בינימין נתניהו
צילום: עמוס בן גרשום, לעמ

ההצבעה על תקציב המדינה בחמישי - נתניהו יכריע האם חוק הגיוס יידחה

ראש הממשלה ניצב בפני ההכרעה בנוגע לדחיית ההצבעה על חוק הגיוס לפני ישיבת התקציב ביום חמישי
אביחי טדסה |

על רקע לחצים פוליטיים גוברים, ממשלת ישראל עומדת השבוע בפני הכרעות בנוגע לחוק הגיוס ותקציב המדינה לשנת 2025. הקואליציה בראשות בנימין נתניהו נדרשת להחליט על המשך דרכה מול האתגרים הפנימיים בממשלה – כשברקע לחץ כבד מצד הסיעות החרדיות לאשר את חוק הגיוס, המאפשר דחיית גיוס לצעירים חרדים, ומצד שני, הצורך באישור התקציב עד יום חמישי הקרוב כדי למנוע משבר קואליציוני או אפילו בחירות מוקדמות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לכנס את השרים כמתוכנן, ביום חמישי, כדי להצביע על חוק התקציב ועל חוק ההסדרים, בלי לאשר את חוק הגיוס. לא בטוח שהסיעות החרדיות יסכימו לכך, אבל נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' מסבירים כי תקציב המדינה חייב לעבור במועדו כשהשניים אמרו לשרים כי הם מצפים מהם להבין את גודל השעה ולהירתם לעניין.

ההצבעה על התקציב ביום חמישי הקרוב צפויה להיות רגע מכריע עבור הממשלה. אם יאושר התקציב, הדבר יבטיח את המשך תפקודה של הממשלה ויאפשר ליישם תכניות כלכליות חשובות לשנת 2025. תקציב המדינה כולל מגוון תוכניות לפיתוח התשתיות, מערכות הרווחה, והבריאות – ועיכוב באישורו עלול להוביל לעיכובים ביישומן של תכניות אלו. כעת, ראש הממשלה נתניהו נמצא תחת לחץ למצוא פשרה שתאפשר להעביר את התקציב מבלי לגרום למשבר פוליטי נוסף. כל זאת, תוך שהוא מנסה לאזן בין דרישות שותפיו החרדיים לבין הצורך הדחוף ביציבות כלכלית ופוליטית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'; קרדיט:דוברות משרד האוצרשר האוצר בצלאל סמוטריץ'; קרדיט: דוברות משרד האוצר​

 

הדרישות החרדיות והאולטימטום

הסיעות החרדיות, ובראשן מפלגות יהדות התורה וש"ס, הביעו דרישה חד-משמעית להעביר את חוק הגיוס לפני ההצבעה על התקציב. עבורן, מדובר במאבק עקרוני לשימור אורח החיים החרדי והגנה על הציבור החרדי מפני גיוס חובה, שלדבריהן פוגע בתרבות הקהילה. בנוסף, החרדים הציבו אולטימטום ולפיו אם לא יעבור החוק, הם עלולים להצביע נגד התקציב. מצב זה מציב את נתניהו במצב מורכב, שבו עליו לאזן בין הדרישות החרדיות לבין הצורך באישור התקציב לשם יציבות ממשלתית וכלכלית.

למרות הלחץ מצד החרדים, נתניהו טרם הכריע סופית לגבי דחיית חוק הגיוס. עם זאת, ישנה נטייה בקרב הקואליציה, ובינהם, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', להימנע מקשירת סוגיות התקציב לחוק הגיוס. סמוטריץ' הבהיר כי התקציב חייב לעבור במועדו כדי למנוע זעזועים כלכליים שעלולים להחמיר בתקופה הרגישה מבחינה ביטחונית. הוא ציין כי אי-ודאות כלכלית עלולה לערער את אמון השוק, ולפגוע בתפקוד הכלכלי של ישראל. לדברי סמוטריץ', המשק זקוק ליציבות, ואי-אישור התקציב במועדו עלול לפגוע בכך.

קולות חלוקים בקואליציה

במקביל, נשמעו קולות נוספים בקואליציה, בהם חברי מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר, אשר תומכים בעמדת החרדים. הם טוענים כי יש לחזק את מעמד הציבור החרדי ולשמר את תרבותו, כולל פטור משירות צבאי. מנגד, שרים נוספים בקואליציה סבורים כי יש לשמור על הפרדה בין חוק הגיוס לבין התקציב ולא לערבב ביניהם.

קיראו עוד ב"בארץ"

במצב שבו תתקבל החלטה לדחות את חוק הגיוס לפחות לעת עתה, ניתן יהיה להעביר את תקציב המדינה, אך המחלוקת סביב החוק אינה צפויה להיעלם. הדרישות של החרדים וההסכמה בקרב גורמים בקואליציה להצביע בעד התקציב מבלי לערב את חוק הגיוס מייצרות תחושות מעורבות בממשלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".