הדיון בבג"ץ בהקמת ועדת חקירה ממלכתית למלחמה (צילום: לע"מ, הרשות השופטת)
הדיון בבג"ץ בהקמת ועדת חקירה ממלכתית למלחמה (צילום: לע"מ, הרשות השופטת)
פרסום ראשון

בג"ץ דוחה עד אחרי הבחירות את ההכרעה בנוגע לוועדת חקירה למלחמה

הורה לממשלה לעדכן אותו בתחילת ינואר לגבי המהלכים לחקירת חרבות ברזל. המשמעות: פסק דין יינתן לכל המוקדם 3.5 שנים לאחר פרוץ המלחמה

איתמר לוין |

בג"ץ דוחה עד לאחר הבחירות את ההכרעה בנוגע להקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר. זו משמעות ההחלטה הקצרצרה שנתן היום ההרכב המורחב בראשות המשנה לנשיא, נעם סולברג: "הודעת עדכון תוגש עד יום 15.1.2027".

חלק משופטי בג"ץ: האם אין להותיר לבוחר את ההחלטה על ועדת חקירה

אנגלמן על בדיקת המלחמה: יש חשיבות לוועדת חקירה בהיבט הכולל

הממשלה: אי-אפשר להקים כעת ועדת חקירה למלחמה

בפני בג"ץ תלויות ועומדות מאז אמצע 2024 שלוש עתירות המבקשות להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית למחדלים שקדמו לפרוץ מלחמת חרבות ברזל. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תומכת בעתירות וסבורה שוועדת חקירה ממלכתית היא הכלי המתאים היחיד לבדיקת האירועים. הממשלה טוענת, שוועדה כזו לא תזכה לאמון הציבור ולכן קידמה הקמת ועדת חקירה פוליטית, עם ייצוג שווה לקואליציה ולאופוזיציה. האופוזיציה הבהירה שלא תשתתף בהקמת הוועדה והיוזמה לא התקדמה מעבר לקריאה הטרומית.

בדיון האחרון בעתירות אמרו חלק מהשופטים, כי נראה שיש להותיר את ההכרעה לממשלה הבאה, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר בנושא מרכזי במערכת הבחירות. העותרים התנגדו לכך, באומרם שהמשמעות היא דחייה של חודשים ארוכים נוספים בהקמת הוועדה, כך שהיא תוקם למעלה משלוש שנים לאחר האירועים אותם יהיה עליה לחקור. אולם, ההחלטה היום מלמדת שלא יתקיים דיון נוסף עד חודש ינואר - כך שפסק דין יינתן לכל המוקדם 3.5 שנים לאחר פרוץ המלחמה.

במקביל אסר בג"ץ על מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, לחקור את נושאי הליבה של המלחמה - כגון המדיניות מול חמאס והמחדל המודיעיני - והתיר לו לחקור שורה ארוכה של נושאים טקטיים. בג"ץ קבע, כי סמכותו של המבקר היא לבדוק קבלת החלטות מינהליות ולא עיצוב של מדיניות ואסטרטגיה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה