שקל כסף מטבע
צילום: Image by Ri Butov from Pixabay

בשנה האחרונה היה עודף תקציבי - אבל זה יהיה קשה יותר בשנה הקרובה

שנת 2022 הסתיימה בעודף תקציבי של 0.6%, שהם 9.8 מיליארד שקל (צריך לומר רק - משרדי הממשלה בזבזו בסוף השנה), אבל בשנת 2023 קרנות הפנסיה האמריקאיות מקבלות תשואה של 5% באג"ח האמריקאי וכבר לא יזרמו לפה 30 מיליארד דולר ב-3 שנים (15 מיליארד דולר מס הכנסה למדינה) - אז לממשלה החדשה יהיה הרבה יותר קשה לא להיות בגירעון
נתנאל אריאל | (3)

הממשלה סיימה את 2022 בעודף תקציבי של 0.6%, שהם 9.8 מיליארד שקל, כך על פי נתוני החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג. כאשר לוקחים בחשבון גם את הרשויות המקומיות מדובר על עודף נמוך יותר של 0.1%. המיקום ביחס לעולם הוא טוב מאוד - רק אצל 10% מהמדינות המפותחות העודף הציבורי גבוה יותר מאשר בישראל, בהחלט ציון טוב לכלכלה הישראלית. רק שהשאלה החשובה היא "מאיפה הגיע הכסף הזה?" באוצר מסבירים: "בשלוש השנים האחרונות חל קיטון עקבי בגירעון הציבורי בישראל ביחס למדינות המפותחות בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות ממסים, קיטון בהוצאות הקורונה וכן צמיחת המשק" - כלומר בשנת 2022 היה לממשלה 'קל יותר' לא להיות בגירעון כי נכנסו מחו"ל השקעות עצומות שלא היה להן לאן ללכת (הריבית בעולם הייתה אפסית) וחיפשו השקעות 'מסוכנות' יותר. על אלו כספים מדובר? קרנות הפנסיה האמריקאיות השקיעו בישראל בשלוש השנים האחרונות 30 מיליארד דולר מעל הצפי. מבחינת המדינה זו הייתה מתנה - היא קיבלה 15 מיליארד דולר של מסים. "זו לא חכמה להיות שר אוצר בתקופה של אביגדור ליברמן או ישראל כץ ולהגיע לאפס גירעון כשנכנס לפה כל כך הרבה כסף. יהיה הרבה יותר קשה לסמוטריץ' לעשות את זה כשהכסף יוצא מישראל" אומר לביזפורטל ד"ר עדו קאליר ראש ההתמחות ניהול סיכונים בקריה האקדמית אונו. לדבריו, "אנחנו נחווה בישראל ירידה בהשקעות הזרות. ירידה כזאת הייתה צפויה גם בלי קשר לממשלה החדשה. הסיבה היא שקרנות הפנסיה בארה"ב לא צריכות יותר השקעות מסוכנות. כשהריבית היתה מאוד מאוד נמוכה הם הלכו למקומות מסוכנים - מניות, קרנות הון סיכון וגם מחוץ לארה"ב. אם תחפש מאיפה מגיע הכסף של קרנות ההון סיכון ובכלל הזרמות הכספים לשוק הישראלי, תראה שזה הקרנות האלו ועכשיו הכסף הזה נעלם. הוא נעלם כי קרנות הפנסיה משקיעות באג"ח אמריקאי ומקבלים 4-5%. אז אם הן מקבלות 5% ובאג"ח קונצרני אפילו אפשר יותר, זה בהחלט מספיק להן. מה הן צריכות השקעות אצלנו? ככה הן גם מורידות את הסיכון. ישראל היא חלק מאוד קטן מהאלוקציה שלהן - אבל מבחינת השוק הישראלי הקטן זה המון כסף". ובחזרה לדוח של משרד האוצר, שיעור הביצוע הממוצע של הוצאות הממשלה בשנים עם מסגרת תקציב המשכי (שנה שבה לא אושר תקציב מדינה) קטן ב-1.4% לעומת שנים עם תקציב מאושר. ההשפעה המצמצמת של מסגרת התקציב ההמשכי במחצית הראשונה של השנה גבוהה יותר מהמחצית השנייה. החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "שנת 2022 המשיכה את מגמת התאוששות של המשק הישראלי. צמיחת התוצר בשנת 2022 הייתה מעל ל-6%, תמונת ההכנסות ממסים הייתה גבוהה ביותר ולכן למרות שהוצאות ממשלה היו משמעותיות ועמדו על כ- 459 מיליארדי ש"ח (כולל קורונה) השנה הסתימה בעודף. אני מודה לחטיבת מקרו ותקציב בחשב הכללי אשר לאורך כל השנה מייצרת תמונה אמינה ומליאה של הכנסות, הוצאות והגרעון הממשלתי תוך ביצוע ניתוחים כלכליים וסטטיסטיים מתקדמים".   סגן בכיר לחשב הכללי, ליאור דוד-פור: "הדוח השנתי מצטרף לשורת צעדים להגברת השקיפות בביצוע התקציב ואף כולל לוח מחוונים לביצוע התקציב, ההכנסות והגירעון שיפורסם מידי חודש וזאת כדי להנגיש ולהעמיק את יכולת ניתוח המידע". נחזור ונזכיר - אפשר היה לסיים את שנת 2022 בעודף תקציבי הרבה יותר גבוה - אבל משרדי הממשלה מרשים לעצמם לחגוג בחודשים האחרונים של השנה (כל שנה) וכך התאדו להם עוד עשרות מיליארדי שקלים (20-30 מיליארד) שהיו יכולים להביא לעודף תקציבי גבוה פי שלושה מזה שהיה בפועל. זה חבל, כי זה אומר שהמדינה לא חסכה כסף שהיא הייתה יכולה - וצריכה - לחסוך - לזמנים קשים יותר:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תנו ליריבלוין להרוס 07/02/2023 12:40
    הגב לתגובה זו
    זו רק ההתחלה.
  • 2.
    "שקרן בן שקרן " 07/02/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
    ב- 25.1.2023 אמר " כלכלה מצויינת מהטובות בעולם " .
  • 1.
    לדעתי 07/02/2023 11:53
    הגב לתגובה זו
    הם ימשיכו להשקיע בתעשיה הישראלית.וזה ישמר ויגדיל את מקומות העבודה.וכך נמשיך לשמור על המעגל החיובי של הכלכלה הישראלית.נקודת המפתח זה החדשנות של התעשיה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.