צרפת בוערת, מארין לה פן מתחזקת: האם המהומות משנות את המרוץ לנשיאות?
יותר מ-2,400 עצורים, אלפי עסקים שנפגעו וממשלה שמתקשה להשתלט על הרחובות; מנהיגת הימין הלאומני מציגה את עצמה כחלופה לשלטון מקרון לקראת הבחירות באפריל 2027. הסקרים מעניקים לה תמיכה של יותר מ-30%, אבל החוב העצום של צרפת, ההבטחות הכלכליות וההרשעה המשפטית
עדיין מציבים בפניה שאלות קשות
מארין לה פן מוצאת את עצמה במרכז הזירה הפוליטית בצרפת, בזמן שממשלת עמנואל מקרון מתמודדת עם גל המהומות החמור ביותר במדינה זה שנים. מאות אלפי מפגינים יוצאים לרחובות במחאה על יוקר המחיה, הקיצוצים בתקציב ומצב מערכת החינוך, וההפגנות הופכות בחלק מהערים לעימותים אלימים, הצתות וביזה. לה פן, שמתמודדת בפעם הרביעית על נשיאות צרפת, מנסה להפוך את המשבר להזדמנות פוליטית.
המסר שהיא מקדמת פשוט: המדינה איבדה שליטה, והגיע הזמן להחליף את ההנהגה. ביום ראשון מפרסמת לה פן נאום מצולם בסגנון נשיאותי. היא מופיעה לצד דגל צרפת ומציגה את המשבר כהוכחה לכישלון המדיניות של מקרון.
לדבריה, צרפת זקוקה להחזרת הביטחון האישי, לחיזוק סמכות המדינה ולשינוי בדרך שבה הממשלה מטפלת בהגירה ובפשיעה. אלה נושאים שמלווים את הקריירה הפוליטית שלה כבר שנים, אבל האירועים האחרונים מעניקים להם חשיפה מחודשת. הנתונים ממחישים את עומק המשבר. יותר מ-2,400 בני אדם נעצרים ברחבי המדינה, כ-3,000 עסקים נפגעים ורשויות מקומיות מטילות עוצר באזורים מסוימים בפריז ובערים נוספות.
שר הפנים לוראן נונייז מציע להתפטר בעקבות הכשלים בהיערכות המשטרה, אך מקרון מבקש ממנו להמשיך בתפקיד. [המהומות גורמות נזקים כבדים לעסקים ולחברות הביטוח], והממשלה מתחילה לגבש תוכניות סיוע. האירועים מתחילים במחאת תלמידים על התנאים בבתי הספר, ומתרחבים למחאות נגד יוקר המחיה והקיצוצים בשירותים הציבוריים.
מרבית המשתתפים מפגינים בדרכי שלום, בעוד שקבוצות אלימות מבצעות פגיעות ברכוש ובעובדי ציבור. הממשלה מטילה את האחריות להסלמה על פעילי שמאל קיצוני וגורמים עברייניים. מנגד, ארגוני מחאה ואנשי שמאל מותחים ביקורת על מדיניות הקיצוצים ועל השימוש בכוח מצד המשטרה.
המאבק בין לה פן לבין ז'אן-לוק מלנשון, מנהיג השמאל הרדיקלי, מקבל כעת חשיפה גדולה יותר. מלנשון מבקר בחריפות את תגובת הממשלה להפגנות ומדגיש את המצוקה החברתית שהובילה אליהן. לה פן מתמקדת באלימות ובהתערערות הסדר הציבורי.
שניהם מבקשים להציג את עצמם כחלופה למפלגות המרכז, אך מציעים פתרונות שונים מאוד למשבר. הסקרים האחרונים מעניקים ללה פן תמיכה של כ-31%-35% בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות. בסקר שנערך ב-16 באוקטובר היא מקבלת 32.5%.
