הגירעון נחתך כמעט בחצי: המדינה גבתה 13% יותר מסים והוציאה רק 3.4% יותר
שלושה רבעונים אחרי תחילת השנה, הקופה הציבורית של ישראל נראית טוב בהרבה ממה שתוכנן. לפי האומדן הראשוני של אגף החשב הכללי באוצר, הגירעון בספטמבר הסתכם בכ-10.1 מיליארד שקל, מעט יותר מ-9.5 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד. מתחילת השנה נצבר גירעון של כ-29.5 מיליארד שקל, ירידה של כמעט 48% לעומת 56.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים נותר ללא שינוי ועומד על כ-71.8 מיליארד שקל, 3.2% מהתוצר.
היעד שנקבע בתקציב הוא גירעון של 4.9% מהתוצר, כ-111.2 מיליארד שקל. עד כה נוצל כרבע ממנו בלבד, 26.5%, אף שחלפו כבר שלושה רבעונים. בצד ההכנסות, המדינה גבתה 77.9% מהסכום השנתי שתוכנן, יותר מהקצב היחסי. בצד ההוצאות, היא הוציאה 69.7% בלבד.
הגורם המרכזי לפער הוא קצב ההוצאות. הוצאות הממשלה מתחילת השנה הסתכמו בכ-486.6 מיליארד שקל, גידול של 3.4% בלבד לעומת התקופה המקבילה, בעוד שהתקציב מתכנן גידול שנתי של 7.4%. חלק מהפער נובע מכך שהמדינה פעלה ברבעון הראשון תחת תקציב המשכי, מה שהגביל את ההוצאה החודשית. ההכנסות, לעומת זאת, הסתכמו בכ-457.1 מיליארד שקל, עלייה של 10.4%. ההכנסות ממסים לבדן צמחו מהר יותר, ב-13.3%.
מאיפה מגיע הכסף: חברות, עצמאים ושוק ההון
לפי דוח אגף הכלכלן הראשי, הכנסות המדינה ממסים בספטמבר הסתכמו ב-46.1 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 6% לעומת ספטמבר אשתקד. בשיעורי מס אחידים, כלומר בנטרול שינויי חקיקה, תשלומים חריגים ודחיות, העלייה מצטמצמת ל-5%. "העלייה בהכנסות ממסים ישירים נבעה מגידול בהכנסות ממס חברות", נכתב בדוח. הגבייה מחברות קפצה בספטמבר ב-12%.
מתחילת השנה עלו הכנסות המסים ב-11.3% במונחים ריאליים לפי הגדרות התקציב, וב-8.8% בשיעורים אחידים. הפער בין שני הנתונים מלמד שחלק מהגידול נובע משינויי חקיקה ומהכנסות חד-פעמיות ולא מהפעילות הכלכלית עצמה. גם אחרי הנטרול מדובר בקצב חזק. המסים הישירים עלו ב-11.4%, המסים העקיפים ב-5.2%.
הנתון הבולט ביותר מגיע משוק ההון. הניכויים במקור מרווחים על ניירות ערך הסתכמו מתחילת השנה בכ-8.3 מיליארד שקל, לעומת 5.3 מיליארד שקל אשתקד, זינוק ריאלי של כ-53%. העליות בבורסות מתורגמות ישירות להכנסות של המדינה. הגבייה מעצמאים, כולל בעלי מניות, עלתה מתחילת השנה ב-15%, והגבייה ממס חברות ב-7%. הניכויים מהכנסות, ובעיקר מס ההכנסה של שכירים, עלו ב-8% במצטבר.
גם המע"מ תורם. ההכנסות נטו ממע"מ הגיעו בספטמבר ל-14.7 מיליארד שקל, ובנטרול דחיית התשלומים מדובר בעלייה ריאלית של 8%. חלק מהעלייה נובע מהחזרי מע"מ נמוכים יותר. מתחילת השנה עלו הכנסות המע"מ ב-7%.
באוצר משרטטים גם את התמונה הרחבה. אחרי משבר הקורונה זינקה הגבייה בקצב שנתי של 18%. מתחילת 2022 היא חזרה לרדת, עד שנחתה על קו המגמה ארוך הטווח בתחילת 2024. מאז הקצב שוב עלה, לכ-9% בשנה. כיום הגבייה גבוהה בכ-16% מקו המגמה, לא רחוק מהפער של 20% שנרשם בשיא של תחילת 2022, רגע לפני שהגבייה התהפכה. זו תזכורת לכך שחלק מהגבייה החזקה תלוי במצב השווקים, ועלול להתברר כזמני.
