איך הפך מתווה ההטבות של הפיקוח על הבנקים לבדיחה - ולמה זה היה צפוי?

כמה רעש תקשורתי עשה בנק ישראל כדי להראות לנו שהוא עובד בשבילנו. על רקע המלחמה והרווחים הגבוהים של הבנקים (הבנקים שברו שיאים ברווחים בשנים של המלחמה), הוא דרש מהבנקים להחזיר כסף לציבור. לא ביג דיל מבחינת הבנקים סכומים שמגרדים אחוזים בודדים מהרווח. הסכומים האלו אמורים היו לשדר שהבנקים האצילים דואגים לציבור, שיש להם אחריות, מכובדות והוגנות. הסכומים האלו היו אמורים לשדר שבנק ישראל מבין שיש בעיה, והנה הוא דואג גם לרווחת הציבור ולא רק לרווחים של הבנקים.

המפקח על הבנקים כינס היום מסיבת עיתונאים למעבר על הסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים - לכל מה שנאמר בסקירה - המפקח על הבנקים: "יש סימנים לעלייה בסיכון בנדל"ן"; "בנקים שלא יטמיעו הוגנות יהיו בבעיה"

זאת פשלה בקנה מידה גדול ומתמשך של חקיקה, של התנהגות אנושית, של תנאים בסביבה החיצונית, בתפקיד ובהגדרת התפקיד של בנק ישראל, שמאפשרים למפקח על הבנקים לטשטש את הציבור ולהגדיר את הבנקים כאוהבי הציבור שעוזרים לציבור במתנות, החזרי עמלות ועוד. התרגיל המכוער הזה הוא תרגיל שיווקי שמשאיר בידי הבנקים את השליטה על מה הם נותנים. מה הם עשו? השתמשו בזה לצרכים שיווקיים ומבצעים לצעירים, מילואימניקים, וקבוצות מגוונות, אבל מעבר לעובדה שזה סכום נמוך במיוחד, זה גם ככה על תקציבי ההוצאות של הבנק - זה פשוט זז שורה, ועכשיו קוראים לזה מתווה הפיקוח על הבנקים.   

מה הם חושבים, שהציבור כל כך מטומטם? מה המפקח חושב עלינו? הוא עושה מסיבת עיתונאים ומספר על ההצלחות כשברור שזו פשוט בדיחה. הוא "הכריח" את הבנקים לעשות מבצעים כשגם ככה הם היו עושים דברים דומים. הבעיה הגדולה - שהבדיחה היא עלינו. 

זאת פשלה הרבה יותר גדולה, מערכתית, ארצית, אנושית, תפעולית בתפקיד של המפקח אם הוא מצליח למכור לציבור כל פעם מחדש שהרווחים העצומים של הבנקים חשובים ליציבות של הבנקים, ושאם לא תהיה יציבות ובנק ייפול אז כולנו נפסיד. בנקים יכולים להרוויח 9% על ההון ועדיין להיות יציבים מאוד. בנקים מרוויחים כיום 15% וגם 16% ומעלה - והם מרוויחים את התשואה החלומית הזו בלי סיכון.

בלי סיכון כי בנק ישראל דואג להם, שומר עליהם, מפקח שתהיה תחרות מתונה, אפילו מתונה מאוד. זה שוק ריכוזי, שוק של שחקנים גדולים, שוק שהריכוזיות והתחרות החלשה בו מתבטאות במרווח גבוה - אתם מקבלים על הפיקדון 3%, אבל אם תרצו הלוואה היא תהיה ב-7% ומעלה. ככה עושים 4% בקלות.

המפקח על הבנקים יודע ומכיר יותר טוב מכולנו את המספרים, אבל הוא גם מכיר את קודמיו, את פועלם, יותר נכון את חוסר פועלם, והוא יודע שלא ישפטו אותו בעתיד אם הבנקים הרוויחו יותר, אלא רק אם בנק התקשה-נפל. אז הוא לוקח שכבות ענקיות של הגנה ונותן להם להתפרע. ויש עוד עניין מבלי לחשוד באנשים ספציפיים אלא בתפקיד - מפקחי הבנקים איכשהו מוצאים את עצמם אחרי התפקיד הציבורי בבנקים עצמם. אז מה הוא צריך לריב עם האנשים שאולי יהיו אלו שישפיעו על הקריירה שלו.

באמצע - אנחנו. מקבלים שירות פושר במקרה הטוב, שלא לדבר על מבוגרים-קשישים שלא יודעים איך להתנהל עם הדיגיטציה של הבנק, ומקבלים תנאים גרועים בכל תחום - באשראי, בפיקדונות, בעו"ש, בניירות ערך ובעמלות בכלל. 

היום המפקח הוציא את הדוח השנתי על המערכת הבנקאית - עוד אירוע שבו הוא יגיד כמה הוא עזר, הצליח, פעל לטובת הציבור. זה לא נכון. הוא פעל כדי לייצר תדמית שהוא עוזר ופועל מול הבנקים. בפועל, הוא השאיר את הכול כמעט אותו דבר. יש אומנם סיכוי שהרפורמה של הבנקים הקטנים תצליח, זה יכול לחולל שינוי, אם כי זה ייקח הרבה זמן. 

• ועדת הכלכלה אישרה: הבנקים יחויבו להציג מידע עד 7 שנים אחורה
• גולדמן זאקס מסמן הזדמנות במזרח התיכון גם בזמן מלחמה עם איראן - ומכוון לשינוי רגולטורי בבריטניה

מה הוא כן אמר לנו שהוא עשה השנה? גולת הכותרת היא הטבות לציבור שהוא הצליח כמו "סוחר ממולח" להשיג לנו. שכנע, דיבר, השיג הטבות. באמת תודה רבה. אבל אלו כאמור לא הטבות, אלא מבצעי שיווק רגילים במסווה של הטבות. זה רווח כפול לבנקים. הם גם זוכים לתדמית חיובית כי נתנו הטבות למרות שלא נתנו, וגם משתיקים את הרגולטור.