כך עולה מנתוני פברואר לגבי תקציב המדינה שפרסם משרד האוצר. הזינוק בהכנסות המדינה נובע בעיקר מעלייה במסים ישירים, שהסתכמו ב-64.9 מיליארד שקל – עלייה של 41.5% לעומת השנה שעברה. גם המסים העקיפים עלו, אך בקצב מתון יותר – עלייה של 12.4% שהביאה את הכנסותיהם
ל-34.7 מיליארד שקל. בפברואר עצמו נרשם גירעון חודשי של 6.1 מיליארד שקל, ואילו מתחילת השנה הוא מסתכם ב-13.6 מיליארד שקל
משרד האוצר פרסם את הצעת התקציב, שכוללת הרבה תוכניות לקיצוצים שמרדים השונים, שעלולים להוביל לפגיעה קשה באזרחים, ולהעלאת מסים ויוקר המחיה. בין השאר, מתוכנן קיצוץ בתקציב התחבורה הציבורית ב-37 מיליון שקל, וקיצוץ בהיקף דומה במשרד החינוך
?מתחילת השנה הנוכחית הסתכם הגירעון המצטבר של המדינה בכ-165.8 מיליארד שקל. הוצאות הממשלה מתחילת השנה עלו בכ-31.2% לעומת השנה הקודמת, בעוד שההכנסות ממסים גדלו רק ב-5.7%
המכתב ששלח אתמול יוגב גרדוס לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', אמנם נתפס כחריג אך לא הפתיע כמעט אף אחד; באוצר מביעים כבר תקופה ארוכה חשש מהבחירה שלא להתחיל בדינוי התקציב, החלטה שעשויה להיות לה השלכות שליליות על "משק והשווקים הפיננסיים"
לעומת 6.4 מיליארד שקל בחודש המקביל ב-2023. מנגד, ההכנסות של המדינה עלו ב-11.7%. ההכנסות ממסים ירדו בחודש שעבר ל-35.3 מיליארד שקל, לעומת 42.9 מיליארד שקל במאי
מלחמת חברות ברזל הביאה להוצאה נוספת של כ-25 מיליארד שקל במהלך 2023. כך עולה מדו"ח שפרסם משרד האוצר על ביצועי התקציב בשנה שעברה; ההוצאה על חינוך עלתה בכ-15% והגיעה לכ-84 מיליארד שקל
