חלמו על מיליונים מנדל"ן, קיבלו 177 אלף ש' - וגם זה בקושי

סטארט-אפ בתחום הנדל"ן תבע חברת פיתוח תוכנה על סכום של יותר מ-2.2 מיליון שקל, לאחר שטען כי היה אמור היה לקבל מערכת אינטרנטית מתקדמת, אך הוא לא קיבל דבר. בפסק דין שניתן באחרונה, קבע השופט יאיר דלוגין מבית משפט השלום בתל אביב–יפו תוצאה שלא ריצתה אף אחד מהצדדים: שני הצדדים אשמים, ולכן חברת הפיתוח תחזיר רק מחצית מהסכום ששולם לה בפועל - 177,017 שקל בלבד.

הסיפור מתחיל בפברואר 2018, כשקבוצת יזמים הקימה את 10 וייב. הרעיון שלהם היה שאפתני: לבנות פלטפורמה מקוונת שמאפשרת לכל אדם, גם ללא כל ניסיון בנדל"ן, להרוויח כסף מחלוקת עמלות תיווך בעסקות מקרקעין - שיטה שהם כינו "10WAVE".

לצורך כך, פנו היזמים לטריוסופט - חברת פיתוח תוכנה שהמנהל שלה הוא יורי טראיניס. הצדדים חתמו על הסכם שלפיו טריוסופט תפתח את המערכת ותספק אותה עד יוני 2018, תמורת 337,924 שקל כולל מע"מ. אלא שמה שנראה בהתחלה כפרויקט ישר ופשוט, נהפך במהרה למוקד למחלוקת וסכסוכים.

מערכת עם תקלות, לקוחות שנרשמו בכוח, ותקשורת שקרסה

לאחר שהמערכת נמסרה להרצה ראשונית ביוני 2018, פרצו המחלוקות. 10 וייב טענה שהמערכת פשוט לא עובדת, ובסופו של דבר הודיעה על ביטול ההסכם. טריוסופט טענה כי עמדה בכל התחייבויותיה, וכי הלקוחה היא זו שסיבכה את הכל. בית המשפט מינה מומחה מטעמו, יובל פרלמן, שניתח את הפרויקט לעומק. המסקנות שלו בחוות דעת בת 17 עמודים לא החמיאו לאף צד.

מצד חברת הפיתוח, קבע פרלמן כי הנתבעת לא סיפקה מסמכי בדיקה נדרשים, הקוד הכיל ליקויים ברורים, ו"הנתבעת נתנה לתובעת גישה למערכת עם תקלות רבות, חלקן קלות מאוד לזיהוי ונראות כאילו לא עברו את הבדיקות הבסיסיות ביותר".

ואולם גם מהתובעת לא חסך פרלמן ביקורת. לדבריו, הלקוחה לא סיפקה אפיון מפורט כנדרש, לא ענתה בזמן לשאלות שנשאלה, ובעיקר עשתה דבר שכמעט הרס את הכל: "הנתבעת העלתה את המערכת וסיפקה לתובעת גישה לצורך בדיקות. התובעת התבקשה במפורש לא לרשום לקוחות אמיתיים למערכת והתעלמה מבקשה זו". כלומר היא שלחה לקוחות אמיתיים למערכת שעדיין לא היתה מוכנה, ובכך גרמה לנזקים משני הצדדים בו-זמנית. המומחה הוסיף כי לדעתו, "אם התובעת היתה מתאזרת בסבלנות, בסופו של דבר היא היתה מקבלת מערכת לשביעות רצונה". אבל זה לא קרה.

הרף הגבוה של ה-2.2 מיליון - ונפילה צנועה

10 וייב לא הסתפקה בתביעה להחזר הכסף ששילמה. היא תבעה גם פיצויי קיום (פיצויים שמטרתם להעמיד את הצד הנפגע מהפרת החוזה במצב הכלכלי שבו הוא היה נמצא אם החוזה היה מקוים) בסכום של 1,730,454 שקל עבור אובדן הכנסות עתידיות, 100 אלף שקל עבור הפרת חובת תום הלב ועוד 100 אלף שקל על הפרת זכויות יוצרים, ובסך הכל 2,233,048 שקל.

השופט דלוגין ניתח כל סעיף נזק בנפרד, ודחה את רובם. בנוגע להכנסות העתידיות, נקבע כי המסמכים הרלוונטיים לא הוגשו כראיה בשלב הראיות אלא רק כנספחים לכתב התביעה, וגם הנוסחה שעל פיה חושבו הנתונים לא הוסברה. "בעל דין צריך להגיש ראיות כ'פאזל מורכב' ולא כ'פאזל להרכבה'", ציין השופט בחריפות.

מעבר לכך, הסביר השופט כי בכל מקרה, מדובר בסטארט-אפ שמעולם לא נכנס לפעילות ממשית, ואין שום הוכחה לכך שהרעיון כולו היה מצליח מלכתחילה. "העמלות שהתובעת מחשבת... הן מובן זה 'על העץ' ולא משהו שאפשר לומר עליהן כי יש סבירות מספקת... כי היו מתקבלות כלל".

• מס 8200: מחלוקת עובדתית וערכית וגם קשיים משפטיים מהותיים
• מטא השיקה תוכנית לליווי סטארטאפים ישראליים בשלבים מוקדמים

גם תביעת הפיצוי עבור הפרת תום הלב נדחתה: לא הוכח שנגרם נזק ספציפי, ולא הוכח שהנתבעת פעלה בחוסר תום לב. תביעת הפרת זכויות היוצרים נפלה אף היא, בין היתר משום שהתובעת לא הפנתה ולו לסעיף אחד מחוק זכויות יוצרים שתומך בטענתה.

המסקנה: כששניים אשמים, משלמים חצי

השופט קיבל את המסקנות של המומחה במלואן: שני הצדדים תרמו לכישלון הפרויקט, ולכן האחריות מתחלקת שווה בשווה. מתוך 354,035 שקל ששילמה התובעת בפועל, היא תקבל בחזרה בדיוק מחצית - 177,017 שקל - בצירוף ריבית מיום הגשת התביעה.

התביעה האישית נגד טראיניס נדחתה מכיוון שלא הוכח שמעשיו מצדיקים הרמת מסך ואחריות אישית. לגבי הוצאות משפט, החליט השופט שכל צד יישא בהוצאותיו שלו, בין היתר מפני שהתביעה התקבלה ברמה של 7.6% בלבד מהסכום שנתבע.