אמא ל-12 נישלה שבעה מצוואתה - והם תבעו
היא הסבירה בצוואה בדיוק ובפירוט למה השבעה לא יקבלו כלום. המנושלים טענו להשפעה בלתי הוגנת של הילדים שכן זכו, אבל השופטת לא קנתה את זה והדפה את טענותיהם
סאגה משפחתית כואבת שנמשכה שנים, הסתיימה באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, כשהשופטת אליה נוס דחתה את ההתנגדות לצוואתה של אם ל-12 ילדים שנפטרה ביוני 2022, וקבעה כי הצוואה תקוים, זאת לאחר שבעה מילדיה ניסו לפסול אותה. המנוחה, תושבת ראש העין, ידעה שהמלחמה על עיזבונה תגיע. היא אפילו כתבה את זה במפורש בצוואתה מנובמבר 2018: "אני מבקשת כי ילדיי שלאחר מותי ינהגו בכבוד ויממשו את הצוואה ככתובה ובלשונה". היא מינתה עורך דין שייצג את עיזבונה מראש, כנראה כי צפתה שבדיוק זה יקרה.
המנוחה ערכה לאורך חייה ארבע צוואות. בראשונה, מ-2013, היא הורתה לחלק הכל בשווה בין כל ילדיה. אבל בצוואה הרביעית והאחרונה, מנובמבר 2018, היא שינתה כיוון לגמרי: הבית בראש העין, הכסף, וכל הרכוש - הכל הלך רק לשלושת בניה שטיפלו בה. שבעת האחרים לא קיבלו כלום. בצוואה היא הסבירה בפירוט ובשמות מדוע כל אחד מהשבעה הודר: הליכים משפטיים שניהלו נגדה, חובות, ניסיונות למנות לה אפוטרופוס, ועוד. היא לא התחמקה, אלא כתבה ישירות. "הם נגדי, הם רוצים למנות לי אפוטרופוס", היא סיפרה לעורך הצוואה, ולפי עדותו "חזרה על כך כמה פעמים, למרות שזו מלה קשה".
ילדיה שהודרו הגישו התנגדות לצוואה, ועלו בה בשלל טענות: היעדר כשירות - המנוחה היתה "זקנה תשושה" ולא היתה כשירה נפשית לערוך צוואה; השפעה בלתי הוגנת - שלושת הבנים שזכו בה בודדו אותה, שלטו בה, ניתקו אותה ממשפחתה; מעורבות פסולה - התובע מספר 1 הוא זה שבחר את עורך הצוואה, הסיע אליו את האם ואף שילם את שכר טרחתו; חשד לזיוף - החתימה על הצוואה אינה שלה.
שלושת הבנים הציגו תמונה שונה לחלוטין. לדבריהם, המנוחה ניהלה הליכים משפטיים מורכבים בכוחות עצמה גם ב-2019 וב-2020, אפילו אחרי עריכת הצוואה. היא אפילו ערכה ייפוי כוח מתמשך ב-2019 - מסמך שמעיד על כשירות מלאה. ומעולם לא הופעל. "אמא שלי היתה כשירה, פקחית, יודעת מה היא רוצה, עומדת על שלה... היתה עצמאית, היתה עושה הכל. היתה מתקלחת לבד, הולכת למועדון, מתלבשת לבד. הכל לבד. עצמאית", העיד אחד הבנים בבית המשפט.
- פסק דין שמזכיר למה עדכון מוטבים חשוב לא פחות מצוואה
- בית המשפט ביטל צוואה - ואף תקף נוטריון שערך אותה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קבעה השופטת?
בעניין הזיוף, מומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע כי "קרוב לוודאי שהחתימה נחתמה על ידי המנוחה עצמה". הנתבעים אפילו ויתרו על חקירת המומחה, ובסיכומים חזרו בהם מהטענה לגמרי. בעניין הכשירות, הנתבעים נסוגו גם מהטענה הזו בסיכומים. בית המשפט בכל זאת בחן אותה לעומקה, ומצא תמיכה ברורה בכשירות המנוחה: מסמכים רפואיים מבית חולים בלינסון, הן לפני הצוואה והן אחריה, ציינו שוב ושוב כי "המנוחה צלולה ועצמאית". גם ייפוי הכוח המתמשך שנחתם שבעה חודשים לאחר הצוואה, שהופקד אצל האפוטרופוס הכללי ומעולם לא הופעל, שימש אינדיקציה משמעותית.
בעניין ההשפעה הבלתי הוגנת, זה היה הלב של הפרשה. הנתבעים טענו שהאם היתה עיוורת ותלויה לחלוטין בבניה. אבל עדות אחר עדות חתרה תחת הגרסה הזאת, כולל מפי הנתבעים עצמם. אחת הנתבעות, שטענה שהתובעים "סגרו את האם בבית", אישרה בנשימה אחת שביקרה אותה לעתים קרובות בבית הקשיש. "כן, כל הזמן", היא אמרה. הנתבע מספר 5 טען שהמנוחה היתה עיוורת, ואז תיקן ל"מטושטשת", ואז אישר שנכנס לביתה "כל אימת שחפץ בכך". אחותם ב', שנחשבת עדה נייטרלית, תיארה את אמה כ"אדם מאוד דעתן, חכם... מאוד מחושב. היא עשתה את החשבונות שלה".
גם בכל הנוגע לבן שהביא את עורך הדין, השופטת קבעה כי "מעורבותו הסתכמה ביצירת הקשר ולכל היותר במסירת פרטים טכניים כגון פרטי הנכס". עורך הצוואה הצהיר באופן מפורש כי, "התובע 1 לא היה במשרד שלי בזמן עריכת הצוואה". הוא אפילו צילם את המנוחה כשהיא מסבירה את הצוואה - סרטון שבו, לפי פסק הדין, היא "השיבה באופן ברור וקוהרנטי את הנימוקים להחלטתה". לסיום, כתבה השופטת: "הצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה ועל כן יש להורות על קיומה". בית המשפט חייב את שבעת הנתבעים לשלם לשלושת התובעים סכום כולל של 60 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
