ההצבעה על תקציב המדינה בחמישי - נתניהו יכריע האם חוק הגיוס יידחה
על רקע לחצים פוליטיים גוברים, ממשלת ישראל עומדת השבוע בפני הכרעות בנוגע לחוק הגיוס ותקציב המדינה לשנת 2025. הקואליציה בראשות בנימין נתניהו נדרשת להחליט על המשך דרכה מול האתגרים הפנימיים בממשלה – כשברקע לחץ כבד מצד הסיעות החרדיות לאשר את חוק הגיוס, המאפשר דחיית גיוס לצעירים חרדים, ומצד שני, הצורך באישור התקציב עד יום חמישי הקרוב כדי למנוע משבר קואליציוני או אפילו בחירות מוקדמות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לכנס את השרים כמתוכנן, ביום חמישי, כדי להצביע על חוק התקציב ועל חוק ההסדרים, בלי לאשר את חוק הגיוס. לא בטוח שהסיעות החרדיות יסכימו לכך, אבל נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' מסבירים כי תקציב המדינה חייב לעבור במועדו כשהשניים אמרו לשרים כי הם מצפים מהם להבין את גודל השעה ולהירתם לעניין.
ההצבעה על התקציב ביום חמישי הקרוב צפויה להיות רגע מכריע עבור הממשלה. אם יאושר התקציב, הדבר יבטיח את המשך תפקודה של הממשלה ויאפשר ליישם תכניות כלכליות חשובות לשנת 2025. תקציב המדינה כולל מגוון תוכניות לפיתוח התשתיות, מערכות הרווחה, והבריאות – ועיכוב באישורו עלול להוביל לעיכובים ביישומן של תכניות אלו. כעת, ראש הממשלה נתניהו נמצא תחת לחץ למצוא פשרה שתאפשר להעביר את התקציב מבלי לגרום למשבר פוליטי נוסף. כל זאת, תוך שהוא מנסה לאזן בין דרישות שותפיו החרדיים לבין הצורך הדחוף ביציבות כלכלית ופוליטית.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'; קרדיט: דוברות משרד האוצר
הדרישות החרדיות והאולטימטום
הסיעות החרדיות, ובראשן מפלגות יהדות התורה וש"ס, הביעו דרישה חד-משמעית להעביר את חוק הגיוס לפני ההצבעה על התקציב. עבורן, מדובר במאבק עקרוני לשימור אורח החיים החרדי והגנה על הציבור החרדי מפני גיוס חובה, שלדבריהן פוגע בתרבות הקהילה. בנוסף, החרדים הציבו אולטימטום ולפיו אם לא יעבור החוק, הם עלולים להצביע נגד התקציב. מצב זה מציב את נתניהו במצב מורכב, שבו עליו לאזן בין הדרישות החרדיות לבין הצורך באישור התקציב לשם יציבות ממשלתית וכלכלית. למרות הלחץ מצד החרדים, נתניהו טרם הכריע סופית לגבי דחיית חוק הגיוס. עם זאת, ישנה נטייה בקרב הקואליציה, ובינהם, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', להימנע מקשירת סוגיות התקציב לחוק הגיוס. סמוטריץ' הבהיר כי התקציב חייב לעבור במועדו כדי למנוע זעזועים כלכליים שעלולים להחמיר בתקופה הרגישה מבחינה ביטחונית. הוא ציין כי אי-ודאות כלכלית עלולה לערער את אמון השוק, ולפגוע בתפקוד הכלכלי של ישראל. לדברי סמוטריץ', המשק זקוק ליציבות, ואי-אישור התקציב במועדו עלול לפגוע בכך.קולות חלוקים בקואליציה
במקביל, נשמעו קולות נוספים בקואליציה, בהם חברי מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר, אשר תומכים בעמדת החרדים. הם טוענים כי יש לחזק את מעמד הציבור החרדי ולשמר את תרבותו, כולל פטור משירות צבאי. מנגד, שרים נוספים בקואליציה סבורים כי יש לשמור על הפרדה בין חוק הגיוס לבין התקציב ולא לערבב ביניהם. במצב שבו תתקבל החלטה לדחות את חוק הגיוס לפחות לעת עתה, ניתן יהיה להעביר את תקציב המדינה, אך המחלוקת סביב החוק אינה צפויה להיעלם. הדרישות של החרדים וההסכמה בקרב גורמים בקואליציה להצביע בעד התקציב מבלי לערב את חוק הגיוס מייצרות תחושות מעורבות בממשלה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
מדד המחירים לצרכן CPIמחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?
מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.
מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד!
הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.
בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.
מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).
- מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.
