הצוואה אושרה, הילדים לא ידעו - מה פסק ביהמ"ש?

המנוח, יליד 1921, הלך לעולמו ב-2017 כשהוא מותיר אחריו רעיה וארבעה ילדים. בשנותיו האחרונות התגורר עם אשתו תחילה בנתניה ולאחר מכן בירושלים, לשם הם עברו בשל הידרדרות במצבם הבריאותי. ימים ספורים לאחר רכישת דירה בירושלים, נסעו בני הזוג לצרפת, ושם נפטר האב. לאחר מותו חתמו ילדיו על תצהירי הסתלקות מהעיזבון לטובת האם, מתוך הבנה ברורה - כך קבע בית המשפט - כי אין צוואה, וכי זו הדרך להגשים את רצונו של האב שהאם תזכה בכל רכושו. אלא שכעבור חודשים הוגשה לרשם הירושה בקשה לקיום צוואה בכתב יד, שנערכה לכאורה ימים ספורים לפני הנסיעה לצרפת. לפי אותה צוואה, זכויות המנוח בדירות בנתניה ובירושלים הועברו לשניים מנכדיו. האם חתמה על גבי המסמך כאילו היתה עדה לכתיבתו. רשם הירושה קיבל את הבקשה ונתן צו קיום צוואה, מבלי שהילדים הוזכרו כמתנגדים, ומבלי שהובאה כל ראיה לכך שההליך הובא לידיעתם.

רק ב-2020, במסגרת הליך אחר לחלוטין - בקשה למינוי אפוטרופוס לאם - נחשפו הילדים לקיומה של הצוואה ולצו שניתן. בשלב הזה, כפי שתיארה השופטת אורית בן דור ליבל, היו חייהם נתונים לטלטלה אחרת לגמרי: אמם הקשישה נלקחה לצרפת על ידי קרובי משפחה אחרים, בניגוד להסכמתם, והם השקיעו את כל מרצם בהשבתה ארצה ובטיפול במצבה הקשה. "כל משאבי התובעים הופנו להשבתה ארצה", נכתב בפסק הדין, "והם השקיעו את כל כולם בשיקומה ובטיפול בה".

השאלה המרכזית שנדונה היתה האם חל שיהוי המצדיק לדחות את הבקשה לביטול צו קיום הצוואה. הנתבעת, אחת הנכדות שזכתה לפי הצוואה, טענה כי הילדים ידעו על קיומה כבר ב-2018 וכי המתינו שנים ארוכות לפני שפנו לבית המשפט. אלא שבית המשפט דחה את הטענה הזו מכל וכל. לאחר ניתוח מדוקדק של הראיות, ההתכתבויות והעדויות, נקבע כי "לא עלה בידי הנתבעת להוכיח שהתביעה לקיום הצוואה הומצאה לידי התובעים עובר למתן הצו, או בכלל".

• ירש שקל אחד מאמו, תבע - האם יקבל עוד?
• הבת שטיפלה בהורים רצתה את כל הירושה - האם היא גם קיבלה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החובה להודיע ליורשים מוטלת על מבקש קיום הצוואה

השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם באופן חד משמעי, כי הילדים גילו לראשונה על הצוואה ועל צו הקיום רק בפברואר 2020. לדבריה, לא הוצגה שום אסמכתה למשלוח הודעה אליהם, כפי שנדרש בדין, ואף לא ניתן להסתמך על פרסום ברשומות. "אין לייחס ידיעה קונסטרוקטיבית בדבר הגשת הבקשה מכוח הפרסום", היא כתבה בהחלטתה, והוסיפה כי החובה להודיע ליורשים מוטלת על מבקש קיום הצוואה, בייחוד כשמדובר בילדי המנוח.

הכרעת בית המשפט נשענה גם על בחינת מהימנות העדויות. גרסת הנתבעת התגלתה כ"חסרה, לא עקבית ומשוללת היגיון", בעוד שגרסת הילדים תוארה כמהימנה, קוהרנטית ונתמכת במסמכים. השופטת הצביעה על סתירות פנימיות שקיימות בעדות הנתבעת, על חוסר ידע בסיסי בנוגע לנכסים שלכאורה הועברו אליה, ועל התנהלות דיונית בעייתית. "קשה לקבוע ממצאים עובדתיים ולבסס גרסה על סמך עדות הנתבעת", נכתב בהכרעת הדין. בהקשר הזה ניתן משקל מיוחד גם להודעת ווטסאפ שנשלחה יום לפני פטירת האב, שבה נכתב במפורש כי "אבא לא הספיק… לחתום על צוואה". ההודעה הזו, כך נקבע, יצרה מצג ברור שלפיו אין צוואה, והיתה הבסיס לחתימת הילדים על תצהירי ההסתלקות. "כך או כך", קבעה השופטת, "עולה בבירור שהתובעים הוטעו להאמין שהמנוח לא הותיר אחריו צוואה".

הדיון לא הסתפק בהיבט הדיוני בלבד. בית המשפט בחן גם את הטענות נגד עצם התוקף של הצוואה. מדובר בצוואה בכתב יד בצרפתית, אף שלפי הטענות המנוח כלל לא ידע לכתוב בצרפתית. לא הוצג ולו מסמך אחד נוסף בכתב ידו לצורך השוואה, והצו ניתן מבלי שנערך כל בירור ממשי לגבי השאלה הזו. "בצוואה בכתב יד מוטל על התובע לקיימה נטל השכנוע להוכיח מעל לכל ספק שמדובר במסמך שנכתב כולו בכתב ידו של המצווה", הזכירה השופטת, וציינה כי הנטל הזה לא הונח.

• תבע 590 אלף שקל על ליקויים - כמה תשלם הקבלנית?
• תביעה לעמלה של 3.2 מיליון שקל בעקבות מכירת שניב תעשיות נייר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ניסתה לפנות שוכרים בשלוש תביעות - ותשלם 356 אלף ש'

בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי הילדים פעלו בהזדמנות הסבירה הראשונה בנסיבות חייהם החריגות, וכי אין מקום לחסום אותם מטעמים פורמליים. האיזון, כך נקבע, נוטה בבירור לטובת בירור האמת וזכותם להעלות את טענותיהם בבית המשפט. "שורת הצדק מחייבת במקרה דנן עריכת בירור יסודי ומקיף של כלל הנסיבות הקשורות במסמך הצוואה", נכתב. בעקבות כל הדברים האלה, הורה בית המשפט על ביטול צו קיום הצוואה שניתן ב-2018 ותוקן ב-2019, וחייב את הנתבעת בהוצאות משפט משמעותיות.