דיני ירושה ועיזבון הם ענף משפטי המסדיר את אופן העברת רכושו של אדם ליורשיו לאחר מותו. חוק הירושה קובע שני מסלולים מרכזיים: חלוקה על פי דין, המחלקת את העיזבון בין בן או בת הזוג, הילדים ושאר קרובי המשפחה, וחלוקה על פי צוואה
שערך המוריש בחייו. הרשם לענייני ירושה ובית המשפט לענייני משפחה מוסמכים לתת צווי ירושה וצווי קיום צוואה ולהכריע בסכסוכים בין יורשים. הסוגיות הנפוצות כוללות טענות לכשירות המצווה, השפעה בלתי
הוגנת, פגמים בעדים ובחתימות, וכן חובות הרובצים על העיזבון. מבחינה כלכלית מדובר בהעברת נכסים בהיקפים גדולים, ובהם דירות, חסכונות ומניות בחברות משפחתיות, ולכן להכרעות בתחום יש השלכה ישירה על הונם של משקי בית ועל שוק הנכסים.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה בקשה של נושים לסלק על הסף תביעת אלמנה לזכויות ברכוש של בעלה המנוח, על אף טענתם שאין כלל סכסוך משפחתי. סגן הנשיא, השופט יהורם שקד, קבע שגם תביעות במסגרת הלכת השיתוף שייכות לערכאה זו
הנכד של המנוחה, שהוא בעצמו עורך דין, הסתיר מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה את העובדה שאביו המנוח הוריש הכל לאמו, וכעת הוא יידרש לשלם 17 אלף שקל לדודיו - ששת האחים של האב
בית המשפט המחוזי הפך פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, וקבע כי אב שסבל מדמנציה לא היה כשיר להבין את משמעות מכירת הדירה. העסקה שביצעה אשתו השנייה בוטלה בהחלטת בית המשפט, וילדיו מנישואיו הראשונים זכאים לקבל את שוויה
עיזבון של 8 מיליון שקל, מטילי זהב בכספת ומשפחה שמתפצלת לשני תיקים. כך הסתיים אחד מסכסוכי הירושה הסבוכים שנדונו באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב
מומחה רפואי קבע שהמנוח לא היה כשיר לחתום על הצוואה שלו, אך השופטת שירלי שי לא קנתה את התזה, וניתחה את חוות הדעת סעיף אחר סעיף. בסוף, גם אם הצוואה כשירה, המשק המשפחתי בכל זאת לא יישאר בידי אף אחד מהבנים שנקבעו בה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה את תביעתה של אשה שטענה כי היתה הידועה בציבור של מנוח במשך כ-29 שנה ולכן היא זכאית למחצית מעיזבונו. בחקירה נגדית התברר שהיא הצהירה בפני הביטוח הלאומי לאורך שנים רבות שהיא גרושה שחיה לבדה
אלמנה שעזבה את הבית לפני פטירת בעלה תבעה זכות מגורים מלאה בנחלה שלו במושב, אבל כשהתברר שמה שהיא רוצה זה בעיקר ליהנות מהכנסות מדמי שכירות, השופטת הגבילה אותה ליחידת מגורים של 80 מ"ר בלבד
בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת ביטל צוואה שהותירה לנכד אחד את כל רכושה של אשה ילידת אתיופיה שלא ידעה עברית, אחרי שהתברר שמי שאמור היה לתרגם לה את הצוואה מעולם לא עשה זאת
האם שניתקה קשר עם בתה במשך שש שנים, צוואה שמדירה אותה לטובת שני האחים, וטענה לזיוף שעלתה אך נגנזה כבר בתחילת הדרך - פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה שופך אור על הגבול העדין שבין כשירות לאי-כשירות לחתום על צוואה
האחיין היה זה שהיה קרוב למנוח ודאג לו, בזמן שילדיו לא שמרו עמו על קשר. בניו של האיש טענו לזיוף, השפעה פסולה וחוסר כשרות, אבל השופט איתי כרמי קבע: הגעתם מאוחר מדי, והטענות שלכם חלשות מדי