ועדת הכספים אישרה עוד 14.75 מיליארד שקל לביטחון - והחשבון עוד פתוח
כ-11.75 מיליארד שקל יעברו מהרזרבה ועוד כ-3 מיליארד מסעיפי ביטחון ותחבורה; המהלך מביא את תקציב הביטחון לכיוון 158 מיליארד שקל, אבל מערכת הביטחון מבקשת עוד כ-25 מיליארד. במקביל החוב לרפאל, לתעשייה האווירית ולאלביט כבר הגיע לכ-17 מיליארד שקל
ועדת הכספים אישרה העברה של כ-14.75 מיליארד שקל למשרד הביטחון ולצה"ל, ובכך הושלם שלב מרכזי במתווה שעליו סיכמו האוצר ומערכת הביטחון כבר בקיץ. מתוך הסכום, כ-11.75 מיליארד שקל מגיעים מהרזרבה הכללית ועוד כ-3 מיליארד שקל מועברים מסעיפי הוצאות ביטחוניות ותחבורה. השימושים המפורטים בכסף הוצגו במסגרת דיון מסווג.
מדובר למעשה במימוש של התוספת שעליה סוכם ביולי, ולא בהחלטה חדשה שנולדה השבוע. כבר לפני כמה ימים נכתב כאן ש-14.7 מיליארד שקל ממתינים לאישור ועדת הכספים, אחרי שחלק גדול מהסכום הונח על שולחן הכנסת עוד בתחילת אוגוסט.
התוספת מעלה את תקציב הביטחון לכיוון 158 מיליארד שקל, לעומת כ-143 מיליארד שקל לפני הפעימה הזאת. רק בתחילת השנה התקציב כבר הוגדל ביותר מ-30 מיליארד שקל בעקבות המלחמה וההוצאות מול איראן. במונחים של כמה שנים, מדובר בשינוי חד מאוד: לפני המלחמה נע תקציב הביטחון סביב רמות נמוכות בהרבה, וכעת הוא מתקבע על חלק גדול יותר מתקציב המדינה.
הסיכום המקורי בין האוצר למערכת הביטחון כלל 15 מיליארד שקל בשלב הראשון ועוד בחינה של תוספת בהיקף של עד 25 מיליארד שקל בהמשך השנה. החלק השני עדיין פתוח. אם כל הדרישה תאושר, תקציב הביטחון עשוי להתקרב לכ-183 מיליארד שקל.
הנקודה החשובה מבחינת התקציב היא שהפעימה הנוכחית ממומנת ברובה מתוך רזרבות והסטות פנימיות, ולכן היא שונה מתוספת שמגיעה כולה באמצעות הגדלת הגירעון. הוויכוח הגדול יותר מתחיל סביב 25 מיליארד השקלים הבאים. שם כבר יידרשו מקורות נוספים: הכנסות ממסים, קיצוץ בסעיפים אחרים, שימוש ברזרבות שנותרו או הרחבה של הגירעון.
העברת הכסף מגיעה גם כשמאחורי המספרים נוצרה בעיה תזרימית משמעותית אצל התעשיות הביטחוניות. החוב של המדינה לרפאל, לתעשייה האווירית ולאלביט מערכות הגיע לפי דיווחים לכ-17 מיליארד שקל. המשמעות היא שהחברות מייצרות ומספקות מערכות לצה"ל, ובחלק מהמקרים נדרשות לממן בעצמן את הפער עד שהמדינה משלמת.
זה כבר משפיע על רכש, מלאים ויכולת לתכנן קדימה. מערכת הביטחון הזהירה בתקופה האחרונה מפני פגיעה בחלונות הזמנה של חימושים וכלי טיס, לצד צורך במימון עשרות אלפי אנשי מילואים ובהשלמת מלאים שנשחקו במהלך שלוש שנות לחימה.
העלות המצטברת של המלחמות מאז אוקטובר 2023 כבר מוערכת בכ-230 מיליארד שקל, וההוצאות ממשיכות גם בתקופות שבהן עצימות הלחימה יורדת: מילוי מחסנים, שיקום ציוד, רכש טילים, תחזוקת מערכות ותשלומים למילואים ממשיכים חודשים ושנים קדימה.
גם אחרי אישור 14.75 מיליארד השקלים, הוויכוח התקציבי רחוק מסיום. הפעימה הנוכחית נותנת למערכת הביטחון מרווח פעולה ומאפשרת לשלם חלק מהתחייבויותיה. ההכרעה על עוד 25 מיליארד שקל תקבע אם תקציב הביטחון של 2026 יישאר באזור 158 מיליארד שקל או יתקרב לרמה של 180 מיליארד שקל ויותר.
