האוצר שמעלה אבק: משחקי המחשב שגדלנו עליהם נמכרים היום במאות אלפי דולרים

כמה הייתם משלמים היום על המשחק שהעסיק אתכם שעות ארוכות בילדותכם, זה שהייתם יושבים מולו עד אמצע הלילה בניסיון לשבור עוד שיא? קשה לתמחר אהבה ישנה, וזאת הסיבה שמשחקי מחשב נוסטלגיים שפעם עלו כמה עשרות דולרים ונמכרו כמעט בכל חנות, נמכרים היום בסכומים הרבה יותר גבוהים. משחקים ישנים משנות ה-80 וה-90, בעיקר עותקים סגורים שנשארו באריזה המקורית, נמכרו בעשרות אלפי דולרים ובחלק מהמקרים גם במאות אלפי דולרים.

סופר מריו נמכר פעם בכ-60 דולר והגיע ב-2021 לכ-1.5 מיליון דולר בעותק סגור. טומב ריידר נמכר בשנת 1996 בכ-50 עד 60 דולר, והיום עותקים רגילים שלו יכולים להגיע למאות דולרים, ובחלק מהמקרים גם לכמה אלפי דולרים בקרב אספנים. משחקי הפוקימון הראשונים של גיים בוי נמכרו בשנות ה-90 בדרך כלל בכ-30 עד 40 דולר. היום עותקים סגורים שנשמרו באריזה המקורית יכולים להגיע לאלפי דולרים, ובחלק מהמקרים גם לעשרות אלפי דולרים. היו גם עותקים נדירים שנמכרו ביותר מ-80 אלף דולר במכירות פומביות.

חלק מהקונים הם אספנים, אבל יש גם אנשים שפשוט גדלו על המשחקים האלה ומוכנים לשלם לא מעט בשביל משחק שהם מתגעגעים אליו מהילדות. משחקים שפעם היו זרוקים ליד הטלוויזיה או בתוך מגירה בבית, הפכו עם הזמן לפריטים נדירים יותר, במיוחד אם הם נשארו סגורים במשך שנים.

הדמויות שאהבנו מגלגלות מיליארדים

עותקים סגורים הם בדרך כלל הנדירים והיקרים ביותר. ככל שמשחק נשאר זמן רב יותר באריזה המקורית ונשמר במצב טוב, כך עולה המחיר שאנשים מוכנים לשלם עבורו. יש חברות שבודקות את מצב המשחק והאריזה ונותנות לו ציון, מה שיכול להעלות את המחיר של עותקים נדירים. 

סוניק הקיפוד של סגה נמכר בתחילת שנות ה־90 בדרך כלל תמורת כ-40 עד 50 דולר. ב-2021 עותק סגור של המשחק נמכר בכ-430 אלף דולר במכירה פומבית בארצות הברית. האגדה של זלדה נמכר בסוף שנות ה-80 ב-50 דולר בחנויות של נינטנדו, ב-2021 שולמו עבורו 870 אלף דולר במכירה פומבית. 

גם מחירו של פקמן הנאיבי שנמכר בשנות ה-80 ב-30 עד 40 דולר, מרקיע שחקים היום - עותקים סגורים ונדירים של המשחקים הראשונים יכולים להגיע למאות דולרים ובחלק מהמקרים אף לאלפי דולרים אצל אספנים. עותקים סגורים של המשחקים הראשונים של סגה, בהם מורטל קומבט שעלה בשנות ה-90 כ-50 עד 70 דולר, יכולים להגיע למאות דולרים ובחלק מהמקרים גם ל־2,000 עד 5,000 דולר אצל אספנים.

חלק גדול מהקונים הם אנשים שגדלו בשנות ה-80 וה-90 ורוצים היום לקנות משחקים שהם זוכרים מהילדות. חלק מחפשים משחק שהיה להם בבית, ואחרים קונים משחקים נדירים מתוך מחשבה שהמחירים שלהם ימשיכו לעלות, כמו שקרה עם קלפי פוקימון, שעונים ורכבי אספנות.

האינטרנט גם סייע לשוק הזה להתרחב מאוד. אם פעם היה קשה למצוא משחק ישן במצב טוב, היום אפשר למכור אותו לאספנים מכל העולם, דרך אתרי מכירות ובתי מכירות פומביות. היו גם אנשים שמצאו בבית משחקים שנשארו סגורים ומכרו אותם במחירים גבוהים בהרבה ממה שהם עלו פעם. רוב הסכומים הגבוהים מגיעים ממשחקים נדירים במיוחד או מעותקים סגורים שנשמרו טוב במשך השנים.

הכסף הגדול מגיע לאספנים

בשנות ה-90 החברות מכרו מיליוני עותקים של משחקים כמו סופר מריו, סוניק, פוקימון וזלדה, יחד עם קונסולות ומוצרים נוספים. סדרת מריו מכרה לאורך השנים יותר מ-890 מיליון עותקים בעולם, ואילו סדרת פוקימון עברה את רף ה-480 מיליון העותקים. היום חלק מהכסף הגדול סביב המשחקים הישנים כבר עובר בעיקר בין אספנים, סוחרים ובתי מכירות פומביות. עותק סגור של סופר מריו שנמכר ביותר מ-1.5 מיליון דולר למשל, לא הכניס את הכסף לנינטנדו אלא לאספן שהחזיק את המשחק ולבית המכירות שמכר אותו. גם הכסף שמשולם עבור עותקים של משחקים ישנים של פוקימון, זלדה וסוניק - שנמכרים היום בעשרות אלפי דולרים - משולשל ברובו לכיסיהם של אנשים ששמרו אותם סגורים במשך שנים. ועדיין, החברות עצמן ממשיכות להרוויח מהמותגים האלה גם היום. 

נינטנדו ממשיכה למכור משחקי מריו ופוקימון חדשים, קונסולות וגרסאות מחודשות של משחקים ישנים. סדרת מריו נחשבת גם היום לאחת מסדרות המשחקים המצליחות בעולם, עם הכנסות שמוערכות ביותר מ-60 מיליארד דולר לאורך השנים.

בנוסף נינטנדו, סגה וסוני ממשיכות להרוויח גם היום מתעשייה שלמה של מוצרים נלווים שקמה סביב המשחקים הישנים והנוסטלגיה של שנות ה-90. לצד משחקים חדשים, החברות מוכרות קונסולות רטרו, שלטים מיוחדים, מיני קונסולות ואביזרים שמעוצבים כמו המכשירים האהוביםשל פעם. נינטנדו למשל מכרה את נינטנדו קלאסיק מיני, גרסה קטנה של הנינטנדו הישן עם משחקים כמו סופר מריו וזלדה, במחיר של כ-60 דולר. בתוך שנים אחדות, החברה מכרה יותר מ-10 מיליון יחידות של קונסולות הרטרו שלה. גם "סופר נינטנדו קלאסיק" נמכר בעבר ב-80 דולר והפך למוצר פופולרי.

סגה חזרה גם היא עם מגה דרייב מיני, שנמכר בכ-80 עד 100 דולר עם משחקים ישנים של סוניק ומורטל קומבט. במקביל נמכרים גם שלטים בעיצוב של שנות ה-90 שמתחברים למחשב ולקונסולות חדשות, במחירים של כ-30 עד 100 דולר. סוני השיקה את פלייסטיישן קלאסיק, גרסה מוקטנת של הפלייסטיישן הראשון עם משחקים ישנים מובנים, שנמכרה בכ-100 דולר. 

לצד אלה נמכרים גם מוצרים נוספים כמו שלטים במהדורות מיוחדות, מסכי גיימינג קטנים, עמדות משחק בסגנון ארקייד ומכשירים ניידים שמזכירים את הגיימבוי הישן. מעבר לקונסולות עצמן, החברות ממשיכות להרוויח גם מבובות, חולצות, קלפים ודמויות אספנות.

פוקימון למשל הכניס לאורך השנים יותר מ־150 מיליארד דולר ממכירת משחקים, קלפים, צעצועים ומוצרים נוספים, ואילו סדרת מריו של נינטנדו הכניסה יותר מ־60 מיליארד דולר. ביחד, המותגים הגדולים של עולם הגיימינג הכניסו לאורך השנים יותר מ־250 מיליארד דולר ממכירת משחקים, קונסולות ומוצרים נלווים.