אנבידיה הופכת ל"בית ההשקעות" של ה-AI: מיליארדים זורמים לחברות שהיא בונה סביב השבבים שלה
אנבידיה כבר משקיעה עשרות מיליארדי דולרים בחברות AI, ענן, שבבים, אופטיקה, אנרגיה וביוטק. עכשיו היא מוסיפה 1.5 מיליארד דולר ל-SB Energy לפני ההנפקה, ובמקביל איימביק תרפיוטיקס, חברת פיתוח התרופות שבה השקיעה, יוצאת לנאסד"ק
אנבידיה (NVDA) כבר מזמן לא רק יצרנית השבבים הגדולה בעולם. יש לה שבבים, רשתות, תוכנה ומערכות שלמות למרכזי נתונים, ובשנה האחרונה נוספה לה פעילות שנראית יותר ויותר כמו בית השקעות של עולם ה-AI. היא קונה חלקים בחברות ענן, תשתיות, אנרגיה, אופטיקה, רובוטיקה, מודלים וביוטק, וברוב המקרים אלה בדיוק החברות שיקנו ממנה שבבים בהמשך.
הסכומים כבר עצומים. השנה השקיעה אנבידיה 30 מיליארד דולר באופן איי בסבב הגיוס הגדול של החברה, 5 מיליארד דולר באינטל, 2 מיליארד דולר בקורוויב, 2 מיליארד דולר בנביוס ועוד 4 מיליארד דולר בלומנטום ובקוהירנט, שתי חברות אופטיקה שהרכיבים שלהן מחברים בין אלפי מעבדים בתוך מרכזי הנתונים. עכשיו היא מגדילה את ההשקעה ב-SB Energy ב-1.5 מיליארד דולר נוספים, ומביאה את סך ההשקעה שלה בחברה ל-3 מיליארד דולר. וכל זה עוד לפני עשרות השקעות קטנות יותר דרך NVentures, זרוע ההון סיכון של החברה, שמחזיקה בחברות תשתיות AI, רובוטיקה, בריאות דיגיטלית, מודלים, אנרגיה ומחשוב.
כתבנו כאן על ההשקעה של אנבידיה בקורוויב והחיבור ההולך ומתהדק בין ספקית השבבים ללקוחות הגדולים שלה, וגם על ההשקעה של 2 מיליארד דולר בנביוס.
למה חברת שבבים משקיעה בחשמל ובתרופות
ההיגיון פשוט. אנבידיה יושבת על עשרות מיליארדי דולרים במזומן ועל תזרים שגדל מרבעון לרבעון, ובמקום להשאיר את הכסף במאזן היא משקיעה בחברות שמגדילות את שוק ה-AI כולו. חברת ענן שמקבלת ממנה הון בונה עוד מרכזי נתונים וקונה עוד שבבים. חברת אנרגיה שמקבלת הון בונה את החשמל שמפעיל אותם. חברת אופטיקה מגדילה ייצור של רכיבים שבלעדיהם אי אפשר לחבר אלפי מעבדים למחשב אחד. חברת תרופות משתמשת במעבדים של אנבידיה כדי לחפש מולקולות חדשות. כל השקעה מגדילה את הביקוש למוצר הבסיסי של החברה, וככה המערכת מזינה את עצמה.
אבל יש כאן צד שמעסיק את וול סטריט. כשהספקית הגדולה של שבבי AI משקיעה בלקוחות שקונים ממנה, מתחייבת לרכוש מהם שירותים ולפעמים עוזרת להם להשיג מימון, קשה יותר להפריד בין ביקוש שנולד בשוק לבין ביקוש שאנבידיה עצמה עוזרת לממן. בקורוויב, למשל, אנבידיה היא גם בעלת מניות, גם לקוחה ששוכרת ממנה כוח מחשוב וגם הספקית המרכזית שלה. היחסים האלה מאפשרים להרחיב מהר את תשתיות ה-AI, אבל הם גם יוצרים תלות הדדית: אם אחד הלקוחות האלה נתקע, אנבידיה מפסידה גם כספקית וגם כמשקיעה.
אנבידיה עצמה רואה בזה יתרון. מבחינתה, צוואר הבקבוק של תעשיית ה-AI כבר עובר מהשבב אל כל מה שסביבו: חשמל, קרקע, מרכזי נתונים, מימון, קישוריות וכוח מחשוב פנוי. אם אחד מהחלקים האלה נתקע, גם המכירות שלה נתקעות. לכן היא מממנת בהדרגה את כל השרשרת, מהטורבינה ועד המודל.
עוד 1.5 מיליארד דולר ל-SB Energy, רגע לפני ההנפקה
הדוגמה הטרייה היא SB Energy, חברת תשתיות האנרגיה ומרכזי הנתונים שבשליטת סופטבנק. אנבידיה תרכוש מניות חדשות של החברה ב-1.5 מיליארד דולר לפני ההנפקה המתוכננת בארה"ב, במחיר שיהיה 90 אחוז ממחיר ההנפקה. כלומר, אנבידיה נכנסת בהנחה של 10 אחוזים לעומת המשקיעים שיקנו בהנפקה עצמה, וההשקעה החדשה מביאה את החשיפה הכוללת שלה לחברה לכ-3 מיליארד דולר.
SB Energy התחילה כחברת אנרגיה מתחדשת, שדות סולאריים ואגירה, אבל בשנים האחרונות נכנסה עמוק לעולם מרכזי הנתונים. היא בונה קמפוסים ענקיים שכוללים גם את מבני המחשוב עצמם וגם את תחנות הכוח וקווי החשמל שמזינים אותם. לחברה יש היום כ-8.8 ג'יגה-וואט של מרכזי נתונים בחוזים או בבנייה, בעיקר בטקסס ובאוהיו. בשביל קנה מידה: ג'יגה-וואט אחד הוא בערך צריכת החשמל של עיר גדולה, כך שמדובר בתשתית בסדר גודל של מדינה קטנה.
אופן איי היא אחת השחקניות המרכזיות במערכת הזאת. בינואר השקיעו אופן איי וסופטבנק 500 מיליון דולר כל אחת ב-SB Energy, ובמקביל חתמה אופן איי על חוזה למרכז נתונים בהספק התחלתי של 1.2 ג'יגה-וואט. הפרויקטים האלה הם חלק מהבנייה הרחבה של סטארגייט, תוכנית התשתיות שנועדה להפעיל את הדורות הבאים של המודלים. עכשיו אנבידיה נכנסת עמוק יותר לאותה שרשרת, ואפשר לראות את המעגל במלואו: אופן איי מגייסת כסף, וחלק ממנו מגיע מאנבידיה. אופן איי צריכה כוח מחשוב, ולכן מתחייבת לשכור תשתיות מ-SB Energy. אנבידיה משקיעה גם ב-SB Energy, ומרכזי הנתונים שלה צפויים להתמלא במערכות שמבוססות על שבבי אנבידיה. כל דולר שמאפשר ל-SB Energy לבנות מהר יותר יכול לחזור לאנבידיה דרך מכירת מעבדים, מערכות ורשתות, וזו הסיבה שהחברה מתחילה להיראות גם כמו גוף מימון של תעשיית ה-AI.
SB Energy צפויה לצאת להנפקה בשווי של עשרות מיליארדי דולרים. היא רוצה לנצל את הביקוש העצום למרכזי נתונים, אבל היא גם צריכה סכומים אדירים כדי להקים אותם: פרויקט של כמה ג'יגה-וואט דורש עשרות ולפעמים מאות מיליארדי דולרים לאורך שנים, והיכולת לגייס אותם הופכת לחלק מהיתרון התחרותי. כשאנבידיה נכנסת עם 3 מיליארד דולר לפני ההנפקה היא עושה שני דברים: מזרימה הון לחברה, ונותנת לה חותמת איכות מול המשקיעים והבנקים שיצטרכו לממן את השאר.
הקשר הזה מסביר גם למה אנבידיה הרחיבה השנה את הפעילות הפיננסית שלה. החברה עובדת עם בלאקרוק, אפולו, בלאקסטון, ברוקפילד, גולדמן זאקס ו-KKR על מסגרות שאמורות לגייס לאורך זמן יותר מ-500 מיליארד דולר של הון חיצוני להקמת תשתיות AI. המסר לשוק ברור: שבבים לבד כבר לא מספיקים, צריך לממן גם את המפעל שבו הם יעבדו.
מהאנרגיה לתרופות: איימביק בדרך לנאסד"ק
באותו יום הגיעה דוגמה כמעט הפוכה, עם אותו היגיון. איימביק תרפיוטיקס, חברת ביוטק שאנבידיה מחזיקה בה מניות, הגישה מסמכים להנפקה בנאסד"ק תחת הסימול IAM. אם SB Energy מראה איך אנבידיה משקיעה בתשתית שמפעילה את ה-AI, איימביק מראה איך היא משקיעה בחברות שאמורות להשתמש בכוח המחשוב הזה כדי לבנות תעשיות חדשות.
איימביק, שהוקמה ב-2019 בסן דייגו, משתמשת במודלים של בינה מלאכותית ובמעבדות אוטומטיות כדי לפתח תרופות. המטרה היא לקצר תהליך שלוקח בדרך כלל שנים: למצוא מולקולה מתאימה, לבדוק איך היא נקשרת לחלבון המטרה, לנסות אלפי וריאציות ולבחור את המועמדות הטובות ביותר לניסויים. במקום כימאים שמסנתזים ובודקים תרכובת אחר תרכובת, המודל מציע, הרובוט מייצר ובודק, והתוצאות חוזרות למודל בלולאה שרצה בשבועות במקום בחודשים.
