משה מור-יוסף (צילום: משרד הפנים)
משה מור-יוסף (צילום: משרד הפנים)

משה מור-יוסף מבקש מבג"ץ למנותו למנכ"ל החברה למתנ"סים

ועדת המינויים פסלה את בחירתו של המשנה למנכ"ל משרד הפנים, בנימוק שאינו עומד בתנאי הכשירות. מור-יוסף טוען שההחלטה שגויה ומעוררת חשש לשיקולים זרים

איתמר לוין |

עו"ד משה מור-יוסף מבקש מבג"ץ להורות לוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות לאשר את מינויו למנכ"ל החברה למתנ"סים. נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, קבע שהמדינה תשיב בתוך ארבעה שבועות לעתירה ולבקשה לצו ביניים נגד מינויה של גלית וידרמן לתפקיד, אליו נכנסה בחודש שעבר. מור-יוסף נחשב למועמדו של יו"ר ש"ס, אריה דרעי.

מור-יוסף מכהן מאז 2023 כמשנה למנכ"ל משרד הפנים, לפני כן שימש במשך שש שנים כמנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב, ובשבע השנים שלפני כן - כמנהל בכיר בחברת המרכזים הקהילתיים של אשדוד. החברה למתנ"סים עוסקת בחינוך משלים, למידה כאורח חיין ומתן מענה לבעלי צרכים מיוחדים; היא פועלת ב-700 מרכזים קהילתיים ב-150 רשויות מקומיות. בראש הוועדה לבדיקת מינויים עומדת שולמית דותן, הנשיאה בדימוס של בית משפט השלום בירושלים.

בעתירה נאמר, כי בינואר השנה פורסמה פנייה לאיתור מנכ"ל במקומו של טל בסכס. מור-יוסף אומר, כי הוא עומד באחת החלופות של תנאי הסף, המצריכה "כהונה ציבורית בכירה או תפקיד בכיר בשירות הציבורי (בדרגה 43 ומעלה), בדרגת אלוף-משנה ומעלה בצה"ל או בתפקידים מקבילים בזרועות הביטחון וההצלה, בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים".

לדברי מור-יוסף, בחלופה זו "אין כל רמז אפילו לדרישה לגבי היקף פעילות כספי שניהל או היה מופקד עליו או לגבי מספר העובדים שניהל או שהיו כפופים לו. ולא בכדי כך נקבע, נוכח העובדה שבשירות הציבורי ישנם נושאי משרות בכירות ואף בכירות ביותר שאינם מנהלים באופן ישיר פעילות כספית משמעותית או עובדים בהיקף ניכר, ומעצם בכירותם נלמדות ומוסקות יכולות הניהול והניסיון בו". 

ועדת האיתור המליצה פה אחד על מור-יוסף לתפקיד המנכ"ל, לאחר תהליך אשר לווה בידי חברה המתמחה בתחום השמת הבכירים, נציגי רשות החברות והייעוץ המשפטי שלה, ודירקטוריון החברה אימץ את ההמלצה - נאמר בעתירה. לפני החלטת ועדת המינויים נדרש מור-יוסף להתייחס לקשריו עם שרים לשעבר מטעם ש"ס; הוא השיב, כי מדובר באירועים מלפני שנים רבות וכי אין לו זיקה פוליטית.

50 מיליון מול 900 מיליון

בחודש יולי החליטה הוועדה שלא לאשר את מינויו של מור-יוסף, בנימוק שאינו עומד בתנאי הסף, משום שיש לבחון גם היקף פעילותו של הגוף הציבורי אותו ניהל המועמד. לדברי הוועדה, "יהכלל הוא שיראו במועמד כמי שהוא בעל ניסיון בתפקיד בכיר בשירות הציבורי או כהונה ציבורית בכירה כנדרש, אם ניסיונו הבכיר היה בגוף ציבורי שהיקף פעילותו אינו נופל מזה של החברה הממשלתית אליה הוא מיועד". 

עוד קבעה הוועדה, כי לא ניתן לומר ש-350 עובדים כפופים כיום למור-יוסף; הוא בתפקיד זה שלוש שנים בלבד, בעוד דרישת המינימום היא חמש שנים; והוא ניהל גופים שתקציביהם 100-50 מיליון שקל, בעוד תקציב החברה למתנ"סים הוא 900 מיליון שקל והיא מעסיקה 500 עובדים. החברה ביקשה מהוועדה לשקול שוב את החלטתה, והיא חזרה עליה. לאור זאת החליט הדירקטוריון לבחור את וידרמן, שדורגה במקום השני בידי ועדת האיתור.

מור-יוסף טוען, כי אין כל עיגון בלשון החוק לדרישות שהציבה הוועדה בפניו, וכי הללו יצמצמו בצורה משמעותית את מספר המועמדים האפשריים לתפקיד המנכ"ל. החלטת הוועדה "מנוגדת חזיתית לעקרונות היסוד החלים בתחום הליכים תחרותיים של חברה ממשלתית, במקרה זה בהליך שנעשה על ידי ועדת איתור, ויש בה גם משום פגיעה לא מידתית בחופש העיסוק של העותר, חוסר סבירות קיצוני, הפליה של העותר, וכן עולה חשש לשרירות ושיקול זר שעמדו ביסודה של ההחלטה", נטען עוד. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד גלעד ברנע.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה