באוצר נאלצים להודות: יהיה בור תקציבי של 16 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות
כבר לפני שלושה חודשים קראתם כאן בביזפורטל מספר פעמים (גם כאן) על כך שיש בעיה תקציבית, על כך שהתחזית לגירעון של 1% בשנה הקרובה לא ריאלית, על כך שמשרד האוצר לא לוקח בחשבון את הירידה בהכנסות ממסים מההאטה שכבר נמשכת שנה בהייטק וגם ההאטה בנדל"ן ועדיין מעריך בטעות שההכנסות השנה יהיו אותו דבר כמו בשנה שעברה, ולאחרונה גם הוספנו שהאוצר לא לוקח בחשבון את העובדה שחברה כמו צים כבר לא תכניס למדינה מס של 5.2 מיליארד שקל בשנה.
בקיצור, הרבה סיבות להאטה הכלכלית (אגב, כפי שכבר פירטנו - ההאטה בהייטק החלה כבר בתחילת השנה שעברה. זו לא אשמת הממשלה החדשה. אבל זה לא משנה, היא תצטרך להתמודד עם זה) וכעת במשרד האוצר נאלצים לאשר את הביקורת שקראתם כאן בביזפורטל ולהודות שיש בעיה, וזאת כאשר רק לפני שבוע עוד העריכו שם ש'זה שיש ירידות בארבעת החודשים הראשונים של השנה לא אומר שזה יהיה בהמשך'. הם טענו שיהיו חודשים טובים יותר בהמשך השנה שיכסו על זה. אבל הופס - עכשיו מתברר שזה כנראה לא יהיה נכון.
כעת גם הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג נאלצת להודות שהתחזיות שלהם היו אופטימיות מדי, וזו בעיה כי על סמך התחזיות הללו בונים את תקציב המדינה. באוצר צופים כעת הכנסות של 463.6 מיליארד שקל בשנת 2023, ירידה של 0.3% תוצר שהם 5.3 מיליארד שקל. בשנת 2024 הם צופים הכנסות של 487.2 מיליארד שקל, שהם 0.55% תוצר פחות מהתחזית הקודמת, או 10.9 מיליארד שקל פחות מהתכנון המקורי. במילים אחרות: כפי שהערכנו כאן לפני 3 חודשים - צפו לגירעון של יותר מ-1%, אולי אפילו 2.5-3%.
באוצר גם מורידים את תחזיות הצמיחה ל-2.7%, ירידה של 0.3% לעומת התחזית הקודמת. התחזית לשנה הבאה ירדה גם היא ב-0.1% לרמה של 3.1% (התחזית הקודמת מינואר שהציג האוצר לממשלה הייתה על 3% בשנה הקרובה ו-3.2% בשנה הבאה). זו עדיין צמיחה גבוהה יחסית לעולם המערבי המפותח (קרן המטבע העולמית צופה השנה צמיחה של 0.8% בגוש האירו ו-1.6% בארה"ב, ובשנה הבאה 1-4% ו-1.1% בהתאמה, אבל ירידה בצמיחה תתגלגל גם היא לבעיה בהכנסת המדינה.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלכלנית הראשית גם מעדכנת כלפי מעלה את תחזיות האינפלציה וצופה שזו תעמוד על 3.2% בסוף שנת 2023 (מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל לטווח של 1-3% בשנה), וצופה שבמהלך שנת 2024 האינפלציה תרד ל-2.9%, בחלק העליון של הטווח של בנק ישראל). וגם מזהירה שזה יוביל להעלאות ריבית נוספות מצד בנק ישראל. האינפלציה בחודש אפריל הפתיעה לרעה ונותרה יציבה על 5% אחרי שהמדד עלה ב-0.8%, פי 2 מצפי הכלכלנים.
ביחס לשאלה מתי החלה הירידה בהכנסות המדינה, הכלכלנית הראשית מסכימה שמדובר בסיפור שהחל כבר בשנת 2022, בתקופת הממשלה הקודמת, אבל זה לא משנה מתי זה התחיל, זה רק אומר שלא כל האשמה מוטלת על הממשלה הנוכחית: "שנת 2022 הסתיימה עם גביית מסים של 436.1 מיליארד שקל. קצב הגידול בהכנסות הלך ופחת במהלך השנה, עד שלקראת סופה נרשמו ירידות ריאליות בגבייה בהשוואה לחודשים המקבילים ב-2021, בעיקר עקב היחלשות הצריכה הפרטית, התפוגגות השפעת עליית מס הרכישה בנדל"ן והתקררות מגזר ההייטק כפי שהשתקפה בירידות בשוקי ההון, בירידה בפעילות קרנות הון סיכון בישראל ובפיטורים בענף בעולם. מגמה זו נמשכה גם ברבעון הראשון של שנת 2023".
