91 סבבים בלבד: 3.6 מיליארד דולר להייטק, והסייבר לקח כמעט חצי

3.6 מיליארד דולר גייסו חברות הטכנולוגיה הישראליות ברבעון השלישי, ב-91 סבבי גיוס. מול הרבעון המקביל אשתקד זו עלייה של 53%, ומול הרבעון הקודם, שנסגר על 4.2 מיליארד דולר, זו ירידה של כ-14%.

מתחילת 2026 הצטברו כ-11 מיליארד דולר, כ-50% יותר מהתקופה המקבילה בשנה שעברה. את הנתונים הראשוניים פרסמו IVC ולאומיטק, והדוח המלא צפוי בחודש הבא. להרחבה: זינוק של 52% בגיוסי ההון בהייטק במחצית הראשונה של 2026.

הסייבר ריכז 1.7 מיליארד דולר, 47.2% מכלל הגיוסים ברבעון. במחצית הראשונה עמד הענף על 2.57 מיליארד דולר, כשליש מהסכום, כך שהמשקל שלו קפץ בתוך רבעון אחד. חלק גדול מהכסף הלך לחברה אחת: סייארה הודיעה החודש על גיוס של 400 מיליון דולר מזרוע ההשקעות האלטרנטיביות של גולדמן זאקס, סכום שמגיע לכרבע מכספי הסייבר שנספרו ברבעון. להרחבה: סייבר הגנתי מול סייבר התקפי, שתי תעשיות באותו שם.

השווי של סייארה טיפס מ-3 מיליארד דולר ב-2024 ל-9 מיליארד בגיוס של ינואר ול-12 מיליארד ביוני, וההרחבה הנוכחית נעשתה לפי אותו שווי. החברה הוקמה ב-2021 בידי יותם שגב, יונתן איתי ותמר בר-אילן, בוגרי תוכנית תלפיות ויחידה 8200. היא חצתה 2 מיליארד דולר בגיוסים מצטברים ומעסיקה יותר מ-1,500 עובדים ב-18 מדינות. הכסף מיועד לפיתוח מוצרי אבטחה לסוכני AI שפועלים באופן עצמאי בתוך ארגונים, תחום שהפך בחודשים האחרונים ליעד המרכזי של קרנות הסייבר. שלושת הסבבים שסגרה השנה הכניסו לה 1.4 מיליארד דולר, כ-13% מכל הכסף שנכנס להייטק הישראלי מתחילת 2026.

תוכנה ארגונית משכה 1.1 מיליארד דולר, כ-30% מהגיוסים, וזה ההיקף הגבוה שלה מאז 2020. שני התחומים המובילים לקחו יחד כ-78% מהכסף שנכנס לענף ברבעון.

הביקוש לתוכנה ארגונית מגיע מאותו מקום שמזין את הסייבר: ארגונים גדולים מתחילים להפעיל סוכני AI שמבצעים פעולות בעצמם, ולא מסתפקים בכלים שעובד מפעיל ידנית. שכבת התוכנה שמנהלת את הסוכנים האלה, מודדת אותם ומגבילה אותם הפכה לקטגוריה שקרנות מוכנות לשלם עליה מחירים גבוהים.

החברות הביטחוניות, חברות החלל והקוונטים קיבלו 170 מיליון דולר, אחרי שבמחצית הראשונה גייסו יחד כ-846 מיליון. חלקם בעוגה ירד מכ-11% מהגיוסים בחצי הראשון של השנה לכ-5% ברבעון השלישי.

בחלוקה לפי שלבי חיים, חברות בשלב הביניים לקחו 1.8 מיליארד דולר, החברות הצעירות כמיליארד דולר והשלבים המאוחרים 840 מיליון. מספר העסקאות ממשיך להצטמצם: 205 סבבים במחצית הראשונה, ממוצע של כ-102 ברבעון, ו-91 ברבעון השלישי. הגיוס הממוצע לסבב עלה בהתאם, מכ-37 מיליון דולר במחצית הראשונה לכמעט 40 מיליון דולר ברבעון השלישי.

קרנות זרות עמדו מאחורי כ-70% מההשקעות ברבעון, שיעור דומה לשנה שעברה. 110 קרנות זרות ביצעו השקעה ראשונה בחברה ישראלית, ולצידן נכנסו לפעילות 60 קרנות ישראליות חדשות. במחצית הראשונה עמד חלקן של הקרנות הזרות על 69.1%, לעומת 68.4% בשנה שקדמה לה, כך שהתלות בכסף שמגיע מחוץ לישראל נשארת יציבה גם בתקופה שבה הסכומים מזנקים. להרחבה: קרן הון סיכון ישראלית חדשה של בכירי FAI.

• השתל שמחזיר למשותקים קול ותנועה: המוח כבר מתחיל לדבר ישירות עם המחשב
• פי 5 במחיר בשביל יתרון של כמה חודשים: האם מודלי ה-AI היקרים מתחילים לאבד כוח?

ממוצע גיוס של כמעט 40 מיליון דולר לסבב מספר על שוק שבו הכסף הולך לחברות שכבר הראו הכנסות וצמיחה, בעוד שמספר החברות שמצליחות לסגור סבב מצטמצם. חברה צעירה שמחפשת סבב ראשון פוגשת שוק שונה מזה שמשתקף בכותרת של 11 מיליארד דולר.

הדוח המלא, שיכלול גם את נתוני התעסוקה בענף ואת היקף האקזיטים, צפוי בחודש הבא.