סופטבנק גייסה 11.1 מיליארד דולר בחוב - כדי לסגור את התשלום האחרון ל-OpenAI
קבוצת ההשקעות היפנית הנפיקה אג"ח בדולרים וביורו, והכסף יממן תשלום של 10 מיליארד דולר שיסגור את השקעת ההמשך של 30 מיליארד דולר ב-OpenAI. המניה זינקה ביותר מ-7% בפתיחת המסחר בטוקיו, אבל השאלה על רמת המינוף של החברה חוזרת לשולחן
מניית סופטבנק זינקה ביותר מ-7% ביום חמישי בטוקיו, ביום הראשון השבוע שבו הבורסה ביפן חזרה לפעול אחרי חופשה של שלושה ימים. הזינוק הגיע יחד עם הודעה של קבוצת ההשקעות על גיוס חוב בהיקף של 11.1 מיליארד דולר, שמיועד בעיקר להשלים את ההימור הגדול ביותר שלה כיום: OpenAI, החברה שמפתחת את ChatGPT.
לפי ההודעה, סופטבנק הנפיקה אגרות חוב בכירות נקובות בדולר בהיקף של 10 מיליארד דולר, ולצדן אג"ח נקובות ביורו בהיקף של מיליארד יורו, כ-1.14 מיליארד דולר. התמורה תשמש לתשלום של 10 מיליארד דולר, המנה השלישית והאחרונה בהשקעת ההמשך של 30 מיליארד דולר ב-OpenAI. סגירת העסקה צפויה ב-1 באוקטובר, כלומר בעוד שבוע, ויתרת הכסף תופנה לצרכים כלליים של החברה.
ההסכם על ההשקעה נחתם בפברואר. אחרי שהתשלום האחרון יועבר, ההשקעה המצטברת של סופטבנק ב-OpenAI תגיע ל-64.6 מיליארד דולר, והקבוצה תחזיק בכ-13% ממנה. זו אחת מהאחזקות הגדולות שגוף השקעות בנה אי פעם בחברת טכנולוגיה פרטית אחת, והיא ממחישה עד כמה המנכ"ל מסיושי סון מהמר על כך שהבינה המלאכותית תהיה הפלטפורמה המרכזית של העשור הקרוב.
למה המשקיעים הגיבו בחיוב לגיוס חוב? הסבר אפשרי אחד הוא שהגיוס מסיר סימן שאלה מיידי. בחודשים האחרונים שוק ההון בחן בזכוכית מגדלת איך סופטבנק תממן את השאיפות שלה בתחום, ומה עושה המינוף הגדל למאזן שלה. גיוס של יותר מ-11 מיליארד דולר בבת אחת מראה שמשקיעי האג"ח עדיין מוכנים להלוות לקבוצה סכומים גדולים, גם בתקופה שבה הכסף בעולם מתייקר. ייתכן גם שחלק מהזינוק משקף השלמת פער, כי המניה חזרה למסחר אחרי שלושה ימים שבהם שווקים אחרים כבר הספיקו להגיב לחדשות מעולם ה-AI.
החוב מתייקר בדיוק עכשיו
העיתוי מעניין. הגיוס מגיע בשבוע שבו שוק האג"ח העולמי עובר טלטלה: התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה אל מעבר ל-5%, ובמקביל גם התשואות על אג"ח ממשלת יפן קפצו לרמות גבוהות. תשואה גבוהה יותר על אג"ח ממשלתיות מתגלגלת בדרך כלל לריבית גבוהה יותר גם על חוב של חברות, ובמיוחד של חברות ממונפות כמו סופטבנק. המשמעות היא שכל מיליארד שהקבוצה מגייסת היום עולה לה יותר ממה שהיה עולה לה לפני שנה או שנתיים, והעלות הזו תלווה אותה לאורך כל חיי האג"ח.
הגיוס הנוכחי מצטרף לשורה של מהלכי מימון שסופטבנק ביצעה השנה, ובהם הלוואת גשר של 40 מיליארד דולר שהקבוצה פרסה על פני קבוצה רחבה של מלווים. במקביל היא מוכרת נכסים ומגדילה את ההשקעות בתשתיות AI, מהלך שמגדיל את החשיפה שלה לענף אחד.
הרווח על הנייר כבר קיים. בשנת הכספים האחרונה קרן ויז'ן של סופטבנק רשמה רווח של כ-46 מיליארד דולר, כמעט כולו מהעלייה בשווי OpenAI. ההימור כבר הניב לקבוצה רווחים חשבונאיים עצומים, אבל הם תלויים כמעט לגמרי בהערכת השווי של חברה פרטית אחת. אם שוק הבינה המלאכותית יתקרר והשווי של OpenAI ירד, הרווחים האלה עשויים להתכווץ מהר, בזמן שהחוב שגויס כדי לממן אותם נשאר במאזן עד הפירעון.
ההשקעה ב-OpenAI היא גם חלק מאסטרטגיה רחבה יותר. סופטבנק רכשה את פעילות הרובוטיקה של ABB תמורת 5.4 מיליארד דולר, ולפי דיווחים היא מנהלת מגעים לרכישת שליטה ב-1X, שמפתחת רובוטים דמויי אדם לשימוש ביתי, לפי שווי של כ-6 מיליארד דולר. הכיוון ברור למדי: סון רוצה שהקבוצה תחזיק גם במודלים, גם בתשתית וגם בחומרה שתריץ אותם.
לפני שלושה ימים, כשהגיוס רק יצא לדרך, הערכות השוק דיברו על תשואה של 8% עד 10% בשנה, כלומר עלות מימון שמתקרבת למיליארד דולר בשנה. להרחבה: ריבית של עד 10% בשביל OpenAI: ההימור של סופטבנק הופך ליקר במיוחד
- סופטבנק רוצה שליטה ברובוטים של OpenAI - לפי שווי של 6 מיליארד דולר
- המרוויחה הגדולה מהזינוק באינטל - היפנית שמהמרת בכל הקופה על AI
בשבוע הבא, עם סגירת המנה האחרונה, סופטבנק תהפוך לאחת מבעלות המניות הגדולות ב-OpenAI. מבחינת המשקיעים, השאלה המרכזית עוברת עכשיו מהיכולת לגייס את הכסף אל היכולת לשרת את החוב, בעולם שבו הריבית עשויה להישאר גבוהה לאורך זמן, והמבחן העסקי של OpenAI עוד לפניה.
