקף נטילת המשכנתאות משמש כאינדיקטור הקריטי ביותר לעוצמת הביקושים
בשוק הדיור, לקביעת גובה שכר הדירה, וליציבות הפיננסית של הבנקים; תנודות בגובה ההחזר החודשי משליכות ישירות על כוח הקנייה ועל הפנאי הכלכלי של משקי הבית, ומקרינות על רווחיות הבנקים וחברות הביטוח המוחזקים בכבדות בקרנות הפנסיה וההשתלמות של כלל אזרחי המדינה.
היקף המשכנתאות הגיע ל-9.1 מיליארד שקל בפברואר, עלייה של כ-4.7% לעומת ינואר; במונחים יומיים הפעילות אפילו גבוהה יותר, אבל התמהיל והנתונים מסביב מצביעים בעיקר על שוק יציב ולא על גל ביקושים חדש - מה ההרכב, התמהיל ומה קורה בהלוואות לכל מטרה?
מירב שטרנליב מחטיבת המשכנתאות של בנק לאומי, מסבירה למי מתאימה משכנתא לשיפוצים, מה היתרונות והחסרונות שלה - ואילו נקודות קריטיות
חייבים לבדוק לפני שמתחייבים לכך.
חלום הדירה הולך ומתרחק מהישג ידם של זוגות צעירים, כאשר מחירי הנדל"ן ממשיכים לטפס וסביבת הריבית נותרת מאתגרת; כמה הכנסה חודשית נטו נדרשת כדי לעמוד בהחזרי המשכנתה, למה הון עצמי של חצי מיליון שקל כבר לא מספיק אפילו בפריפריה, ואיך נראה "מדד השכירות מול
רכישה" במציאות של היום?
ישנו קשר סטטיסטי ברור בין קיומם של חובות ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם, אך בימים המאוםיינים באי וודאות ויוקר מחיה חובות כלשהם הם כמעט בלתי נמנעים, אז איך מונעים את הסיכון הבריאותי הנלווה להם?