המחלוקת על פוקלנד מגיעה לירושלים: מה המשמעות עבור נאוויטס וסי ליון

השותפות הישראלית שנמצאת בלב העימות על איי פוקלנד היא נאוויטס פטרוליום, המפעילה של מאגר הנפט סי ליון, כ-220 קילומטרים צפונית לאיים. עכשיו גם ממשלת ישראל נגררת לסכסוך. לפי דיווח שפורסם היום (שבת) בעיתון הבריטי "טלגרף", ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לדיפלומטים לשנות את העמדה הרשמית של ישראל ולהצטרף לקריאה של בואנוס איירס לשיחות ישירות עם בריטניה על עתיד האיים, וגם להכיר בקשר ההיסטורי של ארגנטינה לשטח. דובר שגרירות ישראל בבריטניה מיהר להכחיש וכתב ברשת X שהנחיה כזו אינה קיימת.

לפי הדיווח, הצעד מגיע בתגובה לסנקציות הכלכליות שהטיל שר החוץ הבריטי אד מיליבנד בחודש שעבר על ההתנחלויות בגדה המערבית, ועל רקע הקשר האישי הקרוב בין נתניהו לנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי.

מה נאמר באו"ם ומה עדיין חסר

הביטוי הפומבי היחיד עד כה הוא נאום קצר של שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, בדיון שנערך בשבוע שעבר. דנון קרא למשא ומתן ישיר בין שתי המדינות ודיבר על החשיבות שהציבור בארגנטינה מייחס לסוגיה. מדובר בניסוח זהיר, שעדיין רחוק מהכרה בתביעת הריבונות הארגנטינאית. עם זאת, בלונדון רואים בקריאה לשיחות ישירות צעד מתגרה, כי העמדה הבריטית קובעת ששיחות על ריבונות מחייבות את הסכמת תושבי האיים. במשאל העם שנערך ב-2013 תמכו כ-99.8% מהמצביעים בהמשך השלטון הבריטי.

המשבר בין ירושלים ללונדון כבר גבה מחיר דיפלומטי: דרג הקונסוליה הבריטית בירושלים הורד ורוב אנשי הסגל גורשו. בבריטניה חוששים שאם ממשלה דומה תקום אחרי הבחירות בישראל ותמשיך באותה מדיניות בגדה, יגיעו סנקציות נוספות, וישראל עשויה להרחיק לכת בתמיכתה בארגנטינה.

החזית המשפטית סביב סי ליון

עבור משקיעי נאוויטס, השאלה המעשית נוגעת לפרויקט. בדצמבר 2025 קיבלו נאוויטס, שמחזיקה ב-65% ומשמשת מפעילה, והשותפה הבריטית רוקהופר, עם 35%, החלטת השקעה סופית לשלב הראשון. תקציב השלב עומד על כ-1.8 מיליארד דולר, וחלקה של נאוויטס בו מגיע לכ-1.17 מיליארד דולר. הקידוחים צפויים להתחיל בתחילת 2027, והפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. בהמשך, עם מתקן הפקה צף נוסף, הקיבולת עשויה להגיע לכ-180 אלף חביות ביום. להרחבה: נאוויטס מזנקת: בריטניה אישרה את פיתוח סי-ליון - למרות האיומים של מיליי ונטישת הקבלנים

ממשלת מיליי פועלת נגד הפרויקט בכמה ערוצים במקביל. בספטמבר הגישה ארגנטינה תלונה פלילית נגד חברות בקבוצת נאוויטס ונושאי משרה בהן, ותובע פדרלי בבואנוס איירס הרחיב את החקירה גם לבעלי מניות ולגופים שמספקים לפרויקט שירותים ומימון. בית משפט פדרלי בעיר ריו גרנדה הורה לנאוויטס ולרוקהופר להימנע מקידוח ומהקמת תשתיות עד להשלמת הערכה סביבתית ארגנטינאית, אם כי ארגנטינה אינה שולטת במים שבהם נמצא המאגר. ב-28 בספטמבר פתחה ארגנטינה בהליך בוררות נגד בריטניה מכוח אמנת האו"ם לדיני הים, וב-13 באוקטובר ביקשה מבית הדין הבינלאומי לדיני הים בהמבורג צעדים זמניים לעצירת הפרויקט. ב-20 באוקטובר קבע נשיא בית הדין את הדיון בבקשה ל-10 ול-11 בנובמבר.

הנזק המוחשי עד עכשיו הגיע מצד הספקים. בתחילת אוקטובר הודיעה נאוויטס ששני קבלנים חזרו בהם מהתחייבויותיהם, והיא פועלת להחליפם. לפי השותפות, בשלב זה אין צפי להשפעה שלילית מהותית על הפרויקט, כל עוד ההחלפה תושלם ולא יפרשו קבלנים נוספים. למימון הפרויקט נרכשה גם פוליסת ביטוח סיכונים פוליטיים בהיקף של מיליארד דולר לטובת המלווים. להרחבה: בדיקת סטטוס בנאוויטס: מי קונה בירידות ואיך השותפות נערכה לסיכון הגיאופוליטי בפוקלנד?

מעמדה של ישראל בסיפור מורכב. מצד אחד, החברה הישראלית נשענת על הגיבוי של ממשלות בריטניה ופוקלנד, ובריטניה אף פנתה לאינטרפול בבקשה שלא להיענות לבקשות מעצר מצד ארגנטינה נגד מעורבים בפרויקט. מצד שני, תמיכה ישראלית בעמדה הארגנטינאית עלולה להיתפס בלונדון כפגיעה באינטרס הזה. לפי הדיווח הבריטי, גורמים בירושלים מציינים שהקשרים הביטחוניים בין המדינות והמעורבות הישראלית בסי ליון הם שיקולים נגד הכרה רשמית בריבונות ארגנטינה. בינתיים, נראה שעיקר הסיכון עבור נאוויטס יוכרע בהמבורג בנובמבר, יותר מאשר בירושלים. להרחבה: ארגנטינה פונה לבית הדין בהמבורג: עצרו את קידוחי הנפט בפוקלנד