כבר לפני שלושה חודשים קראתם כאן בביזפורטל מספר פעמים (גם כאן) על כך שיש בעיה תקציבית, על כך שהתחזית לגירעון של 1% בשנה הקרובה לא ריאלית, על כך שמשרד האוצר לא לוקח בחשבון את הירידה בהכנסות ממסים מההאטה שכבר נמשכת שנה בהייטק וגם ההאטה בנדל"ן ועדיין מעריך בטעות שההכנסות השנה יהיו אותו דבר כמו בשנה שעברה, ולאחרונה גם הוספנו שהאוצר לא לוקח בחשבון את העובדה שחברה כמו צים כבר לא תכניס למדינה מס של 5.2 מיליארד שקל בשנה.

בקיצור, הרבה סיבות להאטה הכלכלית (אגב, כפי שכבר פירטנו - ההאטה בהייטק החלה כבר בתחילת השנה שעברה. זו לא אשמת הממשלה החדשה. אבל זה לא משנה, היא תצטרך להתמודד עם זה) וכעת במשרד האוצר נאלצים לאשר את הביקורת שקראתם כאן בביזפורטל ולהודות שיש בעיה, וזאת כאשר רק לפני שבוע עוד העריכו שם ש'זה שיש ירידות בארבעת החודשים הראשונים של השנה לא אומר שזה יהיה בהמשך'. הם טענו שיהיו חודשים טובים יותר בהמשך השנה שיכסו על זה. אבל הופס - עכשיו מתברר שזה כנראה לא יהיה נכון.

כעת גם הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג נאלצת להודות שהתחזיות שלהם היו אופטימיות מדי, וזו בעיה כי על סמך התחזיות הללו בונים את תקציב המדינה. באוצר צופים כעת הכנסות של 463.6 מיליארד שקל בשנת 2023, ירידה של 0.3% תוצר שהם 5.3 מיליארד שקל. בשנת 2024 הם צופים הכנסות של 487.2 מיליארד שקל, שהם 0.55% תוצר פחות מהתחזית הקודמת, או 10.9 מיליארד שקל פחות מהתכנון המקורי. במילים אחרות: כפי שהערכנו כאן לפני 3 חודשים - צפו לגירעון של יותר מ-1%, אולי אפילו 2.5-3%. 

באוצר גם מורידים את תחזיות הצמיחה ל-2.7%, ירידה של 0.3% לעומת התחזית הקודמת. התחזית לשנה הבאה ירדה גם היא ב-0.1% לרמה של 3.1% (התחזית הקודמת מינואר שהציג האוצר לממשלה הייתה על 3% בשנה הקרובה ו-3.2% בשנה הבאה). זו עדיין צמיחה גבוהה יחסית לעולם המערבי המפותח (קרן המטבע העולמית צופה השנה צמיחה של 0.8% בגוש האירו ו-1.6% בארה"ב, ובשנה הבאה 1-4% ו-1.1% בהתאמה, אבל ירידה בצמיחה תתגלגל גם היא לבעיה בהכנסת המדינה.

• הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
• הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הכלכלנית הראשית גם מעדכנת כלפי מעלה את תחזיות האינפלציה וצופה שזו תעמוד על 3.2% בסוף שנת 2023 (מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל לטווח של 1-3% בשנה), וצופה שבמהלך שנת 2024 האינפלציה תרד ל-2.9%, בחלק העליון של הטווח של בנק ישראל). וגם מזהירה שזה יוביל להעלאות ריבית נוספות מצד בנק ישראל. האינפלציה בחודש אפריל הפתיעה לרעה ונותרה יציבה על 5% אחרי שהמדד עלה ב-0.8%, פי 2 מצפי הכלכלנים.

ביחס לשאלה מתי החלה הירידה בהכנסות המדינה, הכלכלנית הראשית מסכימה שמדובר בסיפור שהחל כבר בשנת 2022, בתקופת הממשלה הקודמת, אבל זה לא משנה מתי זה התחיל, זה רק אומר שלא כל האשמה מוטלת על הממשלה הנוכחית: "שנת 2022 הסתיימה עם גביית מסים של 436.1 מיליארד שקל. קצב הגידול בהכנסות הלך ופחת במהלך השנה, עד שלקראת סופה נרשמו ירידות ריאליות בגבייה בהשוואה לחודשים המקבילים ב-2021, בעיקר עקב היחלשות הצריכה הפרטית, התפוגגות השפעת עליית מס הרכישה בנדל"ן והתקררות מגזר ההייטק כפי שהשתקפה בירידות בשוקי ההון, בירידה בפעילות קרנות הון סיכון בישראל ובפיטורים בענף בעולם. מגמה זו נמשכה גם ברבעון הראשון של שנת 2023".

