
הקבלן נטש את הבניין, הטיל אחריות על בעלת הדירה - וכעת ישלם
קבלן שנטש אתר בנייה באמצע העבודה, העסיק שוהים בלתי חוקיים ואף ניסה להטיל את האחריות על הלקוחה - חויב לשלם לה עשרות אלפי שקלים. אבל לצד זאת, בית המשפט המחוזי גילה שבפסיקת השלום נפלה טעות חשבונאית שגרמה לקבלן לשלם פחות ממה שהוא היה אמור
זה התחיל כסכסוך קבלני שגרתי בין קבלן לבין בעלת שתי דירות ברמת גן. הוא הסתיים בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שתיקן בשקט טעות כספית לא פשוטה - וחשף כמה מהזוויות המוכרות מדי במציאות של שוק הבנייה הישראלי: קבלנים שנוטשים, עובדים לא חוקיים, ואשמות שמועברות בין הצדדים.
בפברואר 2014 חתמה פנינה ירושלמי, בעלת זכויות בשתי דירות בבניין ברחוב האצ"ל 48 ברמת גן, על הסכם עם הקבלן הרשום אביחי ג'יבלי לביצוע עבודות קבלניות בנכסים. על פי ההסכם, היה על ג'יבלי לסיים את הכול עד פברואר 2015. ואולם בפועל טופס 4 - האישור הסופי לאכלוס - ניתן רק בספטמבר 2016. זהו איחור של כשנה וחצי. אלא שהאיחור הוא רק חלק מהסיפור. בית המשפט בערכאה הראשונה קבע כעובדה שג'יבלי נטש את אתר הבנייה כבר בספטמבר 2014 - כשמונה חודשים בלבד לאחר תחילת העבודה - ולאחר התשלום ה-13 שבוצע על פי החוזה, הוא פשוט לא המשיך. את יתרת העבודות נאלצה ירושלמי להשלים בעצמה, באמצעות קבלני משנה חלופיים.
הסיפור הסתבך עוד יותר כשהתברר שג'יבלי העסיק שוהים בלתי חוקיים באתר הבנייה. ירושלמי זומנה לחקירה במשטרה, ושם טען ג'יבלי שהיא זו שהעסיקה אותם. בנוסף, גילתה ירושלמי שמתקין המטבחים של ג'יבלי עבד ללא רישיון, וכך גם החשמלאי שלו. כשהוגשה התביעה ב-2019, על סכום של כ-590 אלף שקל, מינה בית המשפט מומחה מטעמו - המהנדס ניר אנג'ל. המומחה הגיש חוות דעת שקבעה שכמעט כל הליקויים שנטענו אכן קיימים, ועלות תיקונם הכוללת מסתכמת ב-180,250 שקל כולל מע"מ. המומחה לא נחקר על ידי אף אחד מהצדדים.
לאחר הגשת חוות הדעת, הציע ג'יבלי לתקן את הליקויים בעצמו. ירושלמי סירבה, והיתה לה סיבה טובה לכך. בית המשפט קיבל את עמדתה, שלפיה היא איבדה את האמון בקבלן לאחר כל שהתרחש. עם זאת, בית משפט השלום הפחית 25% מסכום הפיצוי, בטענה שהיה מקום לאפשר לקבלן לממש את זכות התיקון. התוצאה בבית משפט השלום היתה שג'יבלי חויב לשלם 104,580 שקל בגלל ליקויי הבנייה (כולל קיזוז של יתרת חוב שירושלמי חבה לו), 36 אלף שקל עבור שלושה חודשי עיכוב בקבלת טופס 4, ו-15 אלף שקל פיצוי על עוגמת נפש. בסך הכל מדובר בסכום של כ-200 אלף שקל, כולל הוצאות ושכר טרחת עורכי דין.
- לא בנו אבל ישלמו: חברת בנייה חויבה ב-2.5 מיליון שקל על פרויקט שלא ביצעה"
- הקבלן טען: “האחריות היתה לשנה” - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הערעור - ופקעת החשבונות
ג'יבלי ערער לבית המשפט המחוזי. רוב טענותיו נדחו. ואולם בין השורות של פסק הדין, גילתה השופטת עינת רביד שמשהו לא מסתדר בחשבונות. השאלה היתה פשוטה לכאורה: ג'יבלי הודה בכתב ידו שמהיתרה שמגיעה לו יש "לזכות קרמיקה וכלים סניטריים בערך 80,000 שקל". בית משפט השלום אכן קיזז 80 אלף שקל, אבל במקביל גם הפחית מרשימת ההוצאות שהציגה ירושלמי את הסכומים ששילמה לספקי הקרמיקה. כלומר אותם 80 אלף שקל קוזזו פעמיים.
"אין הצדקה להפחית את ההוצאה בגין הכלים הסניטריים פעמיים", נקבע בפסק הדין של המחוזי, "פעם אחת במסגרת קיזוז מרצון של המערער ופעם שנייה במסגרת הפחתת הסכומים שפורטו בנספח 'ח'". החישוב שביצעה השופטת רביד הוביל למסקנה שסכום הקיזוז שיש להפחית מהפיצוי אמור להיות 85,243 שקל - לא 30,608 שקל כפי שנפסק בבית משפט השלום. מדובר בהפרש של יותר מ-54 אלף שקל לטובת ג'יבלי.
בית המשפט המחוזי תיקן את פסק הדין כך שג'יבלי יפצה את ירושלמי בסכום כולל של 135,188 שקל עבור ליקויי הבנייה, בניכוי של 85,243 שקל יתרת חוב - ובסך הכל 49,945 שקל בלבד, בתוספת ריבית והצמדה. יתר הרכיבים - עיכוב הטופס, עוגמת הנפש, הוצאות ושכר טרחה - נותרו על כנם. ירושלמי חויבה לשלם לג'יבלי הוצאות משפט מופחתות בסכום של 20 אלף שקל, מכיוון שרוב טענותיו של הקבלן בערעור אכן נדחו. אם כבר שולמו סכומים גבוהים יותר על פי פסק דין השלום, תצטרך ירושלמי להשיב את ההפרש בתוך 30 יום.
- נמחקה תביעת הנאמן של אורבנקורפ נגד בעלי החברה
- ניסה לחמוק מחוב ארנונה של 98 אלף ש' - מה קבע ביהמ"ש?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הגיעו לדלפק חצי שעה לפני הטיסה - ואיבדו את החופשה
פסק הדין הנ"ל ממחיש כמה נקודות שחוזרות לעתים קרובות בתביעות קבלנות: קבלן שנוטש אתר עבודה מוצא את עצמו חשוף לתביעות גדולות; בעל הדירה שאיבד אמון יכול לסרב לאפשר תיקון - אך ייתכן שישלם על כך בהפחתת הפיצוי; ולא פחות חשוב, גם בבתי המשפט נופלות לפעמים טעויות חשבוניות שרק ערכאת ערעור שמה לב אליהן.