מאמינים במניות יפניות? כך משקיעים בבורסה של טוקיו, מבאפט ועד מניות ה-AI הסמויות

הבורסה היפנית כבר מזמן לא סיפור של מדינה עשירה שהכלכלה שלה מתקשה לצמוח במשך שנים. מצד אחד, יש בה חברות תעשייה, מסחר ואנרגיה ותיקות שמייצרות תזרים מזומנים ומחלקות דיבידנדים ומצד שני חברות שמייצרות חומרים, ציוד ורכיבים חיוניים לתעשיית השבבים ולמרוץ הבינה המלאכותית. 

נדבר גם על עסקים שהציבור הרחב כמעט אינו מכיר, אף שהם נמצאים עמוק בשרשרת האספקה של ענקיות הטכנולוגיה.

חל עניין גובר בשוק היפני שנתמך על שינוי בהתנהלות החברות דרך רפורמות בממשל התאגידי, לחץ לשפר את התשואה על ההון ורכישות עצמיות של מניות שמשנים את היחס לבעלי המניות. לכך מצטרפים שינוי בסביבת האינפלציה והריבית והעניין מצד משקיעים זרים.

אחד המשקיעים הבולטים שזיהו את ההזדמנות הוא וורן באפט. באמצעות ברקשייר האת'ווייBerkshire Hathaway Inc -0.87%  הוא השקיע בחמש מחברות המסחר הגדולות ביפן, והגדיל את ההחזקות בהן לאורך השנים. במקביל, חברות כמו איבידן IBIDEN CO.LTD 0%  ואג'ינומוטו AJINOMOTO 0%  מספקות רכיבים וחומרים שמשמשים בייצור שבבים מתקדמים ובתשתיות AI.

עבורנו המשקיעים הישראלים ישנן כמה אפשרויות חשיפה לשוק היפני שלא דרך בחירה של מניות בודדות או פתיחת חשבון מסחר בטוקיו. אפשר להשקיע באמצעות קרנות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחרי מדדים יפניים, דרך הבורסה בתל אביב או באמצעות ברוקר זר. נדון בהבדלים בין המדדים, בין הקרנות ובין החשיפה למטבע שעשויים להשפיע על התשואה בפועל.

באפט ויפן: ההשקעה שהפכה להימור של עשרות מיליארדי דולרים

באוגוסט 2020 חשפה ברקשייר האת'וויי כי רכשה כ-5% מחמש חברות המסחר היפניות הגדולות: מיטסויMITSUI + CO. , מיצובישי MITSUBISHI CORP. 0% ,איטוצ'ו ITOCHU CORP. 0%  , מארובני MARUBENI CORP. 0%  וסומיטומו SUMITOMO CORP. 0% . ההשקעות החלו למעשה ב-2019, אך הפרסום שלהן הפך את יפן לאחד מסיפורי ההשקעה המסקרנים של ברקשייר.

באפט כהרגלו כפי שמוכר לכולנו, לא בחר בחברות טכנולוגיה נוצצות ולא ניסה לנחש איזו חברה תפתח את מודל הבינה המלאכותית הבא, אלא בחברות מסחר ותעשייה מגוונות, שמנהלות פעילות במגוון ענפים, מחזיקות נכסים ומייצרות תזרים מזומנים.

חברות המסחר היפניות, המכונות Sogo Shosha, הן הרבה יותר ממתווכות שמייבאות ומייצאות מוצרים. הן פעילות בתחומי האנרגיה, המתכות, חומרי הגלם, המזון, הספנות, הלוגיסטיקה, התעשייה וההשקעות. הן יכולות להיות מעורבות בשרשרת אספקה שלמה, החל ברכישת חומרי גלם ועד להפצת מוצרים ושירותים.

המודל הזה הזכיר לבאפט את ברקשייר עצמה, שמחזיקה עסקים מגוונים ופועלת לטווח ארוך. במכתב לבעלי המניות של ברקשייר הוא הסביר שהחברות היפניות פועלות באופן שמזכיר במובנים מסוימים את הקונגלומרט האמריקאי. לצד הפעילות המגוונת, הוא מצא בהן תמחור אטרקטיבי, ניהול פיננסי ומשמעת בהקצאת הון.