 

"התרחיש לא לקוח בחשבון את השלכות הרפורמה המשפטית"

על פי הכלכלנית הראשית, הסיבות העיקריות הן "עליות הריבית ואי הוודאות בכלכלה העולמית וכן אי הוודאות במשק המקומי, בפרט סביב הרפורמה המשפטית, מוסיפות גם הן להאטה בהשקעות ומשפיעות על ענף ההייטק". ומה היא ממליצה לממשלה? להיזהר בהוצאות: "מרבית הסיכונים לתחזית הינם כלפי מטה וההסתברות להתממשותם גברה בעדכון זה, ולכן חשוב לשמור על מרחב פיסקלי שיאפשר התמודדות עם שינויים עתידיים בתחזית הצמיחה וההכנסות".

• מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
• קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

הכלכלנית גם אומרת ש"התחזית בתרחיש הבסיס אינה לוקחת בחשבון את השלכות הרפורמה המשפטית במידה שזו תתממש" כיוון שהיא כבר הוציאה על כך נייר עמדה נפרד. "כיום שוררת אי וודאות במשק בנוגע לסוגיית הרפורמה במערכת המשפט. ככל שהרפורמה המשפטית תיתפס על ידי השוק כפוגעת בחוזק ובעצמאות מוסדות המדינה ובפרט במערכת המשפט ובאיזונים ובבלמים בין הרשויות, ומגבירה את חוסר הוודאות, הדבר צפוי לפגוע משמעותית בצמיחה ובפעילות הכלכלית במשק, ובפרט בהשקעות הזרות. יתרה מכך, במחקרים בספרות הכלכלית נמצא קשר חיובי, מובהק ובקנה מידה משמעותי בין חוזק ועצמאות מוסדות המדינה והאיזונים והבלמים לצמיחה הכלכלית, להיקף ההשקעות הפרטיות, ובפרט להיקף ההשקעות הזרות הישירות ועוד".

 

מאיפה המדינה תממן את הבור התקציבי? יו"ר האופוזיציה בכלל מבקש להגדיל אותו בעוד 10-12 מיליארד שקל

מאיפה המדינה תממן את הבור הזה זו כמובן שאלה טובה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בינתיים טומנים את הראש בחול ומקווים-מתפללים לנס. הם יצטרכו להתמודד עם הבעיה הזו ולנסות למצוא פתרונות, או לקצץ בהסכמים הקואליציוניים. זה כמובן ממש לא קל, יש שותפים שכל אחד רוצה לקבל את 'הנתח שלו בעוגה' אבל אם רוצים לדאוג לכלכלת ישראל - פשוט לא תהיה להם ברירה.

בכל מקרה, הבעיה במסים לא מפריעה ליו"ר האופוזיציה יאיר לפיד להמציא היום תוכנית אנטי כלכלית מוזרה משלו. לפיד מבקש להפחית את המע"מ ב-2%, כלומר ליצור עוד בור תקציבי של 10-12 מיליארד שקל. הוא כמובן יכסה את זה בהרבה אמירות על 'צמיחה' כביכול ממקורות אחרים אבל ברצינות לפיד? עכשיו? כשיש ירידה בהכנסות? כשהגירעון יגדל? זו אגב בדיוק הסיבה שאסור לבזבז סתם כשיש עודפים. צריך לשמור אותם לתקופות של ירידה בהכנסות. הירידה החלה כבר לפני שנה כשהוא היה ראש ממשלה, אבל מה אכפת לו לזרוק תוכניות מוזרות לאוויר? האחריות היום כבר לא עליו. 

 

הגדלת קצבאות החרדים ללא קשר ליציאה לעבודה: "תוביל לפגיעה בהשתלבות של גברים חרדים בתעסוקה

ובחזרה לכלכנית הראשית, גרינברג מוסיפה כי "החלטות הממשלה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים אודות הגדלת קצבאות האברך והפעלת תכנית הסיוע במזון ללא מבחני מיצוי כושר השתכרות של משק הבית, צפויות להוביל לפגיעה בהשתלבותם של גברים חרדים בתעסוקה. ממחקר שנערך באגף הכלכלנית הראשית עולה שעוד טרם השינויים המוצעים, הכדאיות של אברך חרדי להצטרף לשוק העבודה הינה נמוכה יחסית. הגדלת קצבת האברך מגדילות את הקצבאות התחליפיות לעבודה ואת אובדן ההטבות בעת יציאה לעבודה, ועל כן מהוות תמריץ שלילי משמעותי נוסף לתעסוקה עוד מעבר למה שתואר במחקר. עוד עולה מהמחקר ששינויים בתמריצים הכספיים לעבודה בעשורים האחרונים מתואמים עם שיעור התעסוקה של הגברים החרדים".