חשוב להדגיש שהסקרים האלה נערכו לפני שגל האלימות הגדול פרץ בסוף השבוע, ולכן השפעת המהומות על עמדות הבוחרים עדיין דורשת בדיקה. הבחירות יתקיימו באפריל 2027, ומקרון מסיים שתי כהונות ואמור לפנות את ארמון האליזה. לה פן כבר התמודדה מול מקרון בשתי מערכות בחירות.
ב-2017 קיבלה כ-34% מהקולות בסיבוב השני, וב-2022 הגדילה את התמיכה לכ-41.5%. במקביל שינתה את המסרים שלה: בעבר הציעה לפרוש מגוש האירו, בעוד שכיום היא מתמקדת בשינוי היחסים עם מוסדות האיחוד האירופי, בצמצום ההגירה ובהעדפת אזרחים צרפתים בחלק מהשירותים הציבוריים.
החוב של צרפת והבעיה בתוכניות הכלכליות
האתגר הכלכלי שממתין לנשיא או לנשיאה הבאים גדול במיוחד. [החוב הציבורי של צרפת מתקרב ל-3.6 טריליון אירו, כ-119% מהתוצר], והגירעון השנתי צפוי להגיע לכ-5.4%. הממשלה מנסה לקדם קיצוצים של עשרות מיליארדי אירו, אבל מתמודדת עם התנגדות ציבורית ועם פרלמנט מפוצל.
שתי ממשלות כבר נפלו על רקע המאבק על התקציב. לה פן מבטיחה להקל את יוקר המחיה, לצמצם את התשלומים לאיחוד האירופי ולהחזיר את גיל הפרישה לחלק מהעובדים ל-60. הצעדים האלה עשויים להיות פופולריים בקרב חלק מהציבור, אבל גם להגדיל את ההוצאה התקציבית.
החזרת גיל הפרישה לאחור, למשל, מגדילה את מספר מקבלי הפנסיה ומקצרת את שנות ההפרשה למערכת. גם התוכנית לצמצם את התרומה הצרפתית לתקציב האיחוד האירופי נתקלת בהתנגדות מצד מדינות אחרות. בשבוע שעבר מציעה לה פן להגביל את התרומה נטו של צרפת לכ-5 מיליארד אירו בשנה.
שינוי כזה מחייב התמודדות עם התחייבויותיה של צרפת במסגרת האיחוד, ועשוי ליצור מחלוקות עם שותפותיה האירופיות. [שוק האג"ח הצרפתי כבר משקף חששות מהיכולת של הממשלה להשתלט על הגירעון].
תשואת האג"ח הממשלתית לעשר שנים מתקרבת ל-5%, והפער מול האג"ח הגרמנית מתרחב. עבור מדינה עם חוב של טריליוני אירו, התייקרות המימון מגדילה בהדרגה את הוצאות הריבית ומקשה על צמצום הגירעון. לצד הכלכלה עומד בפני לה פן גם האתגר המשפטי.
- הנפט עולה, הזהב יורד: מה יכול להחזיר את מחיר הזהב לעליות?
- העור של הכריש הגיע למטוסים: הטכנולוגיה החדשה שחוסכת דלק בכל טיסה
במרץ 2025 היא מורשעת בפרשת שימוש בכספי הפרלמנט האירופי, וביולי 2026 בית המשפט לערעורים מותיר את ההרשעה על כנה, אך קובע שעונש פסילת הכהונה שריצתה מאפשר את מועמדותה לבחירות. העונש כולל גם שנת מאסר בפיקוח אלקטרוני, והסוגיה ממשיכה להתברר במסגרת הליכים משפטיים נוספים.
לה פן מכחישה שביצעה עבירה ופועלת לערער על ההכרעה. בינתיים מקרון וממשלתו מנסים להשיב את הסדר הציבורי ולגבש תקציב שיעמוד בדרישות השווקים. לה פן ממשיכה להתמקד במשבר הביטחוני ובאובדן האמון במוסדות המדינה.
בשבועות הקרובים צפויים בצרפת דיוני תקציב, הפגנות ושביתות נוספות, שיציבו במרכז הוויכוח הציבורי את השאלה כיצד אפשר להחזיר יציבות לרחובות ולכלכלה במקביל.