החברה גייסה מאז הקמתה כ-462 מיליון דולר. אנבידיה נמצאת בין בעלי המניות הגדולים, לצד קואטו, קטליו, נקסוס וזרוע השקעות הבריאות של קרן העושר הקטארית. את כספי ההנפקה איימביק מתכננת להפנות בעיקר לשלוש תרופות לסרטן בשלבי פיתוח שונים. המוצר המתקדם ביותר הוא IAM1363, תרופה נגד גידולים שמונעים על ידי החלבון HER2. החלבון הזה מוכר בעיקר מסרטן השד, אבל הוא מעורב גם בגידולים אחרים, והתרופה כבר נמצאת בניסוי קליני מוקדם בבני אדם. שני מוצרים נוספים נמצאים בשלבים מוקדמים יותר, והחברה רוצה להגיע איתם לניסויים בבני אדם.
- ארה"ב וסין כבר מתקדמות ב-AI ובסחר - מה נשאר לטראמפ ושי ביום חמישי?
- AMD חוצה לראשונה שווי של טריליון דולר
המספרים עדיין נראים כמו של חברת ביוטק צעירה. במחצית הראשונה של 2026 רשמה איימביק הכנסות של 12.8 מיליון דולר והפסד של 50.1 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 3.9 מיליון דולר והפסד של 33.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות מגיעות בין השאר משיתופי פעולה עם חברות תרופות: לאיימביק יש הסכמים עם אבווי (ABBV), טאקדה, לונדבק וג'אז פארמה (JAZZ), ואבווי עובדת איתה על תרופות בתחומי האימונולוגיה, מדעי המוח והאונקולוגיה.
התחום מושך הרבה מאוד כסף כי הכלכלה שלו יכולה להיות דרמטית. פיתוח תרופה חדשה לוקח יותר מעשור ועולה מיליארדי דולרים, ורוב המועמדות נכשלות בדרך. אם מודלים יכולים לצמצם את מספר הניסויים, למצוא מולקולות טובות יותר בשלב מוקדם ולהביא תרופה לניסוי קליני בתוך שנתיים במקום חמש או שש, החיסכון עצום. וכאן גם נמצא המבחן הגדול של כל תחום התרופות מבוססות AI: מודל יכול למצוא מולקולה במהירות, אבל התרופה עדיין צריכה לעבוד בבני אדם, להיות בטוחה, לעבור שלושה שלבים קליניים ולהציג תוצאה טובה מספיק כדי לקבל אישור. התחום עדיין מחכה להוכחה הגדולה הראשונה שלו בשוק, ואיימביק מגיעה עכשיו לשלב שבו וול סטריט תוכל לבדוק את ההבטחה הזאת כחברה ציבורית.
מוכרת את האתים, משקיעה בחופרים, מממנת את המכרה
זה גם מסביר למה אנבידיה נמצאת שם. היא לא צריכה שכל השקעה שלה תהפוך לענקית. אם מספיק חברות בעולם התרופות יתחילו להשתמש במודלים גדולים, בסימולציות ובמעבדות דיגיטליות, הן יצטרכו יותר כוח מחשוב. אותו היגיון עובד ברובוטיקה, ברכב אוטונומי, באנרגיה, בענן ובתעשייה. אנבידיה משקיעה בעצם בשווקים שהיא רוצה ליצור לעצמה: היא שמה כסף בקורוויב ובנביוס כדי להגדיל את שוק מחשוב הענן, השקיעה בלומנטום ובקוהירנט כדי להרחיב את יכולת האופטיקה של מרכזי הנתונים, השקיעה באינטל כדי להעמיק את החיבור בין המעבדים שלה לעולם המחשוב הכללי, משקיעה ב-SB Energy כדי לעזור לבנות את החשמל והמרכזים שבתוכם יפעלו השבבים, ומשקיעה בחברות כמו איימביק כדי להרחיב את מספר הענפים שמשתמשים ב-AI. כתבנו כאן על ההשקעה של 4 מיליארד דולר של אנבידיה בלומנטום ובקוהירנט.
המודל שנוצר כאן מיוחד: אנבידיה גם מוכרת את האתים, גם משקיעה בחברות שחופרות איתם, ולפעמים גם עוזרת לממן את המכרה. היתרון ברור, ככל שהאקוסיסטם גדל היא מוכרת יותר. הסיכון מגיע מאותו מקום בדיוק: ככל שאנבידיה מממנת יותר מהחברות שקונות את המוצרים שלה, המשקיעים יצטרכו לעקוב לא רק אחרי ההכנסות אלא גם אחרי איכות הביקוש. השאלה של השנים הקרובות היא כמה מהחברות האלה יבנו עסקים שמייצרים תזרים עצמאי, וכמה מהצמיחה תמשיך לדרוש עוד ועוד הון מבחוץ.
SB Energy ואיימביק נמצאות בשני קצוות שונים לגמרי של עולם ה-AI. הראשונה בונה חשמל ומרכזי נתונים, השנייה מנסה לבנות תרופות. החיבור ביניהן הוא אנבידיה, שמתחילה להשתמש במאזן העצום שלה כדי להחזיק חלק בכל מקום שבו היא חושבת שהביקוש הבא למחשוב ייווצר.
