בשנה האחרונה היה עודף תקציבי - אבל זה יהיה קשה יותר בשנה הקרובה
הממשלה סיימה את 2022 בעודף תקציבי של 0.6%, שהם 9.8 מיליארד שקל, כך על פי נתוני החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג. כאשר לוקחים בחשבון גם את הרשויות המקומיות מדובר על עודף נמוך יותר של 0.1%. המיקום ביחס לעולם הוא טוב מאוד - רק אצל 10% מהמדינות המפותחות העודף הציבורי גבוה יותר מאשר בישראל, בהחלט ציון טוב לכלכלה הישראלית.
רק שהשאלה החשובה היא "מאיפה הגיע הכסף הזה?" באוצר מסבירים: "בשלוש השנים האחרונות חל קיטון עקבי בגירעון הציבורי בישראל ביחס למדינות המפותחות בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות ממסים, קיטון בהוצאות הקורונה וכן צמיחת המשק" - כלומר בשנת 2022 היה לממשלה 'קל יותר' לא להיות בגירעון כי נכנסו מחו"ל השקעות עצומות שלא היה להן לאן ללכת (הריבית בעולם הייתה אפסית) וחיפשו השקעות 'מסוכנות' יותר.
על אלו כספים מדובר? קרנות הפנסיה האמריקאיות השקיעו בישראל בשלוש השנים האחרונות 30 מיליארד דולר מעל הצפי. מבחינת המדינה זו הייתה מתנה - היא קיבלה 15 מיליארד דולר של מסים. "זו לא חכמה להיות שר אוצר בתקופה של אביגדור ליברמן או ישראל כץ ולהגיע לאפס גירעון כשנכנס לפה כל כך הרבה כסף. יהיה הרבה יותר קשה לסמוטריץ' לעשות את זה כשהכסף יוצא מישראל" אומר לביזפורטל ד"ר עדו קאליר ראש ההתמחות ניהול סיכונים בקריה האקדמית אונו.
לדבריו, "אנחנו נחווה בישראל ירידה בהשקעות הזרות. ירידה כזאת הייתה צפויה גם בלי קשר לממשלה החדשה. הסיבה היא שקרנות הפנסיה בארה"ב לא צריכות יותר השקעות מסוכנות. כשהריבית היתה מאוד מאוד נמוכה הם הלכו למקומות מסוכנים - מניות, קרנות הון סיכון וגם מחוץ לארה"ב. אם תחפש מאיפה מגיע הכסף של קרנות ההון סיכון ובכלל הזרמות הכספים לשוק הישראלי, תראה שזה הקרנות האלו ועכשיו הכסף הזה נעלם. הוא נעלם כי קרנות הפנסיה משקיעות באג"ח אמריקאי ומקבלים 4-5%. אז אם הן מקבלות 5% ובאג"ח קונצרני אפילו אפשר יותר, זה בהחלט מספיק להן. מה הן צריכות השקעות אצלנו? ככה הן גם מורידות את הסיכון. ישראל היא חלק מאוד קטן מהאלוקציה שלהן - אבל מבחינת השוק הישראלי הקטן זה המון כסף".
ובחזרה לדוח של משרד האוצר, שיעור הביצוע הממוצע של הוצאות הממשלה בשנים עם מסגרת תקציב המשכי (שנה שבה לא אושר תקציב מדינה) קטן ב-1.4% לעומת שנים עם תקציב מאושר. ההשפעה המצמצמת של מסגרת התקציב ההמשכי במחצית הראשונה של השנה גבוהה יותר מהמחצית השנייה.
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "שנת 2022 המשיכה את מגמת התאוששות של המשק הישראלי. צמיחת התוצר בשנת 2022 הייתה מעל ל-6%, תמונת ההכנסות ממסים הייתה גבוהה ביותר ולכן למרות שהוצאות ממשלה היו משמעותיות ועמדו על כ- 459 מיליארדי ש"ח (כולל קורונה) השנה הסתימה בעודף. אני מודה לחטיבת מקרו ותקציב בחשב הכללי אשר לאורך כל השנה מייצרת תמונה אמינה ומליאה של הכנסות, הוצאות והגרעון הממשלתי תוך ביצוע ניתוחים כלכליים וסטטיסטיים מתקדמים".
סגן בכיר לחשב הכללי, ליאור דוד-פור: "הדוח השנתי מצטרף לשורת צעדים להגברת השקיפות בביצוע התקציב ואף כולל לוח מחוונים לביצוע התקציב, ההכנסות והגירעון שיפורסם מידי חודש וזאת כדי להנגיש ולהעמיק את יכולת ניתוח המידע".
נחזור ונזכיר - אפשר היה לסיים את שנת 2022 בעודף תקציבי הרבה יותר גבוה - אבל משרדי הממשלה מרשים לעצמם לחגוג בחודשים האחרונים של השנה (כל שנה) וכך התאדו להם עוד עשרות מיליארדי שקלים (20-30 מיליארד) שהיו יכולים להביא לעודף תקציבי גבוה פי שלושה מזה שהיה בפועל. זה חבל, כי זה אומר שהמדינה לא חסכה כסף שהיא הייתה יכולה - וצריכה - לחסוך - לזמנים קשים יותר:
- 3.תנו ליריבלוין להרוס 07/02/2023 12:40הגב לתגובה זוזו רק ההתחלה.
- 2."שקרן בן שקרן " 07/02/2023 12:16הגב לתגובה זוב- 25.1.2023 אמר " כלכלה מצויינת מהטובות בעולם " .
- 1.לדעתי 07/02/2023 11:53הגב לתגובה זוהם ימשיכו להשקיע בתעשיה הישראלית.וזה ישמר ויגדיל את מקומות העבודה.וכך נמשיך לשמור על המעגל החיובי של הכלכלה הישראלית.נקודת המפתח זה החדשנות של התעשיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
מילואימניקים יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.
בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.
הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםקריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ
בבאר שבע
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.
אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.
התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.
"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"
עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".
- דלק נכסים רכשה קרקע למרכז מסחרי בדימונה ב-20 מיליון שקל
- המדינה חילקה 49 קרקעות לבניית צמוד קרקע בדימונה. כמה זה עלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".
