נייס קרובה למכור את אקטימייז ב-2 מיליארד דולר
ענקית ההשקעות הקנדית ברוקפילד מנהלת מגעים בלעדיים לרכישת חטיבת מניעת הפשיעה הפיננסית של נייס, בכ-2 מיליארד דולר. בשלב המקדמי של התהליך הוגשו חמש הצעות לא מחייבות סביב 2.5 מיליארד. נייס רכשה את אקטימייז ב-2007 תמורת 280 מיליון דולר.
פער של חצי מיליארד דולר בין ההצעות הראשונות שקיבלה נייס על חטיבת אקטימייז שלה לבין הסכום שמדובר בו כעת. חמש קרנות הגישו בשלב המקדמי הצעות לא מחייבות סביב 2.5 מיליארד דולר, והמגעים הבלעדיים שמתנהלים עכשיו מול ענקית ההשקעות הקנדית ברוקפילד נסובים על כ-2 מיליארד.
ברוקפילד, שמושבה בטורונטו, מנהלת נכסים בהיקף שעובר טריליון דולר ביותר מחמישים מדינות, ושווי השוק שלה עומד על 73.5 מיליארד דולר. את המגעים מובילה זרוע התשתיות הפיננסיות של הקבוצה, שהוקמה לפני כשלוש שנים, ורכישת אקטימייז תעמיק את החדירה שלה לתוכנה הפיננסית.
בראש אותה זרוע עומד רון כליפא, שניהל את חברת התשלומים וורלדפיי כעשור וחתום על סקירה ממשלתית בריטית בנושא ענף הפינטק. מאז שהוקמה השקיעה הזרוע או התחייבה להשקיע כחמישה מיליארד דולר בחברות תשתית פיננסית, בהן נטוורק אינטרנשיונל ומגנאטי, שתיהן פעילות בסליקת תשלומים במזרח התיכון.
אקטימייז מפתחת מערכות ענן לזיהוי הונאות, מניעת הלבנת הון ועמידה בדרישות ציות, והלקוחות שלה הם בנקים, חברות אשראי וגופים פיננסיים בעולם. נייס קנתה אותה ב-2007 תמורת 280 מיליון דולר. מחיר של 2 מיליארד משקף פי שבעה על הרכישה המקורית, אחרי תשע עשרה שנה שבהן החטיבה גדלה והפכה לעסק עצמאי למדי בתוך הקבוצה.
מאיפה הגיעה אקטימייז?
אקטימייז נולדה ב-1999 כסטארטאפ ישראלי קטן, שהקימה קבוצת יוצאי יחידות טכנולוגיות בצבא בראשות דוד סוסנה. הרעיון היה לקחת כלים של בינה עסקית ומחסני נתונים ולהפנות אותם למשימה אחת: לזהות בזמן אמת עסקאות חשודות בתוך מיליוני פעולות בנקאיות רגילות. המטה עבר להובוקן שבניו ג'רזי, קרוב ללקוחות בוול סטריט, והפיתוח נשאר בישראל. באוגוסט 2007 קנתה אותה נייס תמורת 280 מיליון דולר, כשהיא מגלגלת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה.
מאז הפכה החטיבה למכונת רווח. ב-2024 הסתכמו הכנסותיה ב-453.5 מיליון דולר, 16.6% מהכנסות נייס, אבל הרווח התפעולי שלה, 158.3 מיליון דולר, היה 29% מהרווח התפעולי של כל הקבוצה. כלומר, שיעור רווח של כ-35% על ההכנסות, לעומת כ-17% בשאר הפעילות. ברבעון הראשון של 2026 היא רשמה 133 מיליון דולר, זינוק של 23%, בעיקר בזכות חידושי חוזים גדולים עם בנקים מהשורה הראשונה, וברבעון השני חזרה לקצב של 119 מיליון. הלקוחות משלמים כי הרגולטור מחייב אותם, והחלפת מערכת כזאת בבנק גדול היא פרויקט של שנים.
הכנסות החטיבה הסתכמו בכ-119 מיליון דולר ברבעון, כ-16% מהכנסות נייס, בצמיחה של 7% לעומת הרבעון המקביל. בקצב שנתי מדובר בכ-480 מיליון דולר, ומחיר של 2 מיליארד משקף מכפיל של קצת יותר מארבע על ההכנסות. מכפיל הכנסות הוא דרך מקובלת לתמחר חברות תוכנה שצומחות במתינות: במקום להסתכל על הרווח, שמושפע מהשקעות ומפחת, בוחנים כמה משלם הקונה על כל דולר מכירות שנתי.
מה שהופך את אקטימייז לנכס מבוקש אצל קרנות השקעה הוא מבנה ההכנסות. בנקים משלמים על מערכות ציות מתוקף חובה רגולטורית, החוזים ארוכים, והמעבר למתחרה יקר ומסובך. הכנסה חוזרת ויציבה כזאת היא בדיוק מה שמחפשת קרן שמממנת רכישה בחוב.
איך הגיעו מ-2.5 מיליארד ל-2?
התהליך התחיל בנובמבר 2025, כשנייס שכרה את גולדמן זאקס וג'יי.פי מורגן כדי למצוא קונה לחטיבה במחיר של 1.5 עד 2 מיליארד דולר. המניה ירדה אז בחדות, ההנהלה החדשה בראשות סקוט ראסל החליטה למקד את החברה בשירות לקוחות מבוסס בינה מלאכותית, ורכישת קוגניג'י הגרמנית תמורת 955 מיליון דולר דרשה מזומן. במאי הסתיים השלב הראשון עם חמש הצעות לא מחייבות סביב 2.5 מיליארד: הקרנות אדוונט, וריטאס, ניו מאונטיין וסטון פוינט לצד סימפוני AI כקונה אסטרטגי. שלוש קרנות ושני שחקנים אסטרטגיים עברו לבדיקת נאותות.
- נייס עקפה את הצפי בהכנסות וברווח - למה המניה יורדת?
- מורגן סטנלי מוריד המלצה לנייס: הצמיחה בענן מתעכבת והתזרים נחלש
בשיחת האנליסטים באמצע מאי סירב ראסל לפרט ואמר רק שהחברה בוחנת עם יועצים מה לעשות בנכסים שאינם שירות לקוחות, ובהם גם פשיעה פיננסית וגם ביטחון הציבור, ושהתהליך עדיין בבדיקה. מאז עברו ארבעה חודשים, והסכום שעל השולחן ירד בחצי מיליארד. הסבר אחד הוא טכני: הצעה לא מחייבת נועדה להיכנס לחדר הנתונים, והמחיר האמיתי נקבע אחרי שרואים את הספרים. הסבר שני נוגע למימון: לאקטימייז אין דוחות כספיים מבוקרים כחברה נפרדת, וקרן שרוצה לממן רכישה בחוב מתקשה לגייס אותו בלי דוחות כאלה. ברוקפילד, עם מאזן של טריליון דולר, תלויה פחות בבנקים, וזה כנראה מה שקנה לה את הבלעדיות.
מה המחיר אומר?
2 מיליארד דולר על הכנסות שנתיות של כ-480 מיליון הם מכפיל של קצת יותר מ-4 על המכירות, ועל רווח תפעולי של כ-160 מיליון מדובר במכפיל של כ-12.5. לשם השוואה, נאסד"ק שילמה ב-2020 2.75 מיליארד דולר על ורפין הקנדית, חברה קטנה בהרבה באותו תחום, במכפיל מכירות של כמעט 20. השוק כולו מתמחר היום את נייס בשווי של 6.9 מיליארד דולר, בערך פי 12 עד 13 על הרווח התפעולי החשבונאי השנתי שלה, כך שאקטימייז נמכרת במכפיל דומה לזה של הקבוצה כולה, למרות שהיא החלק הרווחי ביותר בה. זו הסיבה שחלק מהמשקיעים היו מעדיפים לראות 2.5 מיליארד. מצד שני, מי שקונה בנייס בלי אקטימייז מקבל חברה עם צמיחה גבוהה יותר בענן ושיעור רווח נמוך יותר: הרווח התפעולי המתואם ברבעון השני עמד על 25.3%, והורדת החטיבה עם ה-35% תמשוך אותו למטה.
הקבוצה, בהנהלת סקוט ראסל, מרכזת את הפעילות סביב מערכות שירות הלקוחות בענן, שהן כ-84% מההכנסות. ברבעון האחרון רשמה נייס הכנסות של כ-782 מיליון דולר, צמיחה של 7.6%, כשהכנסות הענן עלו ב-12.6% ל-609 מיליון דולר. הרווח הנקי לפי כללי החשבונאות המקובלים הסתכם ב-83.2 מיליון דולר, והקופה סגרה את הרבעון עם 355 מיליון דולר. אלה היו התוצאות שעקפו את הצפי בהכנסות וברווח, ובכל זאת שלחו את המניה למטה.
בתל אביב נסחרת המניה סביב 35,560 אגורות, ירידה של 0.42%, ושווי השוק עומד על כ-20.8 מיליארד שקל. בשנים עשר החודשים האחרונים איבדה המניה כ-29.6%, ובחודש האחרון עלתה כ-9.3%. מכפיל הרווח שלה עומד על 15.4, נמוך ביחס למקובל בחברות תוכנה, וחלק גדול מהדיון בשוק סביב מעמדה של נייס בעידן הבינה המלאכותית נוגע בדיוק לשאלה הזאת.
מי שמחזיק קרן מחקה על מדד ת"א 35 מחזיק בנייס במשקל של כ-2.5%, ובמדד ת"א טכנולוגיה המשקל מגיע לכ-9.8%. עסקה בסדר גודל כזה נוגעת גם למי שמעולם לא קנה את המניה ישירות.
תמורה של 2 מיליארד דולר לפני מס היא סכום גדול ביחס לנייס עצמה, כ-30% משווי השוק שלה. מה ייעשה בכסף יקבע במידה רבה איך יתקבל המהלך: רכישה עצמית של מניות, רכישות בתחום הענן, או חלוקה לבעלי המניות.
מה נייס תעשה עם 2 מיליארד דולר?
בקופה של נייס היו בסוף הרבעון השני 355 מיליון דולר ואפס חוב, והיא רכשה מניות עצמיות ב-58 מיליון דולר ברבעון. תוספת של 2 מיליארד לפני מס, כ-30% משווי השוק, היא כסף שאי אפשר להשאיר בעובר ושב. האפשרות שהשוק הכי היה רוצה לראות היא רכישה עצמית גדולה או דיבידנד מיוחד, כי היא מקטינה את מספר המניות בדיוק כשהרווח יורד. האפשרות שההנהלה כנראה מעדיפה היא רכישות נוספות בתחום שירות הלקוחות והסוכנים החכמים, בהמשך לקוגניג'י. הניתוח שפורסם כאן באביב הראה את הבעיה: בלי אקטימייז ההכנסות השנתיות יורדות מכ-3.2 מיליארד לכ-2.7, הרווח מתכווץ, ומכפיל הרווח של המניה קופץ מבערך 10 ל-15 בלי שהמחיר זז. רק שימוש נכון בכסף סוגר את הפער הזה.
יש גם צד אנושי. אקטימייז מעסיקה מאות עובדים, חלק גדול מהם במרכז הפיתוח בישראל, ורוב מוצריה נכתבים כאן. רכישה בידי קרן השקעות אינה מבשרת בהכרח קיצוצים, כי הקרן קונה בדיוק את היכולת ההנדסית ואת החוזים שהעובדים האלה מתחזקים, אבל היא כן מעבירה את החטיבה מבעלות של חברה ישראלית ציבורית לבעלות זרה שמטרתה מכירה חוזרת בעוד ארבע עד שבע שנים, כמו שקרנות עושות. עובדי נייס עצמם ספגו בשנה האחרונה ירידת ערך כבדה באופציות, וסגירת עסקה במחיר טוב היא הדבר הראשון מזה זמן רב שיכול לשנות את הכיוון.
המגעים טרם הבשילו להסכם, ולפי הדיווח הם עשויים להתפוגג. חמש הקרנות שהתחרו בשלב הראשון, בהן אדוונט אינטרנשיונל, וריטאס קפיטל, ניו מאונטיין קפיטל, סטון פוינט קפיטל וסימפוני AI, נותרו מחוץ למגעים הבלעדיים. אם המגעים עם ברוקפילד יתפרקו, נייס תחזור אליהן.
