
יורם ארידור - "הכלכלה הנכונה", הטלוויזיות הצבעוניות, ומשבר המניות שסיים את הכהונה
שר האוצר של בגין בשנים 1981-1983, שהוריד מסים על מכוניות ומוצרי חשמל לפני הבחירות, ראה את האינפלציה עוברת 190 אחוז, ונפל אחרי שתכנית הדולריזציה שלו דלפה בשבוע שבו קרסו מניות הבנקים
יורם ארידור נולד ב-24 באוקטובר 1933 בתל אביב, למד כלכלה, מדע המדינה ומשפטים באוניברסיטה העברית, והיה עורך דין. ב-1961 הצטרף לתנועת החרות, וב-1969 נכנס לכנסת. בממשלת בגין הראשונה היה סגן שר, ובינואר 1981 קיבל את משרד התקשורת, ובתוך ימים הפך לשר הפופולרי בממשלה: הוא ביטל את "המחיקון", המנגנון שמחק את הצבע משידורי הטלוויזיה, ואפשר לישראלים לקנות טלוויזיה צבעונית. באותו חודש התפטר יגאל הורביץ מהאוצר, ובגין העביר את התיק לארידור, שהבטיח שאפשר להוריד אינפלציה בלי לחנוק את הציבור.
1981: "הכלכלה הנכונה" והבחירות
התכנית של ארידור נקראה "הכלכלה הנכונה", ופעלה הפוך מהקיצוצים של קודמו: הורדת מסי קנייה ומכס על מכוניות, מקררים, טלוויזיות ומוצרי חשמל, לצד סובסידיות מוגדלות למוצרי יסוד. הרעיון היה שהורדת מחירים תוריד את המדד, והצריכה תגדיל את הכנסות המדינה ממע"מ. בטווח הקצר זה עבד: האינפלציה ירדה מ-133 אחוז ב-1980 ל-102 אחוז ב-1981, הציבור קנה, והליכוד ניצח בבחירות של יוני 1981. הביקורת קראה לזה כלכלת בחירות, ובבנק ישראל, בראשות ארנון גפני ואחריו משה מנדלבאום, הזהירו שיתרות המטבע נשחקות. ב-1982 חזרה האינפלציה ל-131 אחוז, מלחמת לבנון הוסיפה הוצאות, וב-1983 הגיעה ל-191 אחוז.
אוקטובר 1983: ויסות המניות והדולריזציה
במשך שנים ויסתו הבנקים את מניותיהם, והציבור קנה אותן כתחליף לחיסכון. בתחילת אוקטובר 1983 דלפה לעיתונות תכנית של ארידור לקשור את השקל לדולר, מהלך שכונה דולריזציה, והציבור הבין שפיחות גדול בדרך. כולם רצו למכור מניות בנקים ולקנות דולרים, הבנקים לא יכלו עוד להחזיק את המחיר, וב-6 באוקטובר נסגרה הבורסה. ב-15 באוקטובר 1983 התפטר ארידור, יגאל כהן-אורגד החליף אותו, השקל פוחת ב-23 אחוז, והמדינה קיבלה על עצמה את מניות הבנקים בהסדר שעלה כ-7 מיליארד דולר. ועדת בייסקי, שחקרה את המשבר, ביקרה גם את משרד האוצר, אבל התמקדה בבנקים ובבנק ישראל. ארידור נשאר בכנסת עד 1988, ובשנים 1990 עד 1992 היה שגריר ישראל באו"ם.
"ימי ארידור השמחים" נשארו בזיכרון הישראלי כדוגמה למה קורה כשמורידים מסים בלי לקצץ בהוצאה, בשנה שבה האינפלציה כבר תלת-ספרתית. הלקח שלמדו ממנו שרי האוצר הבאים היה שהמדד לא יורד כשמוזילים מכוניות, אלא כשסוגרים את הגירעון. איך הגירעון הזה נמדד היום אפשר לקרוא במדריך על תקציב המדינה.
