
חלק משופטי בג"ץ: האם אין להותיר לבוחר את ההחלטה על ועדת חקירה
סולברג, וילנר וגרוסקופף שואלים האם אין לדחות את ההכרעה על אופי חקירה המלחמה. וילנר וגרוסקופף גם אומרים, שהממשלה תוכל לעקוף את הקמת הוועדה על ידי צמצום המנדט שלה
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, והשופטים יעל וילנר ועופר גרוסקופף תוהים, האם אין לדחות עד לאחר הבחירות את ההחלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית למלחמת חרבות ברזל. הם הציגו שאלה זו לעו"ד יונתן ברמן, המייצגת את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התומכת בקבלת העתירות להורות על הקמת ועדה כזאת. "אני חושב שזה רע מאוד שלא חקרו עד פה, אבל למה בית המשפט לא צריך להשאיר את זה לציבור?", שאל גרוסקופף.
וילנר אמרה לברמן, כי אין מחלוקת על השאלה בדבר הצורך לחקור ובנוגע לסמכות ההתערבות של בג"ץ; השאלה היא מה העילה המשפטית של בית המשפט להתערב בנוגע לאופי החקירה. לדבריה, העילות האפשריות הן ניגוד עניינים וחוסר סבירות קיצוני, שכן מדובר בתחום הציבורי ולא בהגנה על זכויות חוקתיות כעמדתה של בהרב-מיארה. ברמן לא השיב לשאלת השופטים האם בהרב-מיארה שוללת לחלוטין כל אפשרות אחרת, או שאפשר להסתפק בוועדה אחרת שתגיע לחקר האמת.
סולברג ביקש לדעת מהי עמדת הפרקליטות בנוגע לטענת הממשלה, לפיה ועדת חקירה ממלכתית לא תזכה לאמון של חלקים נרחבים מהציבור. "צו שיפוטי שלנו שמכוחו תוקם ועדת חקירה ממלכתית, יזכה לאמון של חלקים נרחבים מהציבור?", תהה. השופט יחיאל כשר שאל היכן מצוי חוסר הסבירות הקיצוני בהחלטת הממשלה המצדיק התערבות של בג"ץ. וילנר שבה ואמרה, כי טיעוניה של הפרקליטות נכונים לגבי הצורך בחקירה כעת, אך יש להסביר מדוע לשיטתה יש להורות דווקא על ועדת חקירה ממלכתית.
בהרב-מיארה לא תסכים לוועדת החקירה הלאומית
וילנר הציעה על דעת עצמה: "אם נציע לממשלה שזה יהיה המתווה, בלי להמתין לחוק, של ועדת חקירה לאומית – אתם תסכימו? וזה בהינתן האופציה השנייה, שבג"ץ יורה, ואדוני יודע כמה זה חריג. אני מודעת לבעיות שעליהן הצבעתם [בהצעת הוועדה הלאומית - א.ל], אבל זה הרע במיעוטו. הבעיה הגדולה היא לבקש מבג"ץ להתערב. יש סמכות, השאלה היא האם זה המקרה הנדיר שבנדיר להתערבות כזאת". ברמן השיב בשלילה.
- מרצה שפוטרה בשל התבטאויותיה ב-7 באוקטובר תקבל 210,000 שקל
- שנה וחצי לתוך חרבות ברזל: מחסור ב-71,000 עובדים זרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וילנר: "אם כך, הקושי לדעתכם אינו בכך שהחקיקה טרם התגבשה, אלא אתם עדיין עומדים על כך שצריכה להיות ועדת חקירה ממלכתית". ברמן: "לפי החקיקה היום - רק ועדת חקירה ממלכתית היא הגוף המתאים". וילנר: "לעמדת אדוני; הממשלה חושבת אחרת".
השופט חאלד כבוב חלק על וילנר: "יש חוק היום במדינת ישראל, צריך לפעול על פיו. מי שרוצה לשנות את החוק - צריך לשכנע את בית המחוקקים שראוי לשנות את החוק, ולעמוד למבחן הציבור. הפיל שבחדר הוא מי ימנה את יו"ר הוועדה וחבריה. רצון הממשלה הוא שנשיא בית המשפט העליון לא ימנה את חברי הוועדה. יש פה אנשים שחושבים שבג"ץ הוא נגד המדינה, מישהו מעביר את המסר הזה, שמערכת המשפט היא נגד השלטון, ואני לא מצליח להבין למה ואיך". ברמן הסכים עם כבוב.
השופט אלכס שטיין: "נניח שהממשלה הפכה את החוק [ועדות חקירה – א.ל] לאות מתה. השאלה היא של שפיטות: מי אנחנו שנקבע את המנדט של הוועדה. מצד אחד, יש פה טענה כבדת משקל לגבי אי הפעלת החוק בזמן שהוא דרוש. מצד שני, בית המשפט הוא לא הגורם הנכון שאמור להגדיר את המנדט; זה עניין מקצועי, עניין צבאי". ברמן השיב, שהצו על תנאי אינו מדבר על מנדט הוועדה אלא על עצם הקמתה.
- הקפיא מנוי כשגויס - חדר הכושר המשיך לחייב במשך שנתיים
- הכניס רכב למוסך, גילה שאין ביטוח - וישלם 36 אלף ש'
- תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
- עובד עירייה התנדב לעזור לקשיש, ויירש את כל רכושו
סולברג: יש מחירים כבדים מאוד לצו שיפוטי
גרוסקופף שאל, כי אם הממשלה היא שתקבע את המנדט - מה התועלת בפסק דין שיורה להקים את הוועדה. ברמן השיב, שזהו המנגנון הקבוע בחוק, וכי גם המנדט יוכל לעמוד לביקורת שיפוטית. וילנר אמרה, כי הממשלה לא רוצה להקים ועדת חקירה - היא תוכל להתחכם בקביעת המנדט; "מה הכלים שלנו לחייב אותה לחקור הכל?" ברמן השיב, כי הוועדה יכולה לשנות את המנדט בהסכמת הממשלה. וילנר העירה, כי בעיות אלו הן עילה לכך שבג"ץ לא מתערב בהקמת ועדות חקירה.
סולברג: "אנחנו צריכים להיות כנים, כל המעורבים בנושא. יש מחירים כבדים מאוד למתן צו שיפוטי כזה במועד הזה. זו שאלה של רווח מול הפסד. הבחירות ממש בקרוב יחסית, ואנחנו כל כך רוצים את אמון הציבור בוועדה הזאת. האם אין מקום להשאיר את המלאכה לממשלה שתיבחר, כך שזה יתקבל הרבה יותר טוב על דעת הקהל?"
וילנר: "הייתי אומרת: להשאיר את זה לציבור בבחירות. אין ספק שזה יהיה נושא מאוד מדובר והציבור יאמר את דברו. האם זה לא עדיף?" ברמן השיב, כי מדובר בדחייה של חודשים רבים. בא כוח התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, טען, כי אין להסתכן בכך ששוב יהיו עוד ועוד מערכות בחירות. הוא גם סבור, שעל בג"ץ לקבוע את המנדט של הוועדה. שטיין הגיב: "אני לא יודע איך עושים את זה".
- 6.משפטי 23/04/2026 14:08הגב לתגובה זואפשר לבטל את מוסד הבגץ הרי תמיד תעלה השאלה שהבחור יחליט. וככה נגיע לעריצות הרוב בסגנון טראמפ. ובא לציון גואל.
- 5.שטיין לדון בפיטורי שר באופן לא חוקי יודע אותו דבר (ל"ת)אנונימי 23/04/2026 14:04הגב לתגובה זו
- 4.האמירה של כבוב מזככת את הבעיה הם באמת מנותקים מהעם (ל"ת)אנונימי 23/04/2026 14:03הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 23/04/2026 14:01הגב לתגובה זוהיתה ועדת חקירה אחרי יום הכיפורים זה לא מנע את טבח ה7 באוקטובר. וחוץ מזה כולם יודעים שביבי אשם ולא מקבל עליו את האחריות. ושום ועדת חקירה לא תשנה את זה. בדיוק כמו שועדת החקירה לגבי אסון מירון לא הזיזה לנתניהו ולפיון שלו אוחנה
- 2.אוי ואבוי אם בגץ ירתע בגלל איומי הכת הביביסטית (ל"ת)אנונימי 23/04/2026 13:49הגב לתגובה זו
- 1.אח שכול 23/04/2026 13:38הגב לתגובה זוטבח נתניהו חייב להיחקר