
התשואה בצרפת מעל 4.5% לראשונה מאז 2008 - והפער מול גרמניה בשיא של 14 שנה
שוק האג"ח האירופי שולח לצרפת מסר ברור: הסבלנות של המשקיעים מתקצרת. התשואה על אגרות החוב הממשלתיות של צרפת ל-10 שנים, המכונות OAT, חצתה ביום שישי האחרון את רף ה-4.5% לראשונה מאז 2008, ומאז היא נשארת מעליו. היום היא נסחרת סביב 4.67%, רמה שמשקפת עלות מימון גבוהה משמעותית מזו שהמדינה הכירה לאורך רוב העשור האחרון.
הנתון שמטריד את השוק יותר הוא הפער מול גרמניה. התשואה הצרפתית גבוהה כעת ביותר מאחוז אחד מזו של האג"ח הגרמני המקביל, לראשונה מאז 2012, בימים שבהם גוש היורו היה בשיא משבר החובות הריבוניים. המרווח הזה משמש מדד מרכזי לסיכון שהמשקיעים מייחסים למדינה. ככל שהוא מתרחב, כך גדל הפיצוי שהם דורשים כדי להלוות לפריז במקום לברלין, שנחשבת לעוגן הבטוח של אירופה.
ויש גם השוואה שהייתה נשמעת מופרכת לפני כמה שנים. השוק דורש היום מצרפת ריבית גבוהה יותר מזו שהוא דורש מאיטליה ומיוון, שתי המדינות שעמדו במרכז המשבר של העשור הקודם. הפער מול איטליה נפתח כבר בתחילת החודש, והשבוע הוא התרחב עוד. גם בחלויות הארוכות של העקום צרפת נמנית עם המדינות שמשלמות את עלויות המימון הגבוהות ביותר בקבוצת G7.
קרב תקציב שלישי ברציפות
הגורם המיידי הוא התקציב לשנת 2027. ממשלת המיעוט השבירה של ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו צפויה להגיש את טיוטת התקציב לפרלמנט בתחילת אוקטובר. הדיונים יימשכו לאורך החודש, ההצבעה מתוכננת ל-17 בנובמבר, והמועד האחרון לאישור הוא אמצע דצמבר.
לקורנו מציב יעד של קיצוצים בהיקף 54 מיליארד אירו, כ-61.8 מיליארד דולר, בטענה שמשמעת תקציבית הדוקה היא הדרך היחידה לבלום את הזינוק בחוב. המספרים מסבירים את הדחיפות. משרד האוצר הצרפתי צופה שהחוב הלאומי יגיע השנה לשיא של 119.3% מהתוצר, ובשנה הבאה יטפס ל-121.7%. להשוואה, אמנת מאסטריכט קבעה תקרה של 60% מהתוצר לחוב ושל 3% לגירעון. הגירעון הצפוי השנה עומד על כ-5.4%, והממשלה מבקשת להוריד אותו לכיוון 5%. לפי הערכות בבנקי השקעות, גם היעד הצנוע הזה עשוי להיתקל בהתנגדות פוליטית חזקה.
זו השנה השלישית ברציפות שבה התקציב הופך לזירת קרב. מאז הבחירות המוקדמות שהכריז הנשיא עמנואל מקרון ביולי 2024, שהסתיימו בפרלמנט מפוצל לשלושה גושים, צרפת מתקשה להעביר תקציבים. ממשלת מישל ברנייה נפלה בהצבעת אי-אמון בדצמבר 2024, וממשלת פרנסואה ביירו הודחה בספטמבר 2025 על רקע ויכוח על החוב. זמן קצר אחר כך הורידה סוכנות פיץ' את דירוג האשראי של צרפת.
בין הצעדים שעל השולחן מופיעה הקפאה חלקית של הפנסיות, צעד שמעורר התנגדות חריפה בכמה סיעות. להערכת אנליסטים פוליטיים, לקורנו, שנמצא כנראה בחודשי כהונתו האחרונים, נחוש להעביר תקציב שיתחיל, לפחות על הנייר, את ההבראה של הכספים הציבוריים. הדרך לשם עשויה לעבור בפשרות עם מפלגות יריבות, או בשימוש חוזר בסעיף 49.3 בחוקה, שמאפשר לממשלה לעקוף את ההצבעה בפרלמנט במחיר של חשיפה להצבעת אי-אמון.
גם אם התקציב יעבור, המשקיעים מסתכלים רחוק יותר. הבחירות לנשיאות צפויות באביב 2027, ואחריהן כנראה גם בחירות לפרלמנט ותהליך מסובך של הרכבת ממשלה. מקרון מסיים את כהונתו השנייה ברציפות ומחויב לפנות את הכיסא, והמרוץ פתוח גם למועמדים מהקצוות הפוליטיים. תרחיש כזה עלול לפתוח מחדש את שאלת ההנהגה באספה הלאומית ולהוסיף עוד שכבה של אי-ודאות לשוק החוב.
העלייה בתשואות הצרפתיות מגיעה על רקע גל מכירות רחב בשוקי האג"ח בעולם. בארצות הברית התשואה על האג"ח ל-10 שנים כבר מעל 5%, רמה שיא של כמעט 20 שנה, וגם ביפן התשואות הארוכות מזנקות. בסביבה כזו, מדינה עם גירעון גבוה, חוב תופח ומערכת פוליטית מפוצלת היא הראשונה שהמשקיעים מבקשים עליה פיצוי נוסף.
- כריסטין לגארד תוקפת בחריפות את תוכנית מחיקת החוב של המועמד הצרפתי לנשיאות
- צרפת כבר לווה ביוקר מאיטליה: החוב, המותרות והגרעין של הכלכלה השנייה בגוש היורו
למחיר הזה יש השלכות ממשיות. צרפת ממחזרת בהדרגה חוב ותיק שגויס בריביות נמוכות, וכל עלייה בתשואה מתגלגלת בסופו של דבר לתקציב עצמו. תשלומי הריבית הופכים לאחד מסעיפי ההוצאה הגדולים של המדינה ומצמצמים את מרחב התמרון של כל ממשלה שתבוא. מנגד, מי שמחזיק באג"ח הצרפתיות נהנה היום מתשואה שוטפת גבוהה יחסית, וזה אחד הנימוקים של מי שממשיכים לקנות. חלק מהמשקיעים בחרו דווקא בכיוון ההפוך, והימרו על המשך ההידרדרות באג"ח של צרפת. לפי התמחור הנוכחי, השוק נערך לחודשיים סוערים בפריז.