הסדקים: נדל"ן, שכר וחגי תשרי
מתחת לנתונים החזקים יש גם סימנים חלשים. ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו בספטמבר ב-1.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 1.6 מיליארד אשתקד, ירידה ריאלית של 18%. מס השבח ירד ב-20% ומס הרכישה ב-16%. באוצר מייחסים את הירידה "בחלקה" לחגים, אבל גם מתחילת השנה הכנסות הנדל"ן נמוכות ב-3% מאשתקד, נתון שמשתלב בתמונת ההאטה בשוק הדיור.
- האם מצרפת תיפתח הרעה? שוק האג"ח מלמד שהבעיה כבר גדולה מצרפת
- "לא צריך להעלות מסים - גם ככה כולם בורחים מכאן" - אביגדור ליברמן בראיון
נקודה נוספת לשים לב אליה היא הניכויים ממשכורות, שירדו בספטמבר ב-1% במונחים ריאליים. ההכנסות מבלו על הדלק ירדו ב-5% בעקבות ההפחתה בבלו שנכנסה לתוקף החודש, וההכנסות ממס קנייה על יבוא, בעיקר כלי רכב, ירדו ב-15% בנטרול השפעות עיתוי.
חלק מהחולשה החודשית טכני. "בעקבות חגי תשרי חלק מהתשלומים נקלטו בתחילת חודש אוקטובר", מסבירים בדוח הכלכלן הראשי, ומעריכים שכ-0.5 מיליארד שקל במע"מ וכמה מאות מיליוני שקלים במסים ישירים יירשמו רק בחודש הבא. גם הירידה של 10% בגבייה מעצמאים בספטמבר מוסברת בחלקה בדחיות האלה.
ובכל זאת, הרבעון השלישי לא עמד בתחזית. האוצר העריך ביוני גבייה של 147.9 מיליארד שקל לרבעון, ובפועל נגבו 146.7 מיליארד, כ-1% פחות. לפי הדוח, "החוסר נוצר בעיקר בהכנסות ממסים ישירים ומתקזז בחלקו הגדול עם העודף של הרבעון השני".
גם קצב העלייה בהכנסות מתמתן. בסוף אוגוסט עמד הגידול המצטבר בהכנסות על 11.5%, ובסוף ספטמבר ירד ל-10.4%. ההכנסות שאינן ממסים צנחו מתחילת השנה ב-40% ל-13.4 מיליארד שקל, ולכן הגידול בסך ההכנסות נמוך מהגידול בגביית המסים.
הצד השני של המאזן: מערכת הביטחון רצה, המשרדים האזרחיים קפואים
פילוח ההוצאות מראה תמונה לא אחידה. הוצאות מערכת הביטחון הסתכמו מתחילת השנה ב-138.6 מיליארד שקל, עלייה של 9.7% לעומת אשתקד, והן מהוות כיום כשליש מכלל הוצאות משרדי הממשלה. הוצאות המשרדים האזרחיים, 288.6 מיליארד שקל, עלו ב-0.3% בלבד, כלומר כמעט לא השתנו. תשלומי הריבית וההעברות לביטוח הלאומי עלו ב-5.4%. מקרן הפיצויים שולמו מתחילת השנה כ-10.1 מיליארד שקל.
באוצר כבר מסמנים שהקצב צפוי להשתנות. "המחצית השנייה של השנה מתאפיינת בקצב גידול גבוה ביחס למחצית הראשונה, מגמה שצפויה להימשך עד לסוף השנה", נכתב בדוח החשב הכללי. כמה גבוה יכול הקצב הזה להגיע? כדי לנצל את כל תקציב ההוצאות, 698.2 מיליארד שקל, הממשלה תצטרך להוציא כ-211.6 מיליארד שקל בשלושת החודשים הבאים, כ-70.5 מיליארד בחודש. זה גבוה בכ-18% מאותם חודשים אשתקד, אף שבדצמבר אשתקד כבר נרשמה הוצאה חריגה של 72.2 מיליארד שקל. התרחיש הזה נראה רחוק.
לפי החישוב שלנו, אם הרבעון האחרון של השנה ייראה כמו המקביל לו אשתקד, שבו נרשם גירעון של כ-42.3 מיליארד שקל, השנה תסתיים בגירעון של כ-72 מיליארד שקל. זה כ-3.2% מהתוצר, יותר מנקודה וחצי מתחת ליעד. לשם השוואה, הגירעון בשנה שעברה עודכן ל-4.6% מהתוצר.
בינתיים האוצר ממשיך לגייס. מתחילת השנה גויסו נטו כ-51.3 מיליארד שקל בשוק המקומי, כ-16 מיליארד שקל בחו"ל, ועוד 4.6 מיליארד שקל ממכירת קרקעות. בסך הכול מדובר בכ-72 מיליארד שקל, יותר מפי שניים מהגירעון שנצבר עד כה.