- נולד ב-24 באוקטובר 1933 בתל אביב בשם יורם ליברמן; עורך דין, בוגר כלכלה, מדע המדינה ומשפטים באוניברסיטה העברית
- איש חרות מ-1961, חבר כנסת מ-1969; שר התקשורת בתחילת 1981, ביטל את המגבלות על טלוויזיה צבעונית
- שר האוצר מ-21 בינואר 1981 עד 15 באוקטובר 1983
- בתקופתו עלתה האינפלציה מ-102 אחוז ב-1981 ל-191 אחוז ב-1983, ובאוקטובר 1983 פרץ משבר מניות הבנקים
- שגריר ישראל באו"ם 1990-1992
שרי האוצר לדורותיהם
ארידור היה שר האוצר התשיעי. הרשימה כוללת את כל השרים מקום המדינה ועד היום.
| שר האוצר | שנות כהונה | הערה |
|---|---|---|
| אליעזר קפלן | 1948-1952 | שר האוצר הראשון, הצנע |
| לוי אשכול | 1952-1963 | שילומים ומפעלי הפיתוח |
| פנחס ספיר | 1963-1968 | המיתון ובניית התעשייה |
| זאב שרף | 1968-1969 | היציאה מהמיתון |
| פנחס ספיר | 1969-1974 | כהונה שנייה, מלחמת יום כיפור |
| יהושע רבינוביץ | 1974-1977 | הפיחות הזוחל ומס ערך מוסף |
| שמחה ארליך | 1977-1979 | המהפך והליברליזציה במט"ח |
| יגאל הורביץ | 1979-1981 | "אין לי", תקציב מצומצם |
| יורם ארידור | 1981-1983 | "הכלכלה הנכונה" ומשבר המניות |
| יגאל כהן-אורגד | 1983-1984 | אחרי ויסות המניות |
| יצחק מודעי | 1984-1986 | תכנית הייצוב של 1985 |
| משה נסים | 1986-1988 | שמירה על הייצוב |
| שמעון פרס | 1988-1990 | ממשלת האחדות |
| יצחק מודעי | 1990-1992 | כהונה שנייה, ערבויות הקליטה |
| אברהם שוחט | 1992-1996 | העלייה הגדולה וההשקעה בתשתיות |
| דן מרידור | 1996-1997 | ויכוח עם הנגיד על הריבית |
| יעקב נאמן | 1997-1998 | הרפורמה במס ובשוק ההון |
| מאיר שטרית | 1999 | כהונה קצרה |
| אברהם שוחט | 1999-2001 | כהונה שנייה, האינתיפאדה השנייה |
| סילבן שלום | 2001-2003 | המיתון ומשבר 2002 |
| בנימין נתניהו | 2003-2005 | התכנית הכלכלית וקיצוץ הקצבאות |
| אהוד אולמרט | 2005-2006 | המשך הרפורמות, ועדת בכר |
| אברהם הירשזון | 2006-2007 | התפטר בעקבות חקירה |
| רוני בר-און | 2007-2009 | המשבר הפיננסי העולמי |
| יובל שטייניץ | 2009-2013 | המחאה החברתית וועדת טרכטנברג |
| יאיר לפיד | 2013-2014 | "איפה הכסף" וקיצוץ הגירעון |
| משה כחלון | 2015-2020 | מחיר למשתכן ונטו משפחה |
| ישראל כץ | 2020-2021 | הקורונה והמענקים |
| אביגדור ליברמן | 2021-2022 | אישור תקציב אחרי שלוש שנים |
| בצלאל סמוטריץ' | 2022- | מלחמת חרבות ברזל |
קודמו יגאל הורביץ ניסה לקצץ ולא הצליח, ויצחק מודעי, שנתיים אחרי ארידור, עצר את האינפלציה עם תכנית הייצוב של 1985.
- 1.קובה 24/09/2026 07:56הגב לתגובה זוב 1 לחודש קיבלתי משכורת . מייד משכתי מזומנים ורצתי לעיר העתיקה להמיר לדולרים. מידי שבוע מכרתי רבע מן הדולרים והמרתי לשקלים למחייה.