הקיצוץ השני בשבוע: 2.6 מיליארד שקל מהמשרדים צפויים לעבור לביטחון
הממשלה צפויה לאשר היום קיצוץ של 2.6 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים האזרחיים, והכסף יועבר לרכש ביטחוני שהוגדר דחוף. הקיצוץ יחול על תקציב הקניות הגמיש של המשרדים, ולפי ההערכות הוא מסתכם בקרוב ל-5% ממנו. בחישוב הפוך, מדובר בבסיס של יותר מ-50 מיליארד שקל שממנו נגזר הסכום.
תקציב הקניות הגמיש הוא החלק בתקציב של כל משרד שאינו הולך לשכר, לקצבאות או לתשלומים שמעוגנים בחוק ובהסכמים. מכאן ממומנים שירותים שהמשרד קונה מספקים חיצוניים, תחזוקה, ציוד, מכרזים לתוכניות חדשות ותמיכות בגופים שמפעילים שירותים בשטח. באמצע שנת תקציב זה גם החלק היחיד שאפשר להקטין במהירות, משום שהשכר והקצבאות נשענים על התחייבויות קבועות. הציבור לא יראה את הקיצוץ בתלוש או בקצבה, אלא בשירות עצמו: מכרז שנדחה, תוכנית שיוצאת לדרך באיחור, ציוד שלא נרכש או עבודות תחזוקה שעוברות לשנה הבאה.
הנתח הגדול ביותר צפוי לרדת ממשרד התחבורה, עם קיצוץ של יותר מ-420 מיליון שקל. במשרד הזה חלק גדול מתקציב הקניות מממן את תפעול התחבורה הציבורית, תחזוקת תשתיות ופרויקטים לבטיחות בדרכים, ולכן ההשפעה עשויה להגיע גם לנוסעים ולנהגים. סעיף רשויות הפיקוח צפוי לאבד קרוב ל-390 מיליון שקל, ובתוכו, לפי ההערכות, כ-165 מיליון שקל מתקציבי השיקום של הצפון ושל הדרום. שלושת המשרדים החברתיים, חינוך, רווחה ובריאות, צפויים לספוג יחד כ-420 מיליון שקל. מנכ"ל משרד הבריאות כבר ביקש להחריג את המשרד מהקיצוץ, ועד כה לא פורסמה הכרעה בבקשה.
קיצוץ רוחבי פירושו שיעור אחיד שיורד מכל המשרדים, בלי דיון נפרד בכל תוכנית. השיטה מהירה ונוחה לביצוע בסוף שנה, אבל היא אינה מבחינה בין תוכנית חיונית לתוכנית שולית, וכל משרד מחליט בעצמו מאיפה להוריד את חלקו. בתקציבי השיקום, למשל, הכסף מממן בין היתר תשתיות, מבני ציבור ומענקים לעסקים ביישובים שנפגעו במלחמה, ושם דחייה של כמה חודשים עשויה לעכב עבודות שכבר תוכננו.
שנת התקציב מסתיימת בעוד כעשרה שבועות, ובשלב הזה רוב כספי הרכש של המשרדים כבר מחויבים בחוזים או הוצאו בפועל. הקיצוץ יורד אפוא מהיתרה שעוד פנויה, ומשקלו בפעילות של סוף השנה גדול מהשיעור שמופיע על הנייר. היועץ המשפטי של משרד האוצר נתן לקיצוץ אישור עקרוני, אבל הוסיף בחוות דעתו שמדובר בסכום גדול שמגיע בסוף השנה, שההשפעה על עבודת המשרדים צפויה להיות משמעותית, ושעל הממשלה לדון בהשלכות האלה לפני ההצבעה.
באותה חוות דעת הוא הצביע על חלופה: כספים שהוקצו בהחלטות ממשלה קודמות ועדיין לא הגיעו ליעדם, או כאלה שאינם חיוניים לפעילות השוטפת של המשרדים. בפועל הכוונה בעיקר לכספים קואליציוניים שעדיין לא חולקו. לפי הגישה הזאת, קיצוץ בכסף שעוד לא יצא היה פוגע פחות בשירותים שכבר פועלים. מקור אפשרי נוסף הוא הרזרבות של 12.7 מיליארד שקל בתקציב שעדיין לא הוקצו לאף משרד, ולצידן עוד עשרות מיליארדים שמפוזרים כרזרבות בתוך המשרדים עצמם.
הפירוט של מה שייקנה מסווג, ולכן אין לציבור דרך לבחון את ההוצאה עצמה. הממשלה חילקה את הסכום לשני סוגים: פרויקט ביטחוני שעולה בשנה אחת יותר מ-150 מיליון שקל, או יותר מ-400 מיליון שקל במצטבר על פני כמה שנים, יצטרך את אישור ועדת השרים להצטיידות, והשאר יאושר בלעדיה. הוועדה הזאת דנה ברכש הגדול של מערכת הביטחון, ודיוניה חסויים. במערכת הביטחון טוענים שעיכוב באישור עלול לפגוע במענה הנדרש, והאוצר מציג את ההוצאה כצורך של 2026 בלבד, שאינו קובע מדיניות לשנים הבאות.
בשבוע שעבר כבר החליטה הממשלה להעביר למשרד הביטחון כמיליארד שקל בפריסה עד 2029, כדי להקדים רכש מסווג שאושר בקיץ. לפי נוסח ההחלטה שפורסם, 68 מיליון שקל ממומנים השנה מהסעיף שנועד לתשלומי ריבית ועמלות, ובשנים 2027 עד 2029 הכסף יגיע מסכומים שיועדו לתוכנית החומש לחברה הערבית: 169 מיליון, 342 מיליון ו-453 מיליון שקל, בהתאמה.
גם באביב, בזמן המלחמה עם איראן, אישרה הממשלה 2.6 מיליארד שקל לרכש מסווג שהוגדר דחוף. אז נלקחו כ-1.5 מיליארד שקל מתקציב הריבית ועוד כ-1.1 מיליארד שקל מתקציבי הפעילות של המשרדים. אם הקיצוץ הנוכחי יאושר, המשרדים האזרחיים יעבירו השנה לביטחון כ-3.7 מיליארד שקל מתקציביהם בשני סבבים, בנוסף לכספי הריבית ולכספי החומש שהוסטו באותן החלטות. תקציב 2026 שעבר בכנסת עומד על כ-850 מיליארד שקל, ותקציב הביטחון, הסעיף הגדול בו, מתקרב ל-145 מיליארד שקל עוד לפני הכסף הביטחוני שרשום בסעיפים אחרים.
- ועדת הכספים אישרה עוד 14.75 מיליארד שקל לביטחון - והחשבון עוד פתוח
- המחיר של שלוש שנות מלחמה: 230 מיליארד שקל, ו-79 אלף שקל לכל משפחה בישראל
ביחס להוצאה הכוללת, 2.6 מיליארד שקל הם כ-0.3%, והם אינם משנים את מסגרת התקציב, משום שהכסף עובר מסעיף לסעיף ולא מתווסף לגירעון. בצד ההכנסות המצב נוח מהצפוי: הגירעון מתחילת השנה נחתך כמעט בחצי בזכות גביית מסים חזקה, ובשנים-עשר החודשים האחרונים הוא עומד על 3.2% מהתוצר, מתחת ליעד של 4.9%.
נוסח ההחלטה עדיין לא פורסם באתר מזכירות הממשלה. העברת כספים בין סעיפי התקציב טעונה גם אישור של ועדת הכספים של הכנסת, כך שההצבעה בממשלה היא שלב ראשון. אם ההחלטה תאושר כפי שהוצגה, המשרדים יצטרכו להחליט בתוך שבועות ספורים אילו מכרזים, תוכניות ורכישות יידחו, ואת החלוקה בתוך כל משרד צפוי לקבוע אגף התקציבים באוצר יחד עם המשרד עצמו, לפני סגירת שנת התקציב בסוף דצמבר.