"התרחיש לא לקוח בחשבון את השלכות הרפורמה המשפטית"
על פי הכלכלנית הראשית, הסיבות העיקריות הן "עליות הריבית ואי הוודאות בכלכלה העולמית וכן אי הוודאות במשק המקומי, בפרט סביב הרפורמה המשפטית, מוסיפות גם הן להאטה בהשקעות ומשפיעות על ענף ההייטק". ומה היא ממליצה לממשלה? להיזהר בהוצאות: "מרבית הסיכונים לתחזית הינם כלפי מטה וההסתברות להתממשותם גברה בעדכון זה, ולכן חשוב לשמור על מרחב פיסקלי שיאפשר התמודדות עם שינויים עתידיים בתחזית הצמיחה וההכנסות".- ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
הכלכלנית גם אומרת ש"התחזית בתרחיש הבסיס אינה לוקחת בחשבון את השלכות הרפורמה המשפטית במידה שזו תתממש" כיוון שהיא כבר הוציאה על כך נייר עמדה נפרד. "כיום שוררת אי וודאות במשק בנוגע לסוגיית הרפורמה במערכת המשפט. ככל שהרפורמה המשפטית תיתפס על ידי השוק כפוגעת בחוזק ובעצמאות מוסדות המדינה ובפרט במערכת המשפט ובאיזונים ובבלמים בין הרשויות, ומגבירה את חוסר הוודאות, הדבר צפוי לפגוע משמעותית בצמיחה ובפעילות הכלכלית במשק, ובפרט בהשקעות הזרות. יתרה מכך, במחקרים בספרות הכלכלית נמצא קשר חיובי, מובהק ובקנה מידה משמעותי בין חוזק ועצמאות מוסדות המדינה והאיזונים והבלמים לצמיחה הכלכלית, להיקף ההשקעות הפרטיות, ובפרט להיקף ההשקעות הזרות הישירות ועוד".
מאיפה המדינה תממן את הבור התקציבי? יו"ר האופוזיציה בכלל מבקש להגדיל אותו בעוד 10-12 מיליארד שקל
מאיפה המדינה תממן את הבור הזה זו כמובן שאלה טובה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בינתיים טומנים את הראש בחול ומקווים-מתפללים לנס. הם יצטרכו להתמודד עם הבעיה הזו ולנסות למצוא פתרונות, או לקצץ בהסכמים הקואליציוניים. זה כמובן ממש לא קל, יש שותפים שכל אחד רוצה לקבל את 'הנתח שלו בעוגה' אבל אם רוצים לדאוג לכלכלת ישראל - פשוט לא תהיה להם ברירה.
בכל מקרה, הבעיה במסים לא מפריעה ליו"ר האופוזיציה יאיר לפיד להמציא היום תוכנית אנטי כלכלית מוזרה משלו. לפיד מבקש להפחית את המע"מ ב-2%, כלומר ליצור עוד בור תקציבי של 10-12 מיליארד שקל. הוא כמובן יכסה את זה בהרבה אמירות על 'צמיחה' כביכול ממקורות אחרים אבל ברצינות לפיד? עכשיו? כשיש ירידה בהכנסות? כשהגירעון יגדל? זו אגב בדיוק הסיבה שאסור לבזבז סתם כשיש עודפים. צריך לשמור אותם לתקופות של ירידה בהכנסות. הירידה החלה כבר לפני שנה כשהוא היה ראש ממשלה, אבל מה אכפת לו לזרוק תוכניות מוזרות לאוויר? האחריות היום כבר לא עליו.
הגדלת קצבאות החרדים ללא קשר ליציאה לעבודה: "תוביל לפגיעה בהשתלבות של גברים חרדים בתעסוקה
ובחזרה לכלכנית הראשית, גרינברג מוסיפה כי "החלטות הממשלה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים אודות הגדלת קצבאות האברך והפעלת תכנית הסיוע במזון ללא מבחני מיצוי כושר השתכרות של משק הבית, צפויות להוביל לפגיעה בהשתלבותם של גברים חרדים בתעסוקה. ממחקר שנערך באגף הכלכלנית הראשית עולה שעוד טרם השינויים המוצעים, הכדאיות של אברך חרדי להצטרף לשוק העבודה הינה נמוכה יחסית. הגדלת קצבת האברך מגדילות את הקצבאות התחליפיות לעבודה ואת אובדן ההטבות בעת יציאה לעבודה, ועל כן מהוות תמריץ שלילי משמעותי נוסף לתעסוקה עוד מעבר למה שתואר במחקר. עוד עולה מהמחקר ששינויים בתמריצים הכספיים לעבודה בעשורים האחרונים מתואמים עם שיעור התעסוקה של הגברים החרדים".
- 23.מוטי 16/05/2023 17:51הגב לתגובה זולעצלנים ולטיקונים, כמו קומוניזם טוב!
- 22.אמנון 16/05/2023 17:47הגב לתגובה זוברווחה ופעילות לזקנים חילוניים והוא יקצץ את החילוניים בכלל. למה צריך אזרחים לא חרדים? החילוניים לא תורמים להגנה על המדינה כי הם לא מתפללים כל היום. בכלל אולי צריך להשאיר כאן רק את החרדים בלי כיפת ברזל ובלי צבא הגנה למדינה!
- 21.חיים 16/05/2023 17:27הגב לתגובה זוהאם זה רע או טוב שאין את זה? האם לממשלה כלשהי יש במה להתגאות בגביית מיסים על נדלן של 100 מיליארד כשכולם נאנקים? כל הכבוד לבנק ישראל ומשרד האוצר שהם חונקים את הנדלן, ועדיף לנו להשאר עם גרעון תקציבי מאשר למצוץ את טיפת הכסף האחרונה של הזוגות הצעירים ועוד לשמוח עם זה נקודה למחשבה
- 20.דרור 16/05/2023 16:36הגב לתגובה זוקיבלו קופה מלאה מליברמן . . שיהיה ברור הדרך שלהם מובילה לקטסטרופה טוטלית .
- 19.מנש 16/05/2023 15:36הגב לתגובה זורק כך יכנס כסף טוב לקופה
- 18.שלמה 16/05/2023 15:24הגב לתגובה זועל בדואים שלוקחים 53 מליארד מותר לכתוב או רק על חרדים ? איך עבוד פה ???
- דרור 16/05/2023 16:22הגב לתגובה זוזה מהפכה משטרית שמובילה את ישראל לקטסטרופה כלכלית חברתית וביטחונית . כולם לצאת לרחובות .
- 17.אהוד 16/05/2023 14:37הגב לתגובה זואם 16 מליארד שקל הולכים לבטלה , אבטלה ולימודי ליבה של גולדקנופ? חושב על הסבת מקצוע לישיבה- הכסף הגדול נמצא שם! א
- 16.מומו 16/05/2023 13:55הגב לתגובה זותנו עוד קצת לחברי הגועלציה לא מספיק נתתם תגדילו להם ל16.000.000 אולי ירגעו
- 15.גולדפינגר 16/05/2023 13:46הגב לתגובה זובור תקציבי של 16 מיליאדר יש, אבל 12 מיליארד לתקציבי ישבות וחרדים זה priceless
- תקציב הפנסיות לגמלאי צהל מגיל 42-67 הינו 7 מיליארד לשנה (ל"ת)אברמזון 16/05/2023 14:39הגב לתגובה זו
- מטורף צריך להפסיק עם זה (ל"ת)lol 16/05/2023 15:36
- 14.הדג מסריח מהראש 16/05/2023 13:44הגב לתגובה זוהבור יגדל ויהיה לקבר .הם באו לפוליטיקה לגנוב את הקופה . תפוס כפי יכולתך היא מטרת העל של המחבלים בשחור .
- 13.הורסים את העתיד של 16/05/2023 13:18הגב לתגובה זוהילדים שלכם ואתם מוחאים כפיים.
- 12.איפה העם . למה לא עושים בג"ץ ? גם אני רוצה תלושי מזון כ (ל"ת)פורטונה 16/05/2023 13:11הגב לתגובה זו
- 11.אברמזון 16/05/2023 13:08הגב לתגובה זוכיום תשלומי הריבית הינם 70 מיליארד בגלל עליית המדד והריבית הם יגיעו למאה מיליון בשנת 2024
- 10.תנו עוד לחרדים...תגדילו את ה"בור"...ממשלה כושלת (ל"ת)סטוקלה 16/05/2023 13:00הגב לתגובה זו
- 9.ניר חיון 16/05/2023 12:57הגב לתגובה זוזה לא ממשלה...זה קרקס
- 8.פחח 16/05/2023 12:45הגב לתגובה זוהדבר יגרום לנהירה שלהם לשוק העבודה + עליה בצמיחה ובהוצאה של האוכלוסיה לפיד צודק.
- 7.זה מה שבחרתם וזה היה כתוב על הקיר ! (ל"ת)האמיתי 16/05/2023 12:42הגב לתגובה זו
- 6.סמוטריץ עלוב וזה שהכריז על ביבי שקרן בן שקרן האחד 16/05/2023 12:38הגב לתגובה זוסמוטריץ עלוב וזה שהכריז על ביבי שקרן בן שקרן האחד שקרן בן שקרן שמבין השני הממליץ על השקרן בן שקרן איש כלומניק פוליטי שי חוב את המדינה לתהום. אבל לא זה יעצר בקשה אבל בקרוב מאד
- 5.קודם לימודי ליבה ללפיד. בגרות קודם. חחחח 16/05/2023 12:38הגב לתגובה זוקודם לימודי ליבה ללפיד. בגרות קודם. חחחח
- 4.פנו את מקומכם לחכמים ממכם! (ל"ת)חיים 16/05/2023 12:34הגב לתגובה זו
- 3.ראיתן 16/05/2023 12:34הגב לתגובה זוהפכתם לרפובליקת בננות מדינה עשירה ואזרחים עניים
- 2.אין מה להוסיף ההצלחות של סמוטריץ הכישלונות שלנו 16/05/2023 12:32הגב לתגובה זואין מה להוסיף ההצלחות של סמוטריץ הכישלונות שלנו
- 1.יש לנו את השם. שהוא ישלם (ל"ת)16/05/2023 12:31הגב לתגובה זו
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
.jpg)
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
