קבלנים הם גורמים מרכזיים בענף הבנייה והתשתיות, ומחולקים בעיקר לקבלנים מבצעים, המבצעים את עבודות הבנייה בפועל, ולקבלנים יזמיים, היוזמים פרויקטים, רוכשים קרקע ומשווקים דירות. הענף מעסיק מאות אלפי עובדים ומהווה מנוע צמיחה חשוב בכלכלה
הישראלית.
רווחיות הקבלנים מושפעת ממחירי הקרקע, מעלויות חומרי הגלם, מזמינות כוח האדם ומסביבת הריבית המשפיעה על עלויות המימון ועל הביקוש לדירות. תנודות בשוק הנדל"ן משפיעות במישרין על
היקף ההתחלות ועל תזרים המזומנים של החברות בענף.
קבלנים גדולים נסחרים בבורסת תל אביב, ותוצאותיהם משמשות מדד למצב ענף הבנייה. אתגרים כמו קשיי אשראי, עיכובים בפרויקטים ומדיניות ממשלתית בתחום
הדיור מעצבים את פעילותם ואת מחירי הדיור.
המכירות החלשות מתחילות לשנות את ההתנהגות של הקבלנים: התחלות הבנייה ירדו ב-7%, אף שמספר היתרי הבנייה עלה; אצל הקבלנים נותרו כ-84 אלף דירות חדשות, אבל אם הבנייה תמשיך להאט והמכירות יתאוששו, היצע הדירות עשוי להצטמצם בעוד שנתיים ושלוש
קבלן משנה שביצע עבודות תשתית ברמלה בשיטת "גב אל גב" תבע כ-682 אלף ש"ח; הנתבעת טענה לנטישת אתר, חשבונות מנופחים וקיזוזי חומרים - אך בית המשפט בחיפה קבע כי חוות הדעת מטעם התובעת חסרת משקל, פסל את מרבית הקיזוזים, וחייב בתשלום 510,862 ש"ח בתוספת מע"מ
בית המשפט בנוף הגליל-נצרת קבע כי חברת הבנייה י.א. אלון היא זו שהפרה את ההסכם עם קבלן המשנה, ולא להפך. סכום התביעה השטרית שהיא ניסתה לגבות נדחה, וגם התביעה הכספית שהגישה על סכום של 1.2 מיליון שקל. בסופו של דבר היא זו שתשלם
שיא של יותר מ-10,000 דירות חדשות לא מכורות בבירה, כך עולה מסקירת הכלכלן הראשי למאי. מהנתונים עולה כי ישנה עלייה מחודשת בשכיחות של הטבות המימון, בעיקר באזורים שעד לאחרונה כמעט לא השתמשו בהן. במקביל, מכירות הקבלנים זינקו ב-40%, קרנות ריט נכנסו לראשונה
כרוכשות דירות עם הטבות מימון, וריכוזיות המכירות עולה. מנגד, באר שבע ממשיכה לצנוח, ומשפרי הדיור הם הסגמנט היחיד שנסוג
אלפי דירות שנמכרו סביב תחילת המלחמה על הנייר מגיעות כעת למועד המסירה, אך רבות מהן עדיין לא מוכנות. רוכשים דורשים פיצויים על האיחורים, בעוד שהקבלנים טוענים שהמצב הביטחוני והמחסור החמור בעובדים הם אלה שגרמו לעיכובים. כעת מתחיל מאבק משפטי שעשוי לקבוע מי
יישא בעלות הנזק שנוצר מאז אוקטובר 2023
קבלן שנטש אתר בנייה באמצע העבודה, העסיק שוהים בלתי חוקיים ואף ניסה להטיל את האחריות על הלקוחה - חויב לשלם לה עשרות אלפי שקלים. אבל לצד זאת, בית המשפט המחוזי גילה שבפסיקת השלום נפלה טעות חשבונאית שגרמה לקבלן לשלם פחות ממה שהוא היה אמור
בתקופת האביב נדמה כי כמעט כולם בונים או משפצים, אבל התחום עדיין נותר "החצר האחורית" של הכלכלה. עם עשרות אלפי חאפרים ללא רישיון, היעדר פיקוח על חומרי בנייה ותקנים פרוצים - פרויקט השיפוץ הבא שלכם עלול להסתיים בנזק של מאות אלפי שקלים; אז למה המדינה לא
פועלת להסדרת הענף ומה אפשר לעשות כדי לא ליפול בפח?