המשכורת הלכה לבעל - את החשבון תשלם החברה

כשנישואים מתפרקים בתוך עסק משפחתי, קשה להפריד בין הבית לעבודה. אבל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הבהיר שמעסיק לא יכול להתייצב לצד אחד בגירושים. השופטת הבכירה רווית צדיק ונציגי הציבור אבי קמינסקי ודליה קוטאי קיבלו ברובה את תביעתה של אשה נגד חברה שמפעילה סניף של רשת בתי קפה בנתב"ג.

מדובר בחברה משפחתית. המניות שלה מוחזקות בנאמנות על ידי עורכת דין, והנהנים בפועל הם אביה של עורכת הדין ובן דודו, שהיה אז בעלה של התובעת. התובעת עבדה בעיקר מהבית, והשכר האחרון שלה היה 11,326 שקל. במשך שנים הוא שולם בצ'ק נפרד על שמה, שנמסר לבעלה.

במאי 2022 התחילו בני הזוג בהליכי גירושים בבית הדין הרבני ברחובות. ביוני, לפי עדותו של אביה של עורכת הדין, ר', שכר החודש הועבר בהעברה בנקאית לחשבון שהבעל ביקש. התובעת פנתה כמה פעמים למנהלת הכספים וביקשה שהכסף יועבר ישירות לחשבון שלה. התשובה שקיבלה היתה שהשכר "אצל **** (הבעל, ע"ג)". היא השיבה: "זה לא לעניין אני לא אמורה לפנות אליו! ואת יודעת את זה זה מה שמגיע לי לפי חוק!"

בנובמבר 2022 כתבה האשה לעורכת הדין: "אני ו-*** (הבעל, ע"ג) מנהלים תהליך גירושין ואני לא מוכנה להישאר במצב הקיים". באותו היום היא קיבלה תשובה: "נסכים שהחברה תשלם לך את כל הזכויות המוקנות לך על פי הדין". בפועל, כחודש וחצי לאחר מכן קיבלה הסכם סיום העסקה שהציע לה 34,977 שקל. התשלום הוגדר "כהטבה ולא כחובה בדין", והיה מותנה בכך שהיא תוותר על כל תביעה. היא סירבה לחתום, וב-2023 הגישה תביעה על סכום של כ-310 אלף שקל.

התפטרה מרצונה?

החברה טענה שהתובעת התפטרה מרצונה בגלל הגירושים, ולא בגלל השכר. כראיה היא הציגה מכתב של עורך הדין של התובעת, שכתב שהלקוחה שלו ביקשה לסיים את העבודה "בשל נסיבות אישיות". עוד טענה החברה שתשלום השכר דרך הבעל היה נוהג קבוע במשפחה, ושאם הבעל לא העביר את הכסף, זו בעיה של בני הזוג ולא שלה.

בית הדין דחה את הטענות. לפי חוק הגנת השכר, שכר משולם לעובד עצמו, ואפשר להעביר אותו לבן הזוג רק לפי הוראה בכתב של העובד. כאן היה בדיוק ההפך: התובעת דרשה בכתב שהכסף יגיע אליה, ואילו החברה התעלמה מזה. השופטים הוסיפו שהחברה גם לא הציגה אישור על ההעברה הבנקאית, מלבד העדות של ראובן.

"היה על הנתבעת לפעול כמעסיק מקצועי, ניטרלי ואובייקטיבי בהתאם להוראות החוק, ולא לקחת צד בסכסוך הגירושין האישי של התובעת", נכתב בפסק הדין. השופטים קבעו שהחברה "בחרה להפוך ל'זרוע המבצעת' של בעלה לשעבר", ופעלה "בצורה כוחנית ובחוסר תום לב".

החברה ניסתה להיעזר בכך שבמאי 2023 היא הציעה לתובעת לחזור לעבודה, אבל האשה סירבה. בית הדין לא השתכנע. ההצעה הגיעה כמעט שנה אחרי שהתובעת הפסיקה לעבוד, בזמן שהחברה עדיין לא שילמה את שכר יוני ועיכבה את טופס 161 (הודעה על פרישה מהעבודה שהמעסיק מגיש לרשות המסים). התובעת עצמה כתבה אז שזה "קצת בעייתי לשוב לעבודה במיוחד לחברה שמלינה את שכרי". השופטים הסכימו איתה וכתבו שזו היתה "הצעה ריקה מתוכן אשר הוצעה מן השפה ולחוץ בלבד". הם קבעו שהתובעת התפטרה בנסיבות שמזכות אותה בפיצויי פיטורים, כי "לא ניתן לצפות מעובד ששכרו לא שולם להמשיך בעבודתו".

הוותק נספר מ-2005

מחלוקת גדולה נוספת היתה סביב הוותק שלה. לפי תלושי השכר, התובעת התחילה לעבוד בחברה ב-2015. היא טענה שהיא עובדת בקבוצה מ-2005: קודם בחברה שהפעילה מסעדה בנתב"ג, ואחר כך בחברה שהפעילה מסעדה אחרת.

• רו"ח תבע את החברה שניהל: כמה קיבל בסוף?
• איביי מפטרת עוד 1,100 עובדים - כ-1,900 משרות קוצצו מתחילת השנה

בית הדין קיבל את גרסתה. כל החברות עסקו במסעדנות בנתב"ג, והחברה עצמה שלחה לתובעת הסכם סיום העסקה בשם שלוש החברות יחד. גם העדות של ר' חיזקה את המסקנה. כשהוא נשאל למה לא נערך לתובעת שימוע במעבר בין החברות, השיב ר' כי "אם הייתי עושה לה שימוע הייתי צריך לפרק את השותפות שלי עם *** (הבעל, ע"ג)". לכן נקבע שמדובר במקום עבודה אחד מ-2005.

בית הדין קבע כי החברה תשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסכום של 146,768 שקל, שכר עבור יוני 2022 בסכום של 11,326 שקל, פדיון חופשה בסכום של 25,259 שקל ודמי הבראה בסכום של 9,669 שקל. ביחד מדובר בסכום של כ-193 אלף שקל, בתוספת הפרשי ריבית. בנוסף, "בשל התנהלות הנתבעת", היא חויבה לשלם 40 אלף שקל שכר טרחת עורכי דין.

אבל התובעת לא קיבלה הכל. היא הודתה שלא עבדה מיולי 2022, ולכן ויתרה על התביעה לשכר של החודשים האלה. התביעה לדמי נסיעות נדחתה, כי היא עבדה מהבית. גם התביעה על ההפרשות לפנסיה נדחתה, כי היא לא ציינה סכום. התביעות לדמי הודעה מוקדמת ולפיצויי הלנת שכר נדחו גם הן. מנגד, נדחתה גם הדרישה של החברה לקזז מהסכום דמי הודעה מוקדמת.