• פעילות ה-AI ברשת בזק זינקה פי 3 - אבל האם זה יתורגם להכנסות?
• אמזון כבר מכרה כמעט את כל קיבולת הענן שלה ל-2027 - אז ממה השוק מפחד כל כך?

ההשקעה גם ממחישה נקודה מעניינת לגבי באפט. הוא בהחלט ידוע כאחד שמעדיף להשקיע בארה"ב, אבל מוכן להשקיע בשווקים זרים בתנאים מסויימים.

הוא דורש להבין את העסק, את התמחור ואת הסיכונים. במקרה היפני, החברות התאימו לגישתו בזכות פעילות מגוונת, תזרים מזומנים, דיבידנדים ואפשרות לשיפור התשואה לבעלי המניות.

במהלך השנים הגדילה ברקשייר את החזקותיה בחמש החברות. במרץ 2025 דיווחה החברה על הגדלת ההחזקות, לאחר שהחברות הסכימו לרכך את המגבלה שהשאירה את ברקשייר מתחת ל-10% בכל אחת מהן. באפט אף אמר כי ברקשייר עשויה להחזיק בהשקעות האלה במשך עשרות שנים, ובאסיפת בעלי המניות של החברה במאי 2025 הביע אמון רב בהן.

לפי הדוח השנתי של ברקשייר לשנת 2025, שווי ההחזקות בחמש החברות הסתכם בסוף השנה בכ-35 מיליארד דולר, לעומת עלות רכישה מצטברת של כ-15 מיליארד דולר. ההחזקות הניבו לברקשייר דיבידנדים של כ-860 מיליון דולר במהלך 2025. באותה נקודת זמן החזיקה החברה בין 9.7% ל-10.8% בכל אחת מחמש החברות.

הנתונים האלה ממחישים את היקף ההשקעה ואת האמון של ברקשייר בחברות, אבל הם אינם מבטיחים שהתשואה בעתיד תהיה דומה.

• כשהסיכון אשראי של המדינה גבוה משל החברות הנסחרות בה; מה קורה בצרפת?
• הסיכוי להעלאת ריבית בארה"ב ירד לפחות מ-15% - למרות האינפלציה

חמש החברות שבאפט בחר

איטוצ'ו ITOCHU CORP. 0%  : קבוצת מסחר והשקעות הפועלת בתחומים כמו טקסטיל, מזון, מכונות, מתכות, אנרגיה ומוצרים צרכניים. הגיוון העסקי שלה מעניק לה חשיפה למספר מקורות הכנסה, אך גם מקשה על ניתוח החברה כאילו היתה עסק בתחום יחיד.

מארובני MARUBENI CORP. 0% : פעילה במסחר בסחורות, אנרגיה, מזון, תשתיות, מכונות ותחומים נוספים. פעילותה מעניקה לה חשיפה לכלכלה העולמית ולביקוש לחומרי גלם, אך גם לסיכונים הנובעים משינויים במחירי הסחורות ובסחר הבינלאומי.

מיצובישי MITSUBISHI CORP. 0%  : אחת מקבוצות המסחר הגדולות ביפן, עם פעילות בתחומי האנרגיה, המתכות, התעשייה, המזון וההשקעות. מדובר בחברה מגוונת, אך שינויים במחירי הסחורות ובהשקעות עתירות הון עשויים להשפיע על התוצאות.

מיטסויMITSUI + CO. : עוסקת בתחומים כמו משאבים, אנרגיה, כימיקלים, מזון, תשתיות ותחבורה. הפעילות הגלובלית שלה מאפשרת לה להשתתף בצמיחה של ענפים שונים, אך חושפת אותה גם למחזוריות הכלכלית ולסיכונים גיאופוליטיים.

סומיטומו SUMITOMO CORP. 0% : פעילה במסחר, תשתיות, מתכות, תחבורה, נדל"ן, אנרגיה ושירותים עסקיים. כמו יתר קבוצות המסחר, היא מציעה פיזור בין תחומים, אך גם דורשת מהמשקיע לבחון את איכות ההשקעות ואת התשואה שהן מייצרות.

