הכנסות המדינה ממיסים הן ממנועי המימון המרכזיים של פעילות הממשלה, ומאפשרות מימון שירותים ציבוריים, תשתיות ותקציב המדינה. הן מורכבות ממסים ישירים כמו מס הכנסה, וממסים עקיפים כמו מע"מ ומכס.
היקף הגבייה מושפע ממצב הפעילות הכלכלית, מרמת הצריכה ומהתנהלות
שוק ההון והעסקים. עלייה או ירידה בהכנסות ממיסים משמשות אינדיקטור למצב המשק, ומשפיעות על גובה הגירעון ועל מדיניות התקציב.
היקף הגבייה מושפע ממצב הפעילות הכלכלית, מרמת הצריכה ומהתנהלות העסקים והשווקים.
עלייה או ירידה בהכנסות ממיסים משמשות אינדיקטור למצב המשק, ומשפיעות על גובה הגירעון ועל מדיניות התקציב של הממשלה. נתוני הגבייה מתפרסמים באופן תקופתי ונבחנים על ידי כלכלנים ומקבלי החלטות, שכן הם משקפים הן את חוסן הכלכלה והן את יכולת המדינה לממן את פעילותה.
בעמוד זה מרוכזות כתבות ועדכונים הנוגעים להכנסות המדינה ממיסים, למגמות בגבייה ולהשלכותיהן על התקציב והכלכלה, לצד סיקור בורסת ת"א. כאן ניתן לעקוב אחר אחד המדדים המרכזיים לבחינת מצב המשק.
שותפויות וחברות הגז מזרימות כספים לקרן בסכום העולה על 2 מיליארד שקל בשנה; שנה הבאה הצפי הוא לסכום של כ-2.5 מיליארד שקל. למה המדינה נאלצת לקבל על הכספים בקרן הביניים תשואה נמוכה יחסית?
הגירעון החודשי עמד על 6.2 מיליארד שקל והגירעון ב-12 החודשים האחרונים גדל ל-15.4 מיליארד שקל. באוצר כבר נאלצו להודות לפני חודשיים שטעו בהערכות, וכעת זה רשמי. האם המדינה תצליח לקצץ הוצאות בהמשך השנה ומה בכל זאת עשוי לעודד את הממשלה? (לפחות בינתיים)
הגירעון בחודש מאי הסתכם ב-4.4 מיליארד שקל ובשנה האחרונה: 10.7 מיליארד שקל. ההכנסות ממסים ירדו ב-5% - אבל ההוצאות גדלו ב-8.7%. האוצר כבר נאלץ לחתוך את תחזית ההכנסות שלו לאחרונה וצופה בור תקציבי של 16 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות. האם המדינה תיאלץ לקצץ בתקציב? שר האוצר סמוטריץ' הבטיח שלא תהיה העלאת מסים (ואז תמך העלאת מסים על הבנקים)
בהמשך לביקורת בביזפורטל, באוצר כבר לא יכולים להגיד שאין ירידה במסים ומורידים את התחזיות. זו בעיה כי על סמך זה בנו את תקציב המדינה ובמילים אחרות: הגירעון יהיה מעל 1%; הבור בשנה הקרובה 5.3 מיליארד שקל; גם תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה ל-2.7% ומנגד - תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל-3.2%
את הדברים אומר שר האוצר בתגובה לירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים. סמוטריץ' אכן צודק שהירידה החלה כבר לפני שנה, בזמן ממשלת בנט-לפיד, בגלל ההאטה בהייטק ובמשק, עוד הרבה לפני הניסיון לשינוי במערכת המשפט. אבל זה לא משנה: יש ירידה והממשלה החדשה תצטרך להתמודד איתה
בחודש אפריל נרשם אמנם עודף אבל גירעון זה חישוב של 12 החודשים האחרונים - יוצאים חודשים עם 'עודפים חריגים' ונכנסים חודשים עם פחות הכנסות. הבעיה היא שזה כנראה יימשך
המספר היומי 
