
חשד להעלמת הכנסות בכ-6 מיליון שקל: קבלן מהדרום נעצר ושוחרר בתנאים מגבילים
יחידת יהלום ברשות המסים מייחסת לקבלן בניין מלקיה פער של כ-6 מיליון שקל בין הכספים שהועברו אליו מלקוחות להכנסות שדווחו בשנים 2021-2025; בית משפט השלום בראשון לציון שחרר אותו בערבות עצמית של 300 אלף שקל
קבלן בניין מלקיה, שפועל בדרום הארץ ובעיקר באזור הערבה, נעצר בחשד שלא דיווח על הכנסות מעבודות בנייה בהיקף של כ-6 מיליון שקל. בית משפט השלום בראשון לציון שחרר אותו בהסכמת הצדדים, בתנאים מגבילים. מדובר בחשד בלבד, והחקירה נמשכת.
החקירה נפתחה בעקבות פעילות של יחידת יהלום, היחידה הארצית לחקירות ולמאבק בפשיעה ברשות המסים. במסגרת הפעילות עלה חשד שהקבלן אינו מדווח לרשות על מלוא ההכנסות שהניבו עבודות הבנייה שלו. החקירה הפכה גלויה בימים האחרונים, ובמסגרתה נתפסו, בצווי בית משפט, מסמכים וחומרי מחשב. בנוסף נתפסו מסמכים ממייצגו של החשוד.
עיקר החשד נשען על בדיקת חשבון הבנק של הקבלן. מהבדיקה עולה שהסכומים שהועברו אליו מלקוחות גבוהים משמעותית מההכנסות שדווחו לרשות המסים. לפי החשד, הפער בין ההפקדות לבין הדיווחים בשנים 2021 עד 2025 הסתכם בכ-6 מיליון שקל. הנתון מתייחס לחמש שנות מס, והוא מייצג הכנסות שלא נכללו בבסיס שעליו שילם הקבלן מס.
בבקשת השחרור ציינה היחידה החוקרת שיש יסוד סביר לחשד, ושהחקירה עדיין בראשיתה ותדרוש פעולות נוספות. מטרת תנאי השחרור היא להבטיח את זמינות החשוד להמשך החקירה. בפרוטוקול נקבע שהחשוד יחתום על ערבות עצמית של 300 אלף שקל, ושצד ג' ייתן ערבות נוספת של 100 אלף שקל. עוד נקבע צו עיכוב יציאה מהארץ ל-180 ימים והפקדת הדרכון ביחידה החוקרת. החשוד התחייב להתייצב לחקירה בכל עת שיידרש, וזימון טלפוני יחשב זימון כדין. בית המשפט הבהיר לו שהפרת התנאים תוביל למעצרו ולהבאתו שוב בפני שופט.
התיק מצטרף לפעילות האכיפה של רשות המסים נגד הון שאינו מדווח. מנהל הרשות, שי אהרונוביץ, אמר בכנס הקבלנים באילת שההערכה השמרנית של הרשות היא שהמאבק בהון השחור יכניס לקופת המדינה עוד 7-8 מיליארד שקל בכל שנה. לדבריו, מודל "חשבוניות ישראל" כבר הניב לפי חישובי הרשות יותר מ-40 מיליארד שקל, והשלב הבא, מע"מ אונליין, אמור לצמצם עוד את החשבוניות הפיקטיביות. אהרונוביץ קשר את המאבק בהון השחור גם למלחמה בפשיעה המאורגנת, ואמר שכסף שעובר מתחת לרדאר הוא הכסף שממנו ארגוני פשיעה ניזונים. להרחבה: מנהל רשות המסים על ההון השחור: "תוספת של 7-8 מיליארד שקל בכל שנה"
ההיקף של הכלכלה הלא מדווחת בישראל אינו ידוע במדויק. הערכות של ה-OECD ושל משרד האוצר הציבו אותה לאורך השנים סביב 20% מהתוצר, ומחקר של קרן המטבע הבינלאומית העריך אותה נמוך יותר, בכ-12%. גם ההערכה הנמוכה פירושה יותר מ-200 מיליארד שקל בשנה של פעילות שאינה מגיעה לספרים. המדינה הגבילה את השימוש במזומן והחילה את מודל חשבוניות ישראל, שמחייב לבקש מהרשות מספר הקצאה לכל חשבונית שמעל סכום מסוים. מיוני השנה הרף עומד על 5,000 שקל לפני מע"מ. מאז תחילת 2025 חסמה הרשות עסקאות פיקטיביות בהיקף של כ-35 מיליארד שקל, וכל חודש נעצרות יותר מ-4,000 חשבוניות חשודות.
בתיק הנוכחי החשד נוגע לפער בין הכסף שנכנס לחשבון הבנק לבין מה שדווח לרשות. קבלן בניין חייב לדווח על הכנסותיו, ובחינת תנועות החשבון מול הדיווחים היא אחת הדרכים שבהן הרשות בודקת אם כל התמורה נכללה בשומה. יחידת יהלום ממשיכה לבחון את המסמכים וחומרי המחשב שנתפסו, והחשד טרם נבחן בבית משפט לגופו. החלטת השחרור ניתנה בהסכמת הצדדים, ובפרוטוקול הדיון לא הובאה גרסתו של החשוד לחשדות. להרחבה: רכשו נכסים בחו"ל, רשמו על קרובי משפחה כדי לקבל פטור ממס ונעצרו