
משה כחלון - שר האוצר של מחיר למשתכן ונטו משפחה, שהוריד מסים, הגדיל את הגירעון ורב עם הנגידה
האיש שהוזיל את הסלולר כשר התקשורת, הקים את כולנו וקיבל את האוצר ב-2015 עם הבטחה להוריד את מחירי הדירות; חמש שנים של הגרלות מחיר למשתכן, מס רכישה של 8 אחוז למשקיעים, הורדת מע"מ ומס חברות, וגירעון שהגיע ל-3.7 אחוז עוד לפני הקורונה
משה כחלון נולד ב-19 בנובמבר 1960 בחדרה, השביעי מבין שמונה ילדים למשפחה שעלתה מלוב, גדל בשכונת גבעת אולגה, ולמד משפטים בגיל מאוחר יחסית. לכנסת נכנס ב-2003 מטעם הליכוד, וב-2009 קיבל את משרד התקשורת. שם עשה את המהלך שבנה את הקריירה שלו: פתיחת שוק הסלולר למפעילים חדשים והסרת קנסות היציאה, שהורידו את חשבון הטלפון של משפחה ממוצעת בעשרות אחוזים בתוך שנתיים. ב-2013 יצא לפסק זמן, ובסוף 2014 חזר עם מפלגה משלו, כולנו, שרצה על נושא אחד, יוקר המחיה והדיור, וזכתה ב-10 מנדטים. כחלון דרש את האוצר ואת השליטה ברשות מקרקעי ישראל ובמינהל התכנון, וב-14 במאי 2015 קיבל אותם מנתניהו, במקומו של יאיר לפיד.
מחיר למשתכן ומס על משקיעים
התכנית המרכזית הייתה מחיר למשתכן: המדינה משווקת קרקע לקבלנים במכרז על מחיר הדירה ולא על מחיר הקרקע, והדירות נמכרות בהנחה של כ-20 אחוז לזוגות צעירים שזוכים בהגרלה. בחמש שנים נרשמו להגרלות מאות אלפי משפחות ושווקו עשרות אלפי דירות, בעיקר בפריפריה. במקביל העלה ביוני 2015 את מס הרכישה על דירה שנייה ומעלה ל-8 אחוז, כדי לדחוק משקיעים מהשוק. מחירי הדירות עלו ב-2015 וב-2016, נעצרו ב-2017 וב-2018, וכחלון הציג את זה כהצלחה; המבקרים טענו שההגרלות דחו רכישות, ושברגע שהתכנית הסתיימה, המחירים זינקו. ב-2017 הציג את נטו משפחה: נקודות זיכוי במס להורים לילדים קטנים, סבסוד צהרונים ומענק עבודה מוגדל, בעלות של כ-4 מיליארד שקל בשנה.
הורדת מסים, גירעון ועימות עם פלוג
כחלון האמין שהורדת מסים מגדילה את הכנסות המדינה. הוא הוריד את המע"מ מ-18 ל-17 אחוז באוקטובר 2015, את מס החברות מ-26.5 ל-23 אחוז בשלבים עד 2018, ואת מס ההכנסה למעמד הביניים. בשנתיים הראשונות, כשההכנסות ממסים עלו בזכות שוק הדיור וההייטק, זה עבד. ב-2018 וב-2019 ההכנסות נעצרו, וההוצאות, כולל נטו משפחה, נשארו. הנגידה קרנית פלוג הזהירה בפומבי שהמדיניות תוביל לגירעון, וכחלון תקף אותה בחזרה ולא הציע לה כהונה שנייה. ב-2019 הגיע הגירעון ל-3.7 אחוז מהתוצר, כ-52 מיליארד שקל, הגבוה מאז 2012, ובגלל שלוש מערכות בחירות רצופות לא אושר תקציב ל-2020. במרץ 2020 פרצה הקורונה, כחלון ניהל את חבילת הסיוע הראשונה, וב-17 במאי 2020 מסר את המשרד לישראל כץ ופרש מהפוליטיקה, אחרי שכולנו התמזגה חזרה לליכוד.
כחלון היה שר האוצר הפופולרי ביותר של העשור בשנותיו הראשונות, ומי שהשאיר אחריו את הוויכוח שלא נגמר: האם הורדת מסים מממנת את עצמה. איך עובד מס הרכישה שהוא העלה, ומה ההבדל בין דירה ראשונה למשקיע, אפשר לקרוא בהמדריך הגדול למסים בישראל.
- נולד ב-19 בנובמבר 1960 בחדרה, השביעי מבין שמונה ילדים למשפחה שעלתה מלוב; עורך דין
- חבר כנסת מטעם הליכוד מ-2003; שר התקשורת 2009-2013, הוביל את רפורמת הסלולר שהורידה את המחירים בעשרות אחוזים
- הקים את מפלגת כולנו ב-2014 וזכה ב-10 מנדטים; שר האוצר מ-14 במאי 2015 עד 17 במאי 2020
- מחיר למשתכן: הגרלות של עשרות אלפי דירות בהנחה לזוגות צעירים; מס רכישה של 8 אחוז למשקיעים; נטו משפחה ב-2017
- הוריד מס חברות מ-26.5 ל-23 אחוז ומע"מ מ-18 ל-17; הגירעון ב-2019 הגיע ל-3.7 אחוז; פרש מהפוליטיקה במאי 2020
שרי האוצר לדורותיהם
כחלון היה שר האוצר העשרים ושבעה, וכהונתו של חמש שנים היא הארוכה ביותר מאז ספיר. הרשימה כוללת את כל השרים מקום המדינה ועד היום.
| שר האוצר | שנות כהונה | הערה |
|---|---|---|
| אליעזר קפלן | 1948-1952 | שר האוצר הראשון, הצנע |
| לוי אשכול | 1952-1963 | שילומים ומפעלי הפיתוח |
| פנחס ספיר | 1963-1968 | המיתון ובניית התעשייה |
| זאב שרף | 1968-1969 | היציאה מהמיתון |
| פנחס ספיר | 1969-1974 | כהונה שנייה, מלחמת יום כיפור |
| יהושע רבינוביץ | 1974-1977 | הפיחות הזוחל ומס ערך מוסף |
| שמחה ארליך | 1977-1979 | המהפך והליברליזציה במט"ח |
| יגאל הורביץ | 1979-1981 | "אין לי", תקציב מצומצם |
| יורם ארידור | 1981-1983 | "הכלכלה הנכונה" ומשבר המניות |
| יגאל כהן-אורגד | 1983-1984 | אחרי ויסות המניות |
| יצחק מודעי | 1984-1986 | תכנית הייצוב של 1985 |
| משה נסים | 1986-1988 | שמירה על הייצוב |
| שמעון פרס | 1988-1990 | ממשלת האחדות |
| יצחק מודעי | 1990-1992 | כהונה שנייה, ערבויות הקליטה |
| אברהם שוחט | 1992-1996 | העלייה הגדולה וההשקעה בתשתיות |
| דן מרידור | 1996-1997 | ויכוח עם הנגיד על הריבית |
| יעקב נאמן | 1997-1998 | הרפורמה במס ובשוק ההון |
| מאיר שטרית | 1999 | כהונה קצרה |
| אברהם שוחט | 1999-2001 | כהונה שנייה, האינתיפאדה השנייה |
| סילבן שלום | 2001-2003 | המיתון ומשבר 2002 |
| בנימין נתניהו | 2003-2005 | התכנית הכלכלית וקיצוץ הקצבאות |
| אהוד אולמרט | 2005-2006 | המשך הרפורמות, ועדת בכר |
| אברהם הירשזון | 2006-2007 | התפטר בעקבות חקירה |
| רוני בר-און | 2007-2009 | המשבר הפיננסי העולמי |
| יובל שטייניץ | 2009-2013 | המחאה החברתית וועדת טרכטנברג |
| יאיר לפיד | 2013-2014 | "איפה הכסף" וקיצוץ הגירעון |
| משה כחלון | 2015-2020 | מחיר למשתכן ונטו משפחה |
| ישראל כץ | 2020-2021 | הקורונה והמענקים |
| אביגדור ליברמן | 2021-2022 | אישור תקציב אחרי שלוש שנים |
| בצלאל סמוטריץ' | 2022- | מלחמת חרבות ברזל |
קודמו יאיר לפיד ניסה להוזיל דירות עם מע"מ אפס ונכשל, וישראל כץ, שירש אותו, קיבל את המשק באמצע הסגר הראשון של הקורונה.