בבחינת המניות נראה כי המסר הוא פשוט ומוכר לעוקבים אחר דרכו של באפט, לזהות עסקים שמייצרים תזרים מזומנים, נסחרים בתמחור שנראה סביר ומסוגלים להחזיר הון לבעלי המניות לאורך זמן. מי שמעדיף לא לבחור בין חמש החברות יכול לקבל חשיפה רחבה יותר לשוק היפני באמצעות קרן סל.

יפן אינה רק באפט: החברות שמחזיקות את שרשרת האספקה של ה-AI

אם חברות המסחר היפניות הן צד אחד של הסיפור, הצד השני נמצא עמוק בתוך תעשיית השבבים. המרוץ לבינה מלאכותית מזוהה בעיקר עם אנבידיהNVIDIA Corp. -0.59% , ענקיות הענן ויצרניות השבבים, אבל כל שבב מתקדם צריך גם חומרי גלם, ציוד ייצור, אריזה מתקדמת, רכיבים שמאפשרים לחבר אותו למערכת ויכולת לייצר את כל אלה בכמויות גדולות.

בנקודה הזאת נכנסות לתמונה חברות יפניות ותיקות. חלקן פועלות בתחומים שנראים רחוקים מעולם התוכנה, אבל הן מחזיקות בטכנולוגיות ובתהליכי ייצור קריטיים להתרחבות תשתיות המחשוב.

איבידן: לא מייצרת את המעבד, אלא את התשתית שמאפשרת לו לעבוד

חברת איבידן IBIDEN CO.LTD 0%  היפנית מייצרת מצעים מתקדמים לאריזת שבבים, המכונים IC Package Substrates. המצעים האלה מחברים את השבב לרכיבים וללוח המעגלים, מסייעים להעביר אותות חשמליים ומאפשרים לנהל את החיבורים הרבים שנדרשים בשבבים מתקדמים.

הצורך במצעים מתקדמים גדל ככל שהשבבים נעשים מורכבים יותר, צורכים יותר חשמל ומייצרים יותר חום. שבבי AI מודרניים משלבים מספר רב של חיבורים ורכיבים, ולכן גם האריזה שלהם נעשית מורכבת יותר. לא מספיק לייצר שבב חזק: צריך גם לחבר אותו למערכת בצורה אמינה, להתמודד עם חום ולהבטיח שהאותות יעברו במהירות ובדיוק.

איבידן היא אחת הספקיות החשובות בתחום, ומספקת מצעים ללקוחות בתעשיית השבבים, ובהם אנבידיה. הביקוש למוצרים שלה הפך לחלק מהדיון הרחב יותר על צווארי הבקבוק בשרשרת האספקה של AI גם בכנס האחרון של אנבידיה בברלין.

הביקוש החזק למוצריה מניע את החברה להציג תכנית השקעה רצינית של כ-500 מיליארד ין (כ-3.2 מיליארד דולר) בשנים 2026 עד 2028, להרחבת  כושר הייצור של מצעים מתקדמים, בעיקר לשרתי AI.

החודש הודיעה אנבידיה על הסכם להרחבת שיתוף הפעולה עם ספקיות בשרשרת האספקה, ובהן איבידן. במסגרתו עם איבידן תסייע להבטיח קיבולת ייצור במפעלה ביפן, עם יעד להגדלת הקיבולת במפעל פי שלוש מרמתו הנוכחית, כשהתוספת צפויה להתחיל לעלות בהדרגה במהלך הרבעון הראשון של 2028.

המשמעות היא שהחברה היפנית אינה רק נהנית בעקיפין מהצמיחה בבינה מלאכותית. היא נמצאת בתוך תוכניות ההרחבה של שרשרת האספקה של אנבידיה. עם זאת, השקעות גדולות אינן מבטיחות תשואה גבוהה לבעלי המניות: הן דורשות הון רב, לוקחות זמן עד שהמפעלים מגיעים לתפוקה מלאה, והחברה צריכה להצליח להפעיל את הקיבולת החדשה בתשואה מספקת.

אג'ינומוטו: חומר מבודד שהפך לחלק חשוב בתעשיית השבבים

שם מפתיע נוסף הוא אג'ינומוטוAJINOMOTO 0% , המוכרת בעיקר בזכות פעילות המזון והתיבול שלה. לצד עסקי המזון, הקבוצה פיתחה את Ajinomoto Build-up Film, או ABF, חומר בידוד המשמש במצעים של מעבדים מתקדמים.

החומר מאפשר ליצור שכבות של מעגלים חשמליים זעירים במצע שמחבר בין השבב למערכת. ככל שהשבבים מורכבים יותר, נדרשים חומרים בעלי תכונות חשמליות ומכניות מדויקות יותר, שמסוגלים לעמוד בתנאי העבודה של מעבדים עתירי ביצועים.

הסיפור של ABF ממחיש כיצד ידע כימי שנצבר בתחום אחד יכול להפוך לנכס תעשייתי בתחום אחר לגמרי. החברה פיתחה את החומר מתוך מומחיות בכימיה של חומצות אמינו ושרפים, והוא הפך למרכיב חשוב בייצור מצעים למעבדים מתקדמים.

הקשר לאיבידן ברור- אג'ינומוטו מספקת חומר שמשמש יצרניות מצעים, ואיבידן מייצרת את המצעים עצמם. שתיהן חשופות לצמיחת הביקוש לשבבים מתקדמים, אך נמצאות בשלבים שונים בשרשרת האספקה.

מי עוד נמצאת בתמונה?

טוקיו אלאקטרון TOKYO ELECTRON LTD 0%  היא אחת היצרניות הבולטות בעולם של ציוד המשמש לייצור מוליכים למחצה. ככל שתעשיית השבבים משקיעה בהרחבת כושר הייצור ובתהליכים מתקדמים יותר, עולה החשיבות של ציוד שמאפשר לייצר רכיבים ברמת דיוק גבוהה.

אדוואןטסט ADVANTEST CORP. 0%  מפתחת מערכות לבדיקת שבבים. ככל ששבבים נעשים מורכבים ויקרים יותר, בדיקת הביצועים והאמינות שלהם לפני שילובם במערכות הופכת לחלק משמעותי מתהליך הייצור.

שין-איטסו כימיקלים SHIN-ETSU CHEM. 0%  פועלת, בין היתר, בתחומי חומרי הגלם למוליכים למחצה ופרוסות הסיליקון שעליהן מיוצרים שבבים. היא נהנית מחשיפה לתעשיית השבבים, אך גם רגישה למחזוריות ההשקעות בענף.

הפתעה נוספת היא פוג'יפילם FUJIFILM HOLDINGS CORP. 0%  שהרחיבה את פעילותה מעבר לעולם הצילום, לתחומי החומרים האלקטרוניים והכימיקלים המשמשים בתהליכי ייצור שבבים. גם כאן מדובר בחשיפה לתעשייה שהופכת מורכבת יותר, ולא בהכרח בחברה שהיא השקעת AI טהורה.

החברות האלה אינן זהות זו לזו. חלקן מוכרות ציוד, אחרות חומרים או רכיבים, ולכל אחת מבנה הכנסות, תמחור וסיכונים משלה. היתרון של חשיפה דרך מדד רחב הוא שאין צורך להמר על ספקית אחת. החיסרון הוא שמשקלן של החברות האלה במדד עשוי להיות קטן יחסית, ולכן העלייה שלהן לא בהכרח תתבטא במלואה בתשואת המדד.

הבורסה היפנית עלתה, אבל גם תיקנה בחדות

מדד הניקיי 225ניקיי 225 -0.34% , המדד היפני המוכר ביותר, סגר את המסחר בשישיברמה של 62,700~ נקודות. מתחילת השנה עלה בכ-21%, וב-12 החודשים האחרונים בכ-24%. 

בתחילת אוקטובר הגיע המדד לכ-70,700~, ומאז ועד לסגירה האחרונה איבד כ-11%.

גם מדד טופיקס Amundi PEA Japan TOPIX -1.37% , שמייצג חתך רחב יותר של שוק המניות היפני, סגר בשישי עם עלייה של כ-14% מתחילת השנה. הפער בין המדדים ממחיש עד כמה בחירת המדד חשובה: לא כל מניה ולא כל קבוצת חברות משתתפות בעליות באותה מידה.

הניקיי כולל 225 חברות ומשוקלל לפי מחיר המניה, ולכן מניות מסוימות עשויות להשפיע עליו באופן משמעותי ביחס למשקלן הכלכלי, לעומת הטופיקס שהוא רחב יותר ומשקלל את החברות לפי שווי השוק המתואם שלהן. מי שרוצה להיחשף לשוק היפני כולו, ולא רק למדד המוכר ביותר, צריך לקחת את ההבדל בחשבון.

האם מניות יפן עדיין זולות?

אחרי העליות, השאלה החשובה היא לא רק אם יפן מעניינת, אלא כמה משלמים על הרווחים של החברות.

לפי נתוני ניקיי, מכפיל הרווח של מדד ניקיי 225 עמד על כ-17 המבוסס על שווי החברות בשוק מציג תמחור מתון יחסית לשוק האמריקאי בו לדוגמה מדד האסאנדפי 500Vanguard S&P 500 ETF -0.53%   מציג מכפיל רווח עתידי של 19.

כדאי לדבר לרגע על מהו מכפיל הרווח ומה המשמעות שלו בין שווקים שונים. הוא מציג את המחיר שמשקיעים משלמים עבור יחידת רווח, אבל אינו מספר לבדו אם השוק זול או יקר. צריך להביא בחשבון את צמיחת הרווחים הצפויה, איכות המאזנים, הרכב המדד והסיכונים הכלכליים.

זה נכון שהוא נראה זול יותר מהמדד האמריקאי עם פוטנציאל לשיפור בתשואה על ההון, אבל אם רווחי החברות יאכזבו, או אם עליית הריבית תוביל את המשקיעים לדרוש תשואה גבוהה יותר, גם שוק שנראה זול עלול לרדת.

במקרה של חברות הקשורות ל-AI, חשוב עוד יותר להפריד בין איכות העסק לבין מחיר המניה. ספקית שמחזיקה בטכנולוגיה חיונית יכולה ליהנות מביקוש גבוה, אבל אם המניה כבר מתמחרת צמיחה חריגה במשך שנים, התשואה העתידית עשויה להיות נמוכה מהצפוי. מנגד, חברה מסורתית שנראית משעממת יכולה להציע תשואה מעניינת אם היא נסחרת במחיר סביר ומחזירה הון משמעותי לבעלי המניות.

איך משקיעים ביפן בפועל?

הדרך הפשוטה ביותר להיחשף לשוק היפני היא באמצעות קרן סל או קרן מחקה שעוקבת אחרי מדד. במקום לבחור מניות כמו טויוטהToyota Motor Corp. -0.72% , סוניSony Corp -0.46% , או איבידן בנפרד, קונים סל של מניות בעסקה אחת.

עם זאת, לא כל קרן על יפן מספקת את אותה חשיפה. לפני שבוחרים מוצר, כדאי להכיר שלושה מדדים מרכזיים.

ניקיי 225: המדד היפני המוכר ביותר, הכולל 225 חברות מובילות. הוא משוקלל לפי מחיר המניה, ולכן מניות מסוימות יכולות להשפיע עליו יותר מכפי שמשקלן בשוק מצדיק.

TOPIX: מדד רחב יותר, הכולל חברות רבות יותר ומשקלל אותן לפי שווי השוק המתואם שלהן. הוא עשוי להתאים למי שמחפש חשיפה רחבה יותר לשוק המניות היפני.

MSCI Japan: מדד הכולל חברות יפניות גדולות ובינוניות ומכסה חלק משמעותי משווי השוק היפני. הוא נפוץ בקרנות סל בינלאומיות, ולכן מאפשר להשוות בין מוצרים שונים מבחינת דמי ניהול, גודל הקרן, נזילות ומדיניות הדיבידנדים.

הבחירה במדד חשובה לא פחות מבחירת הקרן. שני מוצרים שמוגדרים כקרנות על יפן יכולים להציג תשואות שונות, משום שהם עוקבים אחרי מדדים שונים, מחזיקים משקולות שונות של חברות ולעיתים גם נבדלים באופן חלוקת דיבידנדים ובמטבע.

האפשרות הראשונה: קרנות סל וקרנות מחקות בתל אביב

משקיע ישראלי יכול לקנות קרנות העוקבות אחרי ניקיי 225 דרך חשבון ניירות הערך הרגיל שלו, בלי לפתוח חשבון מסחר בחו"ל. היתרון הוא הנוחות: המסחר מתבצע בשקלים, דרך הבנק או בית ההשקעות, ובמסגרת החשבון הקיים.

בין המוצרים שנמצאו בבדיקת קרנות העוקבות אחרי ניקיי 225:

העלויות מבוססות על נתוני השוואה שפורסמו לקרנות, ויש לאמת אותן מול דפי הקרנות והבורסה לפני ביצוע עסקה.

בנוסף, העלות הכוללת עשויה להשתנות, ויש לבדוק גם דמי ניהול משתנים, הוצאות נוספות ומדיניות גידור.

חשוב להדגיש שמסחר בשקלים לא בהכרח אומר שאין להשקעה חשיפה למטבע זר, רק כאשר הקרן מגדרת את חשיפת המטבע היא מנסה לצמצם את השפעת השינויים בשער החליפין. על עניין המט"ח נגיע בהמשך.

האפשרות השנייה: קרנות סל בינלאומיות דרך ברוקר זר

השקעה דרך חשבון המאפשר מסחר בבורסות בחו"ל מאפשרת לבחור מתוך מגוון רחב יותר של קרנות סל:

iShares MSCI Japan UCITS ETFiShares Core MSCI Japan IMI -0.12%  : קרן אירית העוקבת אחרי מדד MSCI Japan. קיימת גרסה צוברת, שמשקיעה מחדש את הדיבידנדים, ודמי הניהול השנתיים שפורסמו לה עומדים על 0.12%. הקרן אינה מנטרלת את חשיפת המטבע.

Xtrackers MSCI Japan UCITS ETFDB X-Trackers Msci Japan TRN Index ETF -0.15%  : קרן אירופית העוקבת אחרי MSCI Japan. קיימת גרסה צוברת שדמי הניהול השנתיים שפורסמו לה עומדים על 0.12%.

iShares MSCI Japan ETF iShares MSCI Japan: קרן אמריקאית העוקבת אחרי מניות יפניות ונסחרת בדולרים. דמי הניהול שפורסמו באתר המנפיק עומדים על 0.49%, והקרן מחלקת דיבידנדים.

אין כאן קרן אחת שמתאימה לכולם. הקרנות נבדלות בדמי הניהול, במקום ההתאגדות, באופן הטיפול בדיבידנדים, במטבע המסחר ובחשיפות המס שעשויות לחול על המשקיע. קרן זולה יותר אינה בהכרח עדיפה בכל מצב, וחשוב להשוות את המוצרים על בסיס זהה.

הין היפני: המשתנה שיכול לשנות את התשואה

טעות נפוצה שחשוב להמנע ממנה היא להסתכל על העלייה במדד ביפן ולהניח שזו תהיה גם התשואה בשקלים. בפועל, משקיע ישראלי חשוף גם לשינוי בשער החליפין, אם הקרן לא מגודרת.

נניח שמדד המניות היפני עולה ב-20%, אבל הין נחלש ב-10% מול השקל. במקרה כזה, התשואה בשקלים תהיה כ-8%, לפני דמי ניהול ועלויות אחרות, ולא 20%.

החישוב הוא: 

8% = 1 - (20% + 1 ) × ( 10% - 1)

אם הין מתחזק מול השקל, ההשפעה הפוכה: הוא עשוי להגדיל את התשואה של המשקיע הישראלי. לכן, ההחלטה אם לקנות קרן מנוטרלת מט"ח אינה רק בחירה טכנית בין שני מוצרים דומים. היא משפיעה על סוג הסיכון שהמשקיע לוקח.

גידור מטבע עשוי לצמצם תנודות שמקורן בשערי החליפין, אך הוא גם במגיע עם מחיר ולא מבטל את כל הסיכונים. עלויות הגידור והתנאים בשוק המט"ח עשויים להשפיע על התוצאה, ולכן לא נכון להניח שקרן מנוטרלת תמיד תניב תשואה טובה יותר.

אציין שוב כי זה מבלבל, חשוב גם להבחין בין מטבע המסחר של הקרן לבין החשיפה הכלכלית שלה. קרן הנקובה בדולרים לא הופכת את ההשקעה להשקעה בדולר בלבד. אם הנכסים בקרן הן מניות יפניות והיא לא מגודרת, שערו של הין בהחלט רלוונטי לתשואה.

מה עוד צריך לבדוק לפני שקונים?

לפני ביצוע השקעה, כדאי לעבור על חמש נקודות:

1. המדד: האם הקרן עוקבת אחרי ניקיי 225, TOPIX או MSCI Japan? לכל מדד הרכב ומשקולות שונים.

2. העלויות: יש לבדוק את העלות הכוללת, ולא רק את דמי הניהול הבסיסיים.

3. הדיבידנדים: קרן צוברת משקיעה מחדש את הדיבידנדים, בעוד קרן מחלקת מעבירה אותם למשקיע, בכפוף למדיניות שלה.

4. גידור המטבע: כדאי להבין אם הקרן חשופה לשינויים בשער הין, ואם הגידור מתאים למטרת ההשקעה.

5. התמחור: גם אם יפן זולה יחסית לשוק האמריקאי, צריך לבדוק מה כבר מגולם במחירי המניות. אם הרווחים יאכזבו, גם שוק שנראה זול עלול לרדת.

בנוסף, משקיע ישראלי שמשווה בין קרן אמריקאית לקרן אירית צריך לבדוק את מבנה הקרן ואת השלכות המס הרלוונטיות, כולל טיפול בדיבידנדים והיבטים אפשריים של מס עיזבון אמריקאי. אלה נושאים שתלויים במוצר ובנסיבות המשקיע, ולכן אין להסתפק בהשוואת דמי הניהול בלבד.

אז גם באפט וגם תעשיית ה-AI מתעניינים ביפן

סיפור ההשקעה ביפן מורכב יותר מהימור על מדד שעלה בחדות. באפט מצא בחברות המסחר היפניות עסקים מגוונים, תזרים מזומנים, משמעת בהקצאת הון ופוטנציאל להחזרת כסף לבעלי המניות. חברות כמו איבידן ואג'ינומוטו מציגות צד אחר של הכלכלה היפנית: מומחיות תעשייתית וחומרים חיוניים שמאפשרים לייצר את הדור הבא של השבבים.

שני הסיפורים בהחלט שונים, אבל הם ממחישים לנו שיש הזדמנויות "רגילות" אך גם מפתיעות בשוק היפני: 

מגלי העניין בחברות מסורתיות יכולים לבחון את קבוצות המסחר Sogo Shosha ואת מדיניות הדיבידנדים שלהן. 

עבור רודפי התשואה, קיימת חשיפה לצמיחת הבינה המלאכותית ע"י מחקר אחר ספקיות הציוד, החומרים והרכיבים שמאחורי תעשיית השבבים. 

לבסוף מי שרוצה דרך סולידית-פאסיבית עם חשיפה רחבה, יכול לרכוש קרן סל על ניקיי 225, TOPIX או MSCI Japan.

אחרי העליות, לא מספיק להאמין בסיפור. צריך לבדוק את התמחור, את המדד, את עלויות הקרן ואת החשיפה למטבע. חברה שמחזיקה בטכנולוגיה חיונית אינה בהכרח השקעה טובה בכל מחיר, וגם מדד רחב אינו מבטיח תשואה חיובית.

ההזדמנות ביפן תלויה בסופו של דבר בשאלה אם השיפור בניהול החברות וברווחיותן יימשך, ואם הוא מצדיק את המחיר שמשלמים עליהן כיום. קרן סל מאפשרת להיחשף לסיפור הזה בפשטות, אך אינה מבטלת את הסיכון: גם שוק מבטיח יכול לרדת, והחשיפה למטבע יכולה לשנות את התוצאה למשקיע הישראלי.

ההימור של באפט על יפן הוא לא סיבוב קצר על טרנד חולף, אלא כמו תמיד השקעה שנבנתה מתוך מחשבה של שנים קדימה. אבל גם אצל המשקיע הגדול שמזוהה יותר מכל עם סבלנות לטווח ארוך, אין התחייבות לנצח.

הוא יודע לשנות את דעתו כשהמספרים משתנים, וההיסטוריה שלו מוכיחה שגם השקעות שנראו כמו חתונה קתולית יכולות להפוך למועמדות למכירה. 

המסר למשקיעים הוא לא להעתיק את באפט, אלא להבין מה הוא רואה ביפן, ולעקוב אחרי מה שעלול לגרום לו להפסיק לראות